לדני מכירה אותך מתחילת שנות השישים אחד מהגדולים וחבל שהרבה צעירים אינם מכירים את עבודתך מאחלת בריאות טובה

לפני כמה ימים בגן דיברנו עם הגננת בגן. המוסיקה צרחה, בהתחלה היא ניסתה לדבר איתנו ואז ראתה שלא יכולה והנמיכה, ומייד הסבירה את ההסבר המוזר  הזה: אני רוצה שהילדים ילמדו את השירים החדשים...

 

הורים - תהיו מודעים שדופקים לילדים את השמיעה בגן!

גננות - די לווליום המטורף! השמיעה של הילדים יותר טובה משל המבוגרים (פחות מקולקלת עדיין)  - לא חראם עליהם?

אני בא לחתונות עם אטמי אוזניים אך לא תמיד זה מספיק. במקרה כזה אני ניגש לבעלי השמחה מאחל להם רק טוב ומתנצל כי אעזוב מפאת הרעש הנורא אשר גורם לי לסבל.

שיחרישו את עצמם. אני שומר על השמיעה שלי.

כן, הוא משתמש במכשיר שמיעה

אני גר ליד כביש שכול הזמן עוברות בו מכוניות עם ערסים שדופקים באסים עד שרועדים לי החלונות. מרגישים את הרעידות של הבאסים חזק מאוד באוזניים ואפילו בבטן (גם בלי ששומעים בכלל את המוזיקה),  האם זה גורם לנזקים?

לכל המקטרים על הדיג'ייס וכל המרעישים למיניהם: אתם יכולים להמשיך לנסות לחנך את האנושות עד מחר, נראה מה יגיע קודם - הורדת הווליום, או אובדן שמיעתכם.

מצד שני אתם יכולים לנהוג כמוני, לקנות כמה סטים של אטמים ולדאוג שיהיה סט בכל מקום רלוונטי: בתיק, בארנק, באוטו, וכו...  כשאני מזדמן למקום רועש אני שם אטמים וסוגר עניין. בתור צלם אני עובד במקומות רועשים במיוחד, באולמות ובמועדונים. אני לא זז בלי אטמים. כשאני שם אטמים הווליום המטורף מפסיק להיות מטרד, ויש אפילו יתרון, אפשר להתחיל לתקשר עם אנשים ולדבר איתם למרות הרעש, כי האוזן לא "נסתמת" מהדציבלים של הסאונד ולא מפריע שצועקים לך באוזן.

בהתחלה ובסוף של הכתבה הזאת.

אתה יותר מצודק.אני משתמש בזוג מכשירי שמיעה חזקים מאד.רוב הכתבה דברתי על נושא הבושה לחבוש מכשירים ועלד כמה זה טיפשי להתבייש בזה.הם חתכו את זה וחבל