אסור להורה עם ילדים לעלות למטוס עד שלילד יהיו לפחות 6 שנים. זה שהחלטם לטייל עם התינוק זה יופי אני ממש לא צריך לסבול אותו בטיסה של 12 שעות.

זה הכל בראש של ההורים. בטיסה האחרונה שלנו (שארכה 11 שעות) שני הילדים שלנו (10 חודשים ו- שנתיים וחצי) לא פצו פה כל הטיסה.

לי קשה לטוס טיסה ארוכה עם קוטרים כמוך

ישנם תינוקות שאופיים הנינוח והשקט מאפשר לטייל איתם גם בהודו וישנם תינוקות שאפילו טיול בקניון או (אם הלכתי ממש רחוק) נסיעה לצימר בצפון - יכולה להוות מקור להרבה בעיות. גם ההתארגנות נראית לי מסובכת למדי, כאילו צריך לארוז את כל הבית בשביל נסיעה של יומיים-שלושה. נראה לי שעדיף לחכות שהילד יהיה קצת גדול - גיל 3-4 - ויהיה הרבה יותר נעים ונוח לטייל אתו. לגבי חו"ל - רק כשיבין משהו מהחיים שלו ובגיל שיוכל גם לזכור משהו מחוויות הטיול בעתיד, משהו כמו 5-6.

לא מבינים שכשאתה הורה, יש וויתורים מסוימים שאתה צריך לעשות, ואחד מהם הוא שאתה כבר לא רווק. אז אתה רוצה לטייל? יופי לך - אל תהרוס לאחרים את הטיול רק בגלל שאתה לא מוצא סידור לילדים ולא מוכן לוותר על טיול. ילדים קטנים, מתחת לגיל שש לא נהנים מטיול והורסים אותו גם להוריהם וגם לאחרים. כשאתה בטיסה של 12 שעות, מנסה לתפוס קצת שינה במחלקה הבלתי אפשרית של התיירים, בזווית עקומה ובצפיפות איומה, בכי של תינוק, אפילו לזמן קצר יכול לגרום לך לאבד שפיות. הבעיה היא האגואיזם של הורים שחושבים שזה שיש להם ילדים לא אומר שהם צריכים לוותר על החיים הטובים. הורים תפנימו - רציתם ילדים? יש לזה מחיר. והמחיר הוא וויתורים. לא רוצים לוותר? אל תעשו ילדים. פתרונות נוספים - לשלם למטפלים (אם יש לכם כסף להטיס את הילדים, אז יש לכם כסף למטפלים), או לנסוע בתורנות, כל אחד לחוד או עם חברים/חברות. כל זה עד שהילדים יגדלו.

על כל זוג אחד של הורים שמגיע עם הילדים שלו ומהנסיון שלי בטיסות ( ויש הרבה כאלו ) זה לא משנה בני כמה הם, תמיד יהיו 3 זוגות אחרים שהילדים שלהם כן יעשו רעש בלתי נסבל במחלקה הגם ככה בלתי נסבלת. אם את\ה הורה שחושב שיכול להעלות את הילד שלך על מטוס שהולך להיות באוויר יותר מכמה שעות ספורות מבלי להשתלט על הבכי שלו אז תפנים שאתה אטום מכל בחינה. לא מוצא חן בעיניך?נשמע מופרך? תחזור כמה שנים אחורה להיותה רווק ותנסה להיות בצד השני של המתרס

האם המעשייה שלך נשמעת לך הגיונית? מה לגבי אוטובוס מותר לנו לנסוע עם ילדינו? רגע ומה עם בתי קפה,מסעדות וכו'? נראה לי שאת פשוט מציעה שנשב בבית אבל אז הם לפעמים בוכים בלילה ומעירים את השכנים אז אולי פשוט נוותר על הדבר הזה שנקרא ילדים ? אבל אז נהיה ממורמרים כמוך לא !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

טסים לחו"ל עם הילדים נהנים איתם וגילינו שבחו"ל יש לנו יותר אופציות בילוי מאשר בארץ בעיר , כמה ניתן ללכת לאותו ג'ימבורי או גן חי, גן שעשועים אז לפעמים משחקים בגן שעשועים בשלג, מתנדנדים בנדנדה שלמטה יש תהום . ובערב כולם ישנים בכיף

כולל תינוקות שהתאילנדים מתים עליהם :)

הורים הם לא רווקים, אבל החיים שלהם בהחלט לא תמו. על איזה מחיר את מדברת? אפשר לטוס עם תינוקות אפשר ליהנות עם תינוקות. אף אחד לא צריך לוותר על החיים הטובים כי יש לו ילדים, להיפך החיים נהיים הרבה יותר טובים. תנסי. ילדים זה דבר נפלא, במיוחד בטיולים.

זה לא שיש לאיפה לברוח. ובאמת תודה לגיא נחום (מהכתבה בריבוע הכחול) ש""הוא בכה רק שעה בטיסה", צוחק גיא." - ממש שמחתי שזה היה "רק" שעה. באמת אנשים, קצת התחשבות. זה מדהים איך כשאתם הופכים להורים הקקי של הילדים שלך זה יצירת האמנות שכולם צריכים לראות/להריח....

מה אתם מבלבלים במוח ברגע שיהיו לכם ילדים תבינו שבכי בכלל זה כיף לא נורמאלי התינוק/ת פשוט מדבר איתכם ולא בוכה (כמו שאתם חושבים)

חכי חכי, תראי שהחיים לא נגמרים עם ילדים. להיפך- זה טעם החיים. בהצלחה

כל מה שאיכפת לכם זה שאתם נהנים ולא איכפת לכם שהסביבה סובלת. גם בכתבה מתוארים הורים שלוקחים ילד קטן למוזיאון באירופה ושמחים שהוא ישן - אך מה יקרה אם הוא יתעורר? במוזיאון אירופאי שליו ורגוע ישמעו בקי מהדהד ומחריד!!! אני שומע לא פעם משפטים בסגנון "למה אנחנו לא יכולים להיות קצת כמו אירופה\ארה"ב\..." מאנשים שכשהם נוהגים בכביש ומתפרצים וחותכים בלי להסתכל בכלל לצדדים או לחילופין עוצרים באמצע הרחוב "חונים בדאבל" חנייה כפולה ושלישית וחוסמים רחוב שלם בשביל לדבר עם מישהו כשמאחוריהם אנשים שממהרים לדברים שחשובים להם. הזמן של אנשים אחרים לא חשוב לכם - לא איכפת לכם שאתם מעכבים אנשים (בכביש, עוקפים בתור במוזיאון כי אתם עם תינוק) אחרים או הורסים להם את החופשה עם בכי של תינוק במוזיאון. אתם רוצים להנות מהשקט והשלווה של אירופה - יש לזה מחיר. לא להיות חאפר, להיות מנומס - כן מנומס! אני פשוט לא מבין את האנשים שאומרים "האירופאי\ת הזה דיבר אליי בנימוס בלי להתרגש בכלל אבל בפנים נראה לי שהוא מזייף" - ה"זיוף" הזה מאפשר לאנשים שונים לחיות ביחד. עמדתי פעם בתחנת רכבת בברלין וניסיתי להבין איך אני מגיע ליעדי ותוך 20 שניות צץ אזרח גרמני חביב וניסה לעזור לי, הוא פנה אליי וניסה לעזור לי - הבטתי בו מחפש איזשהו סמל של חברת הרכבות - אבל הוא היה פשוט עובר אורח. מתי פעם אחרונה זה קרה לכם בתחנת מרכזית עמוסה בארץ?

אני יצאתי לטיול עם האישה והתינוק וחזרנו כל אחד לחוד...

חברה, תתבגרו! בגלל שאתם לא יכולים לדחות סיפוקים ולהעריך את מה שיש לנו בארץ הקטנטנה שלנו, אתם חייבים לגרור את העולל המסכן! שלכם ברחבי העולם? אז יופי, הצלחתם. הילד חי על חלב לאמות במשך 4 חודשים. אתם באמת חושבים שהוא יזכור לספר על החוויה? שכל החברה בפעוטון יסתכלו עליו בקנאה? למה לגרור ילד במטוס, כשאפשר לנסוע ולישון באוהלים גם בארץ בכל מני מקומות? ותאמינו לי, זה הרבה יותר מגניב - אוהל, סיירות, שקי שינה, אוכל מקופסאות שימורים - זה חופש שלא חייבים לסבול מכיסי אויר כדי להגיע אליו. גם בתי המלון בארץ הם לא רעים ואפילו טובים מאוד (ולא יכול להיות שהם יותר יקרים משלושה שבועות בוילה בטוסקנה). תנו לילד להתבגר בשקט, בלי דרכון, תנו לו ללמוד להעריך את המקום בו הוא חי ואת החוויות הקטנות שלא בהכרח נמדדות בכסף, ואולי על הדרך גם אתם תיזכרו כמה כייף לפעמים סתם לבלות זמן ביחד.

