תיאטרון ירושלים - 1979.
אידה נודל:
לאחר שהגישה בקשה לויזה ליציאה מרוסיה הסובייטית ב-1971 ונדחתה המשיכה בשנים הבאות להגיש בקשות להגר, בלא הצלחה. ב-1972 פוטרה מעבודתה. היא התכתבה עם חבריה לתנועה שנאסרו ושלחה להם ספרים, תרופות ומזון לכלאם. בנוסף עתרה בשם אסירים לשלטונות במוסקבה וייצגה אותם בפני מנהלי המחנות ובתי הסוהר. פן נוסף של פעילותה היו הפגנות ופגישות עם זרים שביקרו במוסקבה, להם חשפה (ודרכם לעולם כולו) את הפרת זכויות האדם הבסיסיות של האסירים בארצה.
הרשויות לא ראו בעין יפה פעילות זאת, והיא הוטרדה ונחקרה תכופות על ידי הק.ג.ב.. לאחר שפנתה מעל מרפסת ביתה במוסקבה ביוני 1978 בבקשה נואשת לאפשר לה להצטרף למשפחת אחותה ילנה בישראל, נידונה בבית משפט סובייטי לארבע שנות גלות בסיביר.
מסדר זיהוי
