בישראל  היא מדינה לא אטרקטיבית לחילונים אלא עם אתה דתי זה נכון לגור כאן.

הרבה אקדמאים ומשכילים עוזבים ומתחילים תהליך הגירה- חבל אבל זאת המציאות.

מאוד מקווה שמישהו שם למעלה מידי פעם קורא תגובות ומעדכן את הקודקודים

1לנגיד פישר, כצעיר בן 30 לקראת סיום תואר ראשון היה ויש לי עדיין הרבה הערכה אלייך ככלכליסט מוכשר אבל חשוב לי גם לציין בפנייך שאחרי המספרים והגרפים עומדים בני אדם והיום אם לא נולדת לעשירי הארץ פשוט קשה להתקדם בחיים.

2.אני ואישתי מאוד רוצים ילדים אבל זה נדחה כל פעם מחדש כי המצב לא מאפשר ואנחנו מנסים לחסוך לדירה אבל על כל 10000 ש"ח שאנחנו חוסכים המחיר קופץ ב- 50000 ש"ח בנוסף כנראה שבמקרא הטוב נביא 2 ילדים לעולם כי ילד שלישי זה כבר ממש לא כלכלי ( טיטולים, גנים 2000 ש"ח משכנתא, רכב) וזה רק על הקצה.

3.אני יודע שזה ממש לא מעניין אותכם מה קורה עם האנשים הקטנים אבל אם לא תעשו משהו בנידון הכיסא שלכם לא בטוח ... אתםם בטח צוחקים כי מה האזרח הקטן יכול לעשות ואתם צודקים כי זה המצב בישראל 2009 אבל צוחק מי שצוחק אחרון וכנראה מי שיצחק אחרון יהיו הערבים כי בזמן שאנחנו נאבקים על קיומנו הכלכלי הם בונים באופן חוקי ולא חוקי ואין אף אחד מספיק אמיץ לעצור אותם ( חזקים על חלשים כבר אמרתי .... ) והתוצאה היא ברורה בעוד 20 שנה שנת 2029 יהיה רוב ערבי במדינת ישראל ואז ראש הממשלה יהיה אחמד טיבי במקרה הטוב או השייח סלאח מהתנועה האיסלמית  אז כדאי שמישהו יתעורר במקום שהשקיע כספים על עליה, התנחליות, תשקיעו על הצעירים כי גם במקרה הטוב שנשאר פה  וזה כבר לא כל כך טריוויאלי ואני מאוד אוהב את הארץ והאדמה אך מאוד עצוב לחיות במדינה שיש בה רק גזרות כלכליות ופערי העושר מעצימים....

כמובן שלא נגעתי בנושאים לא פחות כואבים כמו קשישים, ניצולי שואה, משפחות פשע, רציחות על בסיס יומי, תאונות דרכים, שחיתיות ועוד.....

נקווה שמישהו יתעורר שם למעלה לפני שיהיה מאוחד.

לסטנלי פישר שמטייל  לו בעולם מכנס נגידים אחד לכנס אחר, 

אכפת רק מהיוקרה האישית שלו וממה שיגידו עליו בעולם

הוא יסע מכאן עוד שנה שנתיים חזרה לאמריקה

ואנחנו נשאר עם משכנתא חונקת ,

אם בכלל נשאר פה.

הכל נכון אבל יש גם מי שמוכנים ויש בידם לשלם

 ולכן בעלי הנכסים לא יורידו מחירים

וכל מה שנשאר לנו לעשות זה להתרחק מהמרכז או לשכור בנתיים.

זוג עם שכר של כ-45 אלף שקל לא מסוגלים לקנות דירה בקרבת מקום העבודה.

גם שעה נסיעה מהעבודה לא מובילה לאזור עם ערך דירה נורמלי.

אבל להשתעבד למשכנתא של מיליון שקל זה למכור את נשמתנו לשטן.

כדוקטור להיסטוריה יוונית אני יכול להביע דעה מלומדת שהקבלנים, יזמים, מארגני קבוצות רכישה ודומיהם - היו מנצלים את עליית המחירים לבנות כמה שיותר (ואז באמת היינו מגיעים לבועה) לו רק יכלו.  אלא מה - אין קרקעות זמינות באזורי ביקוש וככל שיש מעט קרקעות, מחירן עולה ביחס ישר לעליית מחירי הדירות כך שהרווח הקבלני/יזמי/מארגני נשער די קבוע במושגי אחוזים.

למעט שוק היוקרה, יש יחס ישיר בין עלויות הקר'קע (והמסים הנגזרים מעליית הקרקע) בטבריה ובכפר גנים לבין מחירי הדירות באותם אזורים (תוך התאמה לגודל הדירות והמפרט הטכני.

פתרונות: יצירת מערכת תמריצים לרוכשי דירות "זכאים" וחיוב (כן, כן - חיוב) היזמים לשווק אחוז מוגדר מראש ל"זכאים" בפרוייקטים מעל מספר מוגדר של יחידות דיור (נניח 12).  יש להטיל מגבלות על מכירת הדירות על ידי ה"זכאים" לאחר שנהנו בהפחתה במחיר הרכישה.

ניתן להוזיל את מחיר הקרקע לדירה לזכאים על ידי:

1. מתן קרקע מינהל כמעט בחינם עבור דירות הזכאות.

2. ויתור על היטלי השבחה ואגרות בניה.

3. ויתור על מס רכישה .

4. קביעת מרווח יזמי מירבי עבור דירות הזכאות.

5. מתן מימון בריבית מועדפת על ידי קווי אשראי ממשלתיים לבנקים.

פעולות אלו יוזילו את מחירי הדירות באזור המרכז במאות אלפי שקלים (זו איננה טעות).

האנשים העשירים הם מן הסתם, אנשים עם דירות ובתים.

אין אינטרס לאף אחד בממשלה להוריד את מחירי הדירות, כי הורדת מחירי הדירות, יפגע באותה שכבה בורגנית. בטח שזה עדיף על פני עזרה לזוגות צעירים שצריכים לעבוד כל החיים בשביל דירה אחת, שכאשר יקבלו אותה, הם כבר לא יצטרכו אותה.

המדיניות הולכת תמיד איפה שיש כסף. זו הסיבה שלא עשו שום דבר במשך שנים כאשר שדרות היתה מופצצת יום יום, וברגע שיהיה טיל אחד על תל אביב, תראו איך ישלחו את צה"ל לחסל אלפים ועשרות אלפים (אגב, החיילים הקרביים עצמם גם הם לא כל כך גרים בת"א).

כרגע, זו המציאות במדינה שלנו, גם אם תרצו וגם אם לא.

המדיניות הולכת איפה שיש כסף.

ואגב, לי יש דירה, ואני עדיין חושב ככה.

הנה לינק ליד 2 לדירות 4 חדרים בפחות ממליון שקל

http://www.yad2.co.il/Nadlan/sales.php?AreaID=9&SubAreaID=0&HomeTypeID=1&fromRooms=4&untilRooms=&FromFloor=&Floor=&fromSquareMeter=&untilSquareMeter=&fromPrice=&untilPrice=1000000&PriceType=1&FreeText=&ad_sr=

לא שאני אגיד לכם איפה לגור, אבל אל תטענו שאין דירה בפחות. יש לכם תוציאו יותר.

עד לאחרונה אני ורעיתי התגוררנו בת"א השתכרנו יחד 21,000 ש"ח נטו בנוסף היה ברשותינו רכב ליסינג, קופות גמל וקרנות התשלמות. כל עוד היינו רק שנינו היה לנו נוח לחיות בשכירות בדירת 2.5 חדרים מעופשת. כאשר החלטנו להרחיב את המשפחה ונולדה לנו בת, סדר העדיפויות השתנה והחלטנו לרכוש דירה לשפץ ולסדר אותה כך שיהיה לנו בית נורמלי. מאחר ושנינו עובדים בת"א הגבלנו החיפוש בין ראשון להרצליה. חיפשנו דירה במשך שנה וחצי; ת"א, ר"ג, גבעתיים, פ"ת, רמת השרון, הרצליה בתים וראשון לציון. לצערנו זוג צעיר שמגיע לראות דירה נחשב לטרף קל בעיניהם של בעלי הדירות והקבלנים (גרידיות שלא ברא השטן). בכל אחת מהערים הנ"