אם יש ישוב שמאכלס בתוכו יהודים שהינם מבקשים איכות חיים. אז למה צריך לתקוע להם איזה ערבי כמו קוץ ???

למה אתם שם בשמאל הקיצוני תמיד מחפשים פרובקציות ???

הרי אתה לא הייתה באמת מעדיף שכן ערבי.

אני לא מאמין לך שאתה תהיה מוכן לגור ליד ערבי.

אני מאמין שאתה מעדיף איכות חיים טובה עם שכן יהודי ומנומס, מאשר שכן ערבי שיהרוס את חייך.

אני גר בבאר שבע. עיר שמאכלסת בתוכה משתפי"ם ואני רואה את ההרס ואת חוסרהשלווה שהם משריים בעיר הזו.

למה לא מגיעה לי איכות חיים סבירה ???

הרי כל העיקרון של יישוב קהילתי הוא הקהילה עצמה.

העניין הוא לא לחסום ערבים מלגור בישובים יהודיים (הרי כבר היום אין שום בעיה לערבי לקנות דירה בכל איזור ובכל עיר שייבחר) אלא לשמור על הצביון הייחודי של הקהילה באותו יישוב.

הרי בוודאי תעדיף להכניס ליישוב מסורתי משפחה של אנשים שומרי מסורת מאשר משפחה שבהגדרתה אינה כזו?

ומה לגבי המקרה ההפוך? ואם קבוצת חב"דניקים יירצו לרכוש מספר דירות ביישוב חילוני למהדרין?

יישובים קהילתיים מכילים בתוכם לרוב קהילה מגובשת בעלת אופי ייחודי מיוחד שראוי לשמור עליו.  

וועדות הקבלה הם המחסום האחרון בפני השתלטות מכוונת ועויינת של מגזרים שונים על ישובים שתושביהם שילמו ממיטב כספם כדי לקבל איכות חיים מסוג מסויים.

כאשר, פתאום משום מקום קבוצה של כמה משפחות חרדיות, נתמכות כספי חב"ד מחליטה לגור בישוב חילוני למרות שבסמיכות לו קיימים ישובים בעלי צביון דתי - אין לכך הסבר מלבד השתלטות עויינת.

כפי שמותר במדינת ישראל לבנות בנייה יעודית למגזר הדתי ולצפות שאני כחילוני לא אפריע את שנתם בשבת עם האופנוע מותר גם לי - יהודי חילוני להקים ישוב בלי לפחד שיקום באמצעט מסגד או שייסגרו בו כבישים בשבת.

דו (רב) הקיום בארץ הזאת, וחוסר הסובלנות בעת הזאת מחייבים שלכל גוון באוכלוסיה שמעוניין בכך יבנו שכונות/ישובים לפי טעמו. ה"ליבראליות" מעודדת התנגשות חזיתית כפי שהיתה בעכו ותביא לתוצאות הפוכות.

הן נגד קבלת ארסים, עבריינים, מוזרים, סוטים, חרדים

והאמת למה לא

האם בעל דירה שמשכיר את חדרי הדירה, לא בודק את אופי הדייר

מחר יבואו פושעים, סוחרי סמים, ודומיהם, וירצו להתיישב בתוך אותה קהילה קטנה.

למה שיאפשרו להם לבוא ולהפר את השקט והסינרגיה של חברי הקהילה הזו ?

מי שאינו תואם פרופיל של:

משפחה של אבא ואמא עם שלושה ילדים,

כלב,

פרנסה קבועה (פחחחח...כאילו שיש דבר כזה בישראל 2009),

שלווה סטואית,

אהבת עולם בין כולם (בסיטואציה בה אחד מכל שלושה זוגות מתגרש וחלק גדול מהשאר סתם בוגדים אחד בשני) 

ויזמות חברתית בנוסח תנועת נוער של שנת 55'

לעולם לא ימצא את עצמו מתקבל לישוב כזה, גם אם הוא יהודי.

הסיכויי שמושב, קיבוץ אוי ישוב קהילתי יסכים לקבל את משפחתי הוא אפסי.

ברור שאף ועדת קבלה לא תודה שהיא דוחה אותנו בגלל הילדה, אבל ברור שזה המצב.

אבל חוק הקרקעות מייאש ומדכדך אותי לא בגלל העניין האישי שלי. זה פשוט חוק מעוות שייצור עיוותים שלעולם לא נוכל לתקן.

זה חוק שייקבע לעד שכבה מצומצמת של ברונים ודוכסים, איזה סוג של שכבת אצולה, שתחזיק כמו בימי הביניים בקרקע שהייתה פעם של כולנו, ולדורות.

השטחים הפתוחים המצומצמים ממילא, ועל הדורות הבאים.  נכדינו, ניננו, בני נינו וכן הלאה,  יתקשו מאוד להבין איזה מטומטמים היינו כשנתנו לחוק הזה לעבור.  

אני, בין יתר עוונותי, גר במושב. בזמן האחרון (נאמר, בעשר השנים האחרונות), יש המון אנשים ממגזר מסויים מאוד ששוכרים דירות. אם פעם הכרתי בשם ופרצוף בערך שלושת רבעי מהתושבים במושב, היום אני לא מכיר אפילו רבע. השוכרים חיים להם בקהילה משל עצמם שרוצה אורח חיים שונה מזה בו אני מעוניין. מעטים מאוד מתוכם יעברו ועדת קבלה - כי המושב הזה מעוניין לחיות יחד כקהילה בעלת צביון מסויים.

אין אפליות על בסיס גזע ומין (על בסיס דת בהחלט תהיינה, בהיות המושב מושב דתי). יחד עם זכותו של אדם לגור איפה שהוא רוצה, אין לאף אדם זכות לגור בסלון שלי בלי רשותי. אני לא רואה במה זה שונה אם במקום בית אחד יש לי ולחברים שלי מושב.

ולא להיפך,

כבר ברור לכולם שבני עשירים יהיו יותר עשירים ,

ולמי שלא עשיר יהיה קשה להיכנס למעגל הזה,

עכשיו הם גם יגורו כולם ביחד , ואפילו מי שהיה עני והצליח בחיים , יהיה לו קשה לעבור לגור באזור שלהם.

זו תהיה קבוצה שחיה בתוך עצמה, מין כפר של בני המלוכה שעובר בירושה,

אנחנו מבקרים את שכנינו הערבים על חוסר הצדק במדינות שלהם , אבל אנחנו מתקדמים לאותו כיוון בדיוק.

for many years now a Moshav is not a palce where everyone knows one another.  It is not a palce for people from the big city that want some peace and quiete for the kids and drive into the city for work every morning.  No one knows anyone anymore, a comittee is to determine that only people with the same snobish attitude are accepted. 

משפחתי עברה סלקציה בזמן השואה.

מאז יש לנו רתיעה מסלקציות.

לצערך הרב ועדות הקבלה ימשיכו להתקיים כל עוד ישנם סוגים שונים של אנשים.

גם שאתה מבקש להתקבל לעבודה כזו או אחרת אתה נותן קורות חיים שבה אתה כותב איזה נסיון יש לך , ועובר לאחר מכן תחקיר.

אותו הדבר כאן, לא כל מי שיש לו כסף רצוי בישובים הכפריים,  אין לישובים אלה שום סיבה לקלוט עושי צרות (גם אם יש להם כסף) תאמין לי יש להם מספיק משלהם.  אז כדאי שתבדוק את הדברים.