האינטרנט.ההתמכרות לצג, ונפלאותיו, הגבירו את הניכור.נוצר ניתוק אפילו מדאיג.
שימו לב, היכן מבלים הילדים שלכם את מרבית שעות הפנאי.לאן זה מוביל.
הסריגה חזרה בגדול בעולם הרחב, גם בישראל,זמן רב לפני הגילוי האחרון של שפרה.
יש מחזוריות בתחומי עבודות היד,ומה שנעלם לפני כ-20 שנה חוזר היום בגדול.
הפעם, זה סריגה,ובעיקר, הסריגה ב"מעגלי סורגות".
בעתיד...יהיה זה תחום המקרמה שנעלם ממחוזותינו....ועוד.
נשים נפגשות, מעבירות מידע אחת לשניה, סורגות למען ביתן ובעיקר, למען מטרות ערכיות בחברה.סריגת כובעים ומחממי צואר וכפפות לחיילי צה"ל.לילדים חוסים, למען ניצולי שואה, ולכל מטרה ציבורית ,התנדבותית באשר היא.
נשים נפגשות במעגלי סריגה ארציים (פורום סריגה תפוז)והמרחק הגאוגרפי אינו מהווה עבורן מגבלה כלשהי.באות, סורגות, לומדות, מלמדות,ובעיקר נהנות להיות יחד.
כמה חסר לנו ה"יחד" בחברה הישראלית בת ימינו.
ואם...הסריגה היא החלק המאחד, הערכי, התורם, למען חברה טובה יותר, נתברכנו.
אתם צריכים לראות איך הצעירות שמעולם לא למדו סריגה צמאות להכיר את התחום.תחום הסריגה הוא אחד התחומים שנלמדו במשך שנים במסגרת שעורי המלאכה בבתי הספר.היום, הן נוסעות לצפון הודו ולומדות את המלאכה מזקנות הכפר.לדעתי, ואני רוצה לומר זאת גם בשם רבים, מי שהחליט כי על שעורי המלאכה והיצירה בחומרי טכסטיל, מתכת עץ וכד',דינם, להעלם מן העולם....קיבל את התשובה.הצמאון לידע בתחום גדול, וחבל, שאין מי שקשוב לכך .