מעניין שמעורבות הקהילה בהקמת מאחזים לא מתוארת בכותרות מעורבות.

 

דווקא כשאנחנו מקימים מאחז חדש מגיעים מאות בני נוער שעובדים בהתנדבות כל הלילה בלי גילוי אלימות הקטן ביותר.

 

פרסמו את זה לשם שינוי.

את העובדה שאבנים אלה כבר רצחו בעבר - היא פתאום שוכחת.

 

כמו כל סמולנית מצויה החיה תחת השפעה קבועה של פטריות הזיית שלום - היא פשוט לא מסוגלת לראות עד כמה אחוז גבוה בערביי ישראל מעוניינים בהשמדתה.

 

במקום זאת הסמים גורמים לה לחשוב שכל מה שקשור לרוב היהודי במדינה הוא רע להשחית.

 

ועוד קוראים לזה מעורבות. אני הייתי קורא לזה בריאות הנפש.

הבדלי המנטליות מחייבים הפרדות מלאה

המשטרה לא שמעה על חופש דת כי לא נתנה לפורעים להתפלל על הר הבית ולזרוק אבנים על המתפללים היהודים בכותל. מענין שהכותבת לא שמעה שליהודים אסור להתפלל על הר הבית אף פעם. זה כנראה לא ראוי לגינוי בעיניה. הכותבת גם מתלוננת שהיהודים רואים את הערבים רק בהיבט של התפרעויות ולא בהיבט של תרבות. מענין למה. לדעתה של הכותבת מישהו מנסה לרצוח אותי ומה שצריך לענין אותי זו השאלה אם הוא אוהב את אום כולתום או את שופן. דרך אגב, אומרים שגם מפקד האס. אס. אהב מאד מוזיקה קלאסית. לדעתה של הכותבת כנראה שזה מה שהיה צריך לענין היהודים באשוויץ ולא המשרפות. האמת שהמאמר לא מפתיע. למה אפשר לצפות ממי שבחרה במקצוע שכל יעודו שקר ורמיה ועיוות האמת כדרך חיים.

הסיבה העיקרית לכך שלא מסקרים בתקשורת אירועים כמו זה שהיה בג'יסר-א-זרקא היא, שהאירועים מאורגנים על ידי השמאל הקיצוני, הנואמים בו משתלחים במשטרה ובמוסדות המדינה והמסר היחיד העולה ממנו הוא שיש כמה סמולנים הזויים שתומכים בשאיפת הפלסטינים להשמיד את מדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה היום.

 

אם, לשם שינוי, היה האירוע מנותק מפוליטיקה, ואנשים היו משתתפים בו באמת מתוך רצון כן ואמיתי לשלום ודו-קיום, הם (ואת) הייתם מבינים שהמשטרה, שמנעה מערבים מוסתים להגיע בהמוניהם להר הבית ולהשליך משם את מצבור האבנים שהתגלה על ידי המשטרה עליי ועל חבריי היהודים שכל חטאנו הוא שבאנו להתפלל בכותל, אולי היו מסקרים אותו עיתונאים אובייקטיבים, לשם שינוי, ולא כמה סהרוריים משולי השמאל, כמוך.

אירועים כאלה באופן יותר מאסיבי, כדי שיותר אנשים יידעו לבוא.

רק טרנספר לערבים מארץ ישראל יביא שלום!

כל הכבוד על היוזמה הברוכה שלכם, כן יעלו וירבו.

צריך לכפות על העיתונים לעלות כתבות שיוצרות תקווה בלב אנשים, אולי ככה יהיו פחות אנשים מדוכאים.
דוגמא לכך היא האפוק-טיימס, עיתון שבנוסף לכתבות ביקורתיות מלא ברעיונות וכתבות איך לשפר את החיים...

בין חיפה לתל אביב נשארו שני כפרים ערבים, ג"יסר א-זרקא ופורידיס, בכביש 2 ובכביש 4. היום נרגמה מכונית מאבנים שנזרקו מג"יסר-א זרקא. במהומות אוקטובר

מלפני מספר שנים ירו מפורידיס על רכבים חולפים , בזמן שעברתי שם. אז זה לא טוב שבכנסת רוצים לחוקק חוקים שגב" יפעת קוראת "גזעניים"?

היתה באויר תחושה של שליחות. שאנחנו עושים משהו חשוב בביקור הזה בכפר הערבי. מתי אי פעם ביקרתי בכפר ערבי.

ואם קרה שעברתי באיזו שכונה ביפו או עכו האם לא הייתי ספוגה פחדים ורעיונות כלליים שנטבעו בי? האם אני בכלל מסוגלת להכיר ערבים באמת? לראותם כאנשים בדיוק כמוני?

ואם אני לא יכולה לראותם כאנשים, זה מרחיק שלום ושקט שאני כ"כ רוצה. כמו כולם נדמה לי(?) אי אפשר ללחוץ ידיים מרחוק. רק כשמתקרבים.

האירוע בג'יסר אזרקא הוציא אנשים מביתם והזכיר להם שהם לא לבד, הזכיר ליהודים שגם הערבים רוצים לחיות בשלום ביחד ובשיוויון ולערבים שגם ליהודים אכפת מהם והחוסר שיוויון כלפיהם במדינה.

להאמין בדו קיום אינו שמאל הזוי,אינו קיצוני ואינו חותר לחיסול המדינה . להפך- להאמין בדו קיום זה להאמין בדמוקרטיה ובעתיד משותף לא של אבנים אלא של פרחים. 

ישראל לא מוכרחה להיות מדינה גזענית ומוקצת מכל שאר מדינות העולם, אם קצת תקווה וכח לשינוי נצטרף גם אנחנו למשפחת העמים הדמוקרטים.

הי,

תודה על הפידבק.

אתה (או את?) יותר ממוזמן להיכנס לאתר - http://efshar.org
ולהתעדכן, וכמובן להירשם לרשימת התפוצה במייל או RSS.

אנו עושים מאמצים להגיע לכמה שיותר אנשים ונשמח מאוד לעדכן על התכנויות הבאות.

חשוב מאוד שהפעילות תימשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

די כבר עם תרבות המסכנות והמגיע לי.

ובאשר לזכות היסוד להתפלל - מה עם זכות היסוד להפגין? מה שעשו למתפללים שרצו להגיע לירושלים (ואולי גם להשליך אבנים על מתפללים של דת אחרת) לא שונה ממה שעשו לפני 4 שנים ליהודים שניסו להפגין נגד גירוש אחיהם מבתיהןם בגוש קטיף. אבל עפ"י השמאלנים, לימנים לא מגיעות זכויות.