|
1. ככה לא כותבים על אלתרמן?
אחד המשפטים התמוהים שקראתי במסגרת ביקורת ספרות. בלי שום הסבר. בלי נימוק (כנ"ל לגבי כל מיני אבחנות כמו "מפויט מדי" - מפויט מדי למה? עבור מה? למה? איך?).
וגם אם התיאור הזה על אלתרמן וחבורתו איננו תואם את העובדות, האם זה שולל את לגיטימיות הופעתו בספר? אולי כך ראה אותו אב את החבורה האלטיסטית? לא מדובר בביוגרפיה, אלא ברומן.
ככה לא כותבים ביקורת.
|
| |
2. מי אמר שהוא מרהיב? הוא קטנצ'יק
|
| |
3. ויטגנשטיין הפילוסוף הגדול ביותר במאה ה-220
העולם עוד טרם הכל לעכל את משתנותיו.
בעתיד יחשב כפורץ דרך באותו סדר גודל של דקארט, היום, ראסל
|
| |
4. ??? נשמע כאילו לא הבנת כלום
"שלפעמים מדבר בגוף שני ולפעמים בראשון" יש לזה סיבה ואם לא ראית את זה הבעיה היא לא בכותב...
אולי זה פשוט ספר לאנשים קצת יותר אינטילגנטיים...
|
| |
5. ביקורת לא רלוונטית!
| גורדוויל , |
ירושלים |
|
(27.01.09) |
הדרך בה כתובה הביקורת מעידה, בעיקר, על מבקר אביון מחשבה.
מזדהה עם תגובתו של יונתן, "ככה לא כותבים על אלתרמן?" מה?! כלומר?!
עצוב שספרים נקראים על ידי כל בעל דעה שאינו בר דעת.
|
| |
6. הפסל של האיש עם הכנפיים נמצא ליד ניוקאסל
הוא נקרא מלאך הצפון (צפון אנגליה)
|
| |
7. מה הקשר לפסל Angel of the North??
|
| |
8. ויטגנשטיין לעניים
| לא פילוסוף גדול , |
ת"א |
|
(27.01.09) |
על אף ההתרשמות שלי מהכרותו של יניב את ויטגנשטיין, הספר באמת לא מוצלח מבחינה ספרותית ואף טיעון פוסטמודרנסטי לא ישפר התרשמות זו.
|
| |
|
צר לי, אבל לא כותבים ביקורת שכזו בלי נימוק. אם דעתו של הסופר נוטה כנגד אלתרמן, אין כל בעיה שהמשורר יוצג בצורה שכזו.
"ככה לא כותבים על אלתרמן"?
ככה לא כותבים ביקורת.
אם כי, מן הראוי לציין שטוב שמבקר הספר הזה נוגע בפילוסופיה ומבין את משמעותה על הסופר, שמחתי לקרוא גם התייחסות עניינית לטענותיו (המוזרות משהו, לעיתים) של הסופר.
|
| |
|
המבקר מחליט בשבילי שייקשה עלי להבין את הספר . מצהיר הצהרות בומבסטיות דוגמת "מקשקשים", "זוללים", "שומן מטפטף" - ככה לא כותבים על אלתרמן- האם כוונתו היא שכשאלתרמן אכל דג מלוח אף פעם לא טפטף לו ...?
לא ברור לפי המבקר מה בדיוק הבעייה כאן הביקורת לא ברורה רק נושאת טון שלילי אמורפי עד כדי כך שלא הבנתי למה לדעתו הסופר מוכשר או הספר לא טוב או כל דבר אחר.. אלא רק שמשהו מכעיס אותו -לא ברור מה -כנראה משהו שלא קשור לספר המעניין והמקורי הזה אולי הדוקטורט בפילוספיה אולי האומץ הפוליטי של המחבר ואלי העובדה שככל הנראה ספריו של המבקר מאופסנים בחוסר נחת במגירה כלשהי במרכז ת"א וטרם ראו אור.... .
|
| |
11. ל-1 - דווקא הטענה די מובנת
נאמר כך: צריך הנמקה ספרותית טובה לשלב דמות של סופר או משורר אמיתי בספר. לדחוף פנימה איזה משורר רק כדי ללעוג לאופן שבו אכל דג מלוח, זה די מטופש ונודף ריח של "מרד נעורים" בפרוטה.
|
| |
12. חחח כיף לקרוא את הקרב לחיים ולמוות פה. יחסי אומנות-ביקורת
| מה אתם מתרגשים? |
|
|
(28.01.09) |
אפשר לחשוב שאנשים פה נולדו אתמול ופעם ראשונה שהם קוראים ספר פרוזה וביקורת עליו.
ביקורת היא עניין אינדבידואלי לחלוטין. אפשר לשאול מה הטעם בה, אבל נוותר על השאלה. מבקר יכול לאהוב או לא לאהוב ספר, זה משנה למה? גם אם יביא "נימוקים" לדעתו, אפשר לדבר פה על עובדות אובייקטיביות? אז על מה ההתרגשות? אני בספק אם יש טעם בביקורת ספרותית. נראה לי שהיא רלוונטית לאנשים עם טעם הדומה לזה של המבקר ותו לא. ספר שנחשב זבל מבחינתי וגורם הנאה מרובה לאדם אחר, הוא זבל מבחינה אובייקטיבית? יש לו את המקום והמשמעות והטעם שלו, מכיוון שיש מישהו שהספר עניין רותו או גרם לו הנאה כלשהי. לכן אני לא מתרגשת מביקורות נשפכות שאפשר למצוא על גב ספרים, ולא מביקורות אחרות. הדבר נכון דרך אגב לגבי כל יצירת אומנות.
|
| |
13. ועוד משהו קטן, אפרופו טעם אישי: "אדם וסופי". אני לא אוהבת
| מתן שמות בינלאומיים |
|
|
(28.01.09) |
אם כבר בביקורות אישית עסקינן, בחירת שמות בינלאומיים שחביבה על סופרים ישראלים רבים, נראית לי תמיד פרובינציאלית, ועם קריצה גסה לתרגומים זרים של הספר - כאילו עדיף לקרוא לגיבורים אדם וסופי כדי שהשמות הישראלים לא יהוו מכשול למיליוני הקוראים האמריקאים, אנגלים, צרפתים, ספרדים וכ"ו שהולכים לקרוא אותו. לכל הסופרים לעתיד עצה - שמות זרים ואקזוטיים הם לא מה שיפריעו לקוראי העולם הגדול. להפך. אני מניחה ש-יעל, נעה, גלי, אלי, נורית , או אלוהים יודע מה, ייראו מאוד מסתוריים, במובן הטוב, לקורא האנגלי הממוצע, למשל.
|
| |
14. כרגיל אצל מ.פ. (מנחם פרי...)
כשמר פרי מתלהב מסופר/ת מסוימים, וזה קורה די בנקל כידוע, הסופרלטיבים פשוט זורמים כמי שפיר שפקעו לפתע... אולי כדאי למתן מעט את ההתפעלות, לתת לספר "לדבר" בעד עצמו, לתת לקוראים לשפוט ולא להאכילם בכפית עד חנק. "דופק", ספרו הקודם של איצקוביץ' באמת היה לא רע, לא יותר מכך, בהחלט ספר ביכורים לגמרי לא רע ומעניין למדי, עם רגעים הומוריסטיים מוצלחים פה ושם ואפילו מרגשים לעתים, אבל זה הכול. מה ראה לנכון להזדרז כל כך עם ספרו השני איני יודעת, וחבל שנהג כך, היה ראוי שיתבשל לו עוד קצת, ויתבגר מעט, ורק אז יכתוב שוב, להנאת כולנו. ולפרי, כעורך הספר והספרייה החדשה בכלל, כדאי לבחור קצת יותר בנוקדנות את ספרי המקור (על המתורגמים אין לי שמץ של ביקורת, באמת רובם נפלאים!) של ההוצאה, ולעדן מעט את התפעמותך...
|
| |
15. ל-13, אם תקראי את הספר תביני למה "אדם" ולמה "סופי"
הבחירה בשמות הללו לא מקרית ולדעתי היא לא קשורה למחשבה על הפצת הספר בחו"ל. היא קשורה לתכנים של הספר.
אישית נהניתי ממנו. לא יודעת אם הסופרליטיבים של ההוצאה מוגזמים או לא אבל הביקורת נראית לי די מפספסת. זה ספר עלילתי קריא משעשע ואינטליגנטי.
|
| |
16. כנראה הביקורת נובעת מתיסכול אישי
דורון היקר,
כנראה כשסוף סוף מתגלים סופרים צעירים ומוכשרים שיגיעו לגדולה , תפקיד המבקר הוא ל"עזור" להם ....חבל שאתה לוקח את תפקידך למקומות לא ראויים !!! אולי זה נובע מתיסכול אישי ??
|
| |
17. 3, אתה צודק. הגדול המאה ה-220
|
| |
18. ספר בינוני, ביקורת תמוהה, מ.פ. לא אמין, הכל אמת
|
| |
19. אני רואה שהדיון נגמר אבל למען הצדק ההיסטורי
ניגשתי ל"אדם וסופי" אחרי שקראתי את "דופק" הספר הראשון של איצקוביץ"דופק" היה ספר מרתק-עלילה ראשית ועלילות משניות מרתקותהחיים מינורים בין 4 קירות-אבל הדרמה,איזו דרמה.כמה רגשות,תסכולים ומשבריםספר סופר אמוציונלי דחוס ומרתקדמויות רגישות וטעונות,מציאות ישראלית לוחצת...פשוט יצירה מלאה מהודקת ושלמה- ספר פצצה,מהטובים שקראתי בחיי,יצאתי ממנו מזועזע,בסערת רגשות אמיתיתבאשר ל"אדם וסופי" לא נעים אבל המבקר צודק ועושה חסד עם הספרגיבוב של עלילות מטושטשות וסתמיות- המלאכי הזה עם הערק חדד והטום וויטס הוא קלישאה,המשיכה של אדם למוות והפחד שלו מלגדל ילדה לא מוסברים,בעברו מספיק(גודל על ידי אבא ניצול שואה וחברו זה לא מספיק)חוקר פסבדו הומני-אנלוגי-רגיש ומיוסר שמופיע בתחילת הספר ונעלם למשך 300 עמודיםמצטער,אבל אני פרימיטיבי שנהנה מסיבה ותוצאה ומקו עלילה הגיוני-ולא מרסק של עלילות סהרוריות | |
|
ספרים 