בגילאים 6.5 *4*2*1 שנה כיום גם היתי חוזרת עם 6 ילדים ארץ משגעת ורגועה בלונה פארק השקט בלי צעקות ודחיפות בגן חיות שאפילו החיות שקטות שלווה מי שלא מסתדר בחו"ל או טיול גם בבית הוא לא מסתדר!!! פשוט מגדל ילד מפונק בלי משמעת וגבולות!

אם כל הכבוד למי שחושב שהחיים צריכים להגמר כאשר באים ילדים לעולם, אמנם אנחנו הישראלים לא הכי מנומסים אבל אנחנו אמיתיים. אולי ברכבת לא יגשו אליך אך אם ירו טילים באשקלום או אשדוד אנשים יציעו את הבית שלהם למשפחה זרה לחלוטין. כאשר תיהיה ילדה חולה בסרטן כל המדינה תתגייס לעזרת - גם זה קורה בברלין???

וזאת האמת. טיסה זה לא כיף. אבל תינוק בוכה הוא לפעמים הצרה הקטנה. מה עם כל האנשים שקמים בדיוק שלא מתאים, מסתובבים במעברים, נדחפים בין העגלה של הדיילים למושבים, מטרידים את כולם... ולפעמים תינוק קטן שיושב לפניך מחייך אליך וזה שווה את כל המבוגרים המעצבנים שמי האמין שאי פעם תפגוש.

למה שלא תוציאו את התיסכולים שלכם במקום אחר? או אולי אתם רווקים כי אתם בילתי נסבלים? לא סתם לא התחתנתם...

אנחנו חזרנו לארץ מארצות הברית עם בתנו בת החודשיים כיוון שלא הייתה לנו ברירה. למרות שהיינו מסודרים ומאורגנים זו הייתה חוויה מבעסת פלוס פלוס גם לנו ,גם לה ,שלא לדבר על כל האנשים המסכנים שנאלצו לחלוק איתנו מטוס שהגג שלו כמעט עף מהצעקות שלה (יש לנו ילדה דעתנית). אני נשבעתי שלעולם לא אעשה זאת שוב , לפחות לא עד שהיא תגדל קצת. מי צריך את הסיוט הזה??? מה כל כך דחוף לטייל בארופה לפני שהילד שעדיין לא ראה כלום מהחיים אפילו לא מכיר את המקום בו נולד? אני לגמרי בעד לטייל עם ילדים אבל רק בשלב שהם מודעים לסביבתם ויודעים לכבד גם את העובדה שיש עוד אנשים שצריך להתחשב בהם לפני שמחליטים לבכות לצרוח וכל שאר הדברים. שלא לדבר על מה שהיובש והאויר שכולם נושמים בלופ עם כל החיידקים בטיסות גורם לתנוקות קטנים. הבת שלנו סבלה גם בטיסה וגם שבוע לאחר מכן מכל הג'יפה הזו.

הייתי עם הבת שלי כבר פעמיים בחו"ל תחילה בגיל 10 חודשים לאיטליה שהטיסה יחסית קצרה ובגיל שנתיים טסנו לארגנטינה לטיול. באף אחת מהטיסות לא היתה בעיה לקחנו טיסות לילה והיא ישנה מצויין. שם קיבלנו התחשבות מדהימה מהמקומיים החל בביקורות המכס ללא תור וכלה בכניסה למוזאונים ללא תור, הילדה נהנית ואת הטיול של גיל שנתיים היא זוכרת מצויין גם היום חצי שנה אחריו ומעלה זכרונות ממנו. זה נכון שתינוק צורח במטוס זה דבר מעצבן אבל למנוע מהם לטוס? מה השלב הבא - נמנע מאנשים שנוחרים בקולי קולות כל הטיסה לטוס? ומה אז?

נכון שזה קשה, אבל מה לעשות שעשינו ילדים ואנחנו לא יכולים פשוט לזנוח אותם באיזשהו מקום. גם לנו ההורים מגיע קצת להתאוורר ולהנות, וגם הילדים, תתפלאו, יכולים להנות מאוד מנופש בחו"ל. אז נכון שהיו רגעים לא קלים בחופשה עם ילדה בת שנה ו-3, אבל היא גם היתה כ"כ מתוקה וגרמה לנו כ"כ הרבה אושר שבהחלט היה שווה לנסוע איתה. היא גם נהנתה מאוד מהטיולים הרבים בטבע, דבר שבארץ פחות עושים). אבל, התובנה שלי לטיול הבא- גג שבוע (מעבר לזה כבר הייתי קרובה להתמוטטות עצבים). וכמובן שיש להתאים את יעד הטיול לילד ולבחור יעד עם מסלולים קצרים ואטרקציות מתאימות. באשר לתגובות "הנחמדות" על הילדים הבכיינים בטיסות- אתם סתם מגעילים ולא מבינים שלהורים המסכנים הרבה יותר קשה מלכם, אבל מה לעשות שלאירופה אי-אפשר לנסוע באוטו? קצת סובלנות בבקשה!!

נסעתי כבר פעמיים עם בני לארה"ב - פעם לניו יורק ופעם ללוס-אנג'לס. לא היה קל, אבל ארגון נכון ותעסוקה של הילד למשך שעות הטיסה העבירו אותן בשקט. יש ילדים שבוכים, זה נכון, ולפעמים גם בלתי נמנע. יש גם הורים שלא בא להם להתעסק עם הילדים שלהם, והם נותנים להם להפריע לכולם. אבל, עם כל כמה שזה מעצבן, תגידו לי באמת, האם לא יותר מעצבן לעלות למטוס ולגלות שיושב לידך דוס שלא התרחץ לפחות שבוע? איפה זה נגמר? האם נחייב אנשים להתרחץ לפני שהם עולים? תחשבו באמת, האם עינכם לא צרה במי שנוסע לחו"ל ורוצה לקחת את הילדים איתו? האם אתם עד כדי כך אגואיסטים? ואגב, ילדים כן זוכרים חוויות מטיולים בגילאים קטנים. ועוד דבר, לפעמים הנסיעות הן הכרח, ולא מתוך בחירה/לטיול/לנופש.

נסענו לחודש לאיטליה עם הילד שהיה בן 3 חודשים המדינה מדהימה והאיטלקים כמעט ללא יוצא מן הכלל "חולים" על ילדים נפתחים אליהם וגם עוזרים בכל מה שאפשר/ מומלץ להודיע למלון שמתאחסנים מראש על הבאת ילד ואז הם מתארגנים עם עריסה לפעמים גם מחייבים תוספת של כ10 אורו עליה יש מלונות שללא הכנה לא מהססים לתקוף אותך על זה שלא הכנת אותם מראש האיטלקים מאוד מרובעים ולא ממש אוהבים להגדיל ראש

נכון!!!!!!כל הכבוד..............

17- באמת? כייף לגלות את המקום שאתה חי בו? וואלה לא ידעתי. למה זה צריך להיות במקום טיולים בעולם? ולשאר ההזויים / אגואיסטים שצריכים את ה"שקט" שלהם בטיסה... רחמים עליכם. ותודה להורים הנפלאים שלי שהראו לי את העולם הגדול כבר מגיל שנה!! אמא אני אוהבת אותך!!!

מאז שאני זוכר את עצמי אני מטייל, ממוצ'ילר באפריקה במזרח ובדרא"מ.וכיום עם הילד הראשון, אחכ עם שניהם, ואחכ עם שלושתם... בכל הגילאים מתינוקות ועד בגרות.

 

נהנינו מסוג אחר של טיול בכל גיל, ולפעמים הגיל משנה את הטיול אפילו שמטיילים שאותו מקום.בקיצור נהנינו בטירוף, ומי ששונא ילדים, מגיע לו שנהרוס לו את הטיסה , לא? אז שיקפצו.... תמשיכו לטייל עם הילדים זה רק מחזק את הקשר.

אסור לאידיוטים לצאת מהבית. וגם לא לשוטט באינטרנט. הם עלולים להזיק לעצמם וגם לאחרים, הנאלצים לקרוא את השטויות שכתבו.

 

זה כולל בעיקר אותך, חמוד.

 

אם אנשים רוצים לטוס עם תינוק - זכותם.

 

אגב, זה לא תמיד טיול. לפעמים זו יציאה לעבודה (שליחות).

לפעמים מבקרים את המשפחה בחו"ל.

ולפעמים - לא עלינו - זה טיפול רפואי.

 

שב ושתוק.