יָפָה צִפּוֹר אַחַת בַּיָּד

מֵעֶשֶׂר עַל הָעֵץ.

וַאֲנִי הֶעְדַפְתִּי עֵשֶׂר יָפוֹת עַל הָעֵץ

מֵאַחַת מְכֹעֶרֶת בַּיָּד. "

אלו שורות... אלו...

אהבתי

בעיקר את השיר עם הציפורים. הרבה אירוניה.

השיר הראשון מאוד חזק וקצת עצוב.

שיר שכופה עלי  לחשוב,להתפתל ואפילו  לחוסר מנוחה מסויים..

שאפו על החשיפה העמוקה עד קצות העצבים ודרומה משם.

סבל תהיה לי יפה ממישהו אחר..נהדר

שיריה של גליה יחודיים בשנינות, ובמקצב שלהם.

שפת היומיום המתערבבת בתחכום של משחקי מילים והסתכלות חיצונית וקצת צינית הומוריסטית על החיים. ספר מומלץ

קראתי את הספר החדש של גליה בגמיעה. כל שיר משך אל שיר נוסף, בונה צפייה ולא מתבדה. גליה מגלה את קולה הצלול היחודי, היא מרחיקה עדות מעצמה למרות שרוב שיריה עדיין בגוף ראשון, ובאמצעות הניכור הגדול, הכתיבה הקרה אך הכנה ביותר, נבראות אמירות חריפות על הנושאים המעסיקים את המשוררת הספר זה, לרבות יחסים שבין גבר לאשה. הכתיבה פשוטה-פרוזאית קולחת לצד תחבולות שיריות, של חיתוכי שורות מעניינים ובייחוד של מצלול. אלה נרתמים ליצירת הנימה הצינית העוברת כחוט-השני בשירים, ויוצרים עולם עגול של אבסורד.