לא צריך חוק יסוד בשביל להבין את זה. תפסיקי להטיף לי מה אני צריכה לחשוב! תתרגלי לכזה שיש  נשים עצמאיות וחושבות שלא מוכנות לקבל את התכתיבים הפמיניסטיים!

 אני  לא בקשתי ממך לנהל לי את החיים. מה לעשות ואני חושבת אחרת ממך? אז או שתכבדי את זה או שלא... לי ממילא זה לא משנה

בדיוק כמו הגברים של פעם. אז החלפנו שובניסטים בשוביניסטיות. יופי! במה הועלנו בדיוק? מתי תתנו לנשים כבוד עצמי להחליט בשביל עצמן?

ואסור לעשות ילדים רק כדי לרצות את החברה סביב -

למרות שלא רוצים להביאם לעולם!

העדה החרדית מצאה לה בן זוג.

צריכה לחשוב על אוטומאט כמוך?

למה את לא כותבת מאמר פיוטי כמו זה נגדה כשהיא נלחמת בעד ההומואים והלסביות? הרי היא הביאה את המלחמה במגזר הדתי בעניין הזה לשיאים של טורים אנטי חרדיים ואנטי רבניים ואנטי הלכתיים ואנטי התורה... אז בעניין הזה היא הייתה בסדר בשבילך?

וכשהיא כותבת נגד ההלכה ונגד הדתיים ונגד המתנחלים ונגד הימין הפוליטי טורים כסחניים - אז היא בסדר?

רק נגד הפמיניזם אסור לה בשום אופן לכתוב?

מעניין....

נשים מסרו את נפשן כדי להביא את החרות של נשים על גופן, מרגרט סנג'ר ישבה בבית סוהר וחברותיה כמוה ידעו עד כמה מסוכנת לנשים הילודה האין סופית, יעל נפלה פה בגדול לחשיכה של המאה ה19 בה מאות אלפי נשים מתו מילודה לא נשלטת, ועד שאנחנו מתחילות להוציא את הראש ממי הלחץ החברתי של או אמהות - או שאת לא שווה היא מסיגה אותנו אחורה לימי הביניים

כל פעם כששואלים אותי "איפה אני עובדת"

ןאני עונה "אני בבית עם הילדים" (5)!

אז עונים לי "אה, אז את לא עובדת"

ואת זה יעל משאלי מצילה.

את המחשבה הדפוקה כי אשה שהמשפחה היא המטרה שלה

היא אשה הכי נשית שיש.

אין כמו הילדים

אין כמו המשפחה

תפסיקו עם הטרור הזה,

זה לא יעזור

יש לי 2 ילדים ואני כל כך רוצה עוד ילד

כבר קרוב ל-10 שנים אני רוצה את אותו מלאך קטן פלא הבריאה ששום אושר בעולם לא יכול להתחלף איתו...

ואני מוכנה לעבור טיפולים קשים נפשית וכואבים גופנית כדי להשיג את האושר הזה

הניצוץ הבראשיתי

קשה לי בוודאי עם השניים הגדולים אך רגעי האושר מהם (אם יודעים לעצור ולהסתכל עליהם מידי פעם)רבים

יחד איתי במעגל הזה של החוסר יש עוד כל כך הרבה נשים

מקווה שכולן תצלחנה ותזכינה לחזות בנועם הזה.

אני מציעה לכולם לצאת לנו כבר מהשחלות. אישית התחלתי ללדת בגיל, ובכן, אחרי 35, ללא בן זוג ולו הייתי צריכה שוב, כנראה שהייתי עושה מה שיעל משאלי מציעה על אף שאיני דתיה: כן הייתי מעדיפה יותר ילדים, משפחה גדולה ואולי לדחות את הדברים שעשיתי לשלב יותר מאוחר. אולי.

אבל

א. תמיד רציתי ילדים וקיבלתי מסר סמוי בבית שהקריירה והשכל חשובים יותר.

ב. אני ממש לא חושבת שמה שאני עושה ורוצה לעשות חייב לשמש דוגמא לכולן. אני חושבת שממש לגיטימי ויותר מזה רצוי שנשים יעזו לחלום ולא רק על בית ומשפחה, יעזו להגשים את עצמן ואם לא מתאים להן ילדים אז פשוט לא.

יותר טוב אימהות שמתחרטות על זה שילדו? ממש לא.

תנו לעזאזל לחיות ותנו קרדיט לנשים שהן יודעות מה טוב בשבילן והכי חשוב: הראו להן אפשרויות.

לו ההורים של כל אלו שמזדהים עם הדרה היו בדעותיה לא היינו צריכים לסבול את האגואיסטיות הנגזרות מתוך המטמר.

היא ואפסי עוד וכל מי שמתנגד לדעותיה הוא אפס.

לו האנשים היו חושבים כמוהן הכחדת המדינה הייתה מהירה והערבים לא היו צריכים להילחם בנו הדרה וכשמותה תביא למותה של עם.

לו הוריה היו מתנהגים כך לא הייתה נולדת הדרה ולא היינו צריכים לשמוע דעות כאלה.

הסיבות לדעות לא באות מתוך חופש וחרותו של האדם , כל פסיכולוג מתחיל יוכל להסביר שיש מניעים אחרים שמביאים את האדם לחשוב כך אך הוא מביא מנגנון הגנה  שמושך את הקורא והשומע למקומות אחרים שכאילו הם הגיוניים ואינטלגנטים.

בחופש החרותו של אדם  יש גם גבולות אחרת כל אחד יעשה מה שהוא רוצה ומה שהוא חושב לנכון גם אם אחר ייפגע.

היום אנחנו חיים בחברה שכביכול יש בה חופש מוחלט,

כל אחד ואחת יכול ויכולה לבחור באשר היא/הוא רוצה/מאמין/יכול

אינני מעודדת פסילה של דעות/מחשבות/רצונות, גם לא של אלו החושבים אחרת ממני אך ברור לי וכל יום מתברר לי יותר שה"בחירה" שלנו איננה בחירה חופשית,

אנחנו מונעים מנורמות חברתיות, מיכולות כלכליות, מעיניים זרות.

כשזוג חילוני חי שנים יחד ודוחה את החתונה כי "טוב לנו ככה", "אנחנו לא צריכים כתובה שתוכיח את אהבתנו/ מחוייבותנו אחד לשנייה", "אין לנו כסף,אנחנו משלמים 40,000 שקל בשנה על שכ"ד בתל אביב","נתחתן כשנרצה ילדים" "נעשה ילדים כשיהיה לנו גב כלכלי", "נעשה ילדים כשנגשים את עצמנו" ועוד ועוד ועוד "תירוצים"/"סיבות"/"אמונות" שמניעות אותנו מהרצונות האמיתיים שלנו .

אישה מטבעה  מרגישה אמהית, רוב הנשים  מחייכות למראהו של תינוק שפתאם חייך, לילדה בשמלה וקוקיות אבל שהן יביאו ילד לעולם, עכשיו? כשאני עוד לא יודעת מה אני רוצה לעשות "כשאהיה גדולה", כשעוד לא מיציתי את כל כולי לפני שאני "משתעבדת " לילדים/בית/משפחה.

אנחנו חברה שמכוסה בקליפות, במחשבות שהן לא באמת שלנו..

טבעה של האישה הוא להיות אמא ולא רק בגלל שהקב"ה שם בה רחם גם בגלל  הנשמה שהכניס בה והבינה היתרה להבחין בין טוב לרע.

כולי תפילה שנדע לשוב למקור הוויתנו

מרוב פלספנות התעיפתי ובכלל לא הבנתי על מה מדובר

מי נגד מי למה וכמה

אני רק אגיד את דעתי בקיצור וברור

כל אחד יעשה מה בראש שלו כל עוד זה טוב בשבילו ולא מפריע לאחרים

ושאף אחד לא ינסה לכפות את דעתו על האחר כי בכך הוא נותן לגיטמיות לאחר לכפות את דעתו עליו

אני לא הצלחתי לרדת לסוף דעתך אנשים אפשר תרגום לעברית בבקשה

מה את מתפלספת עלינו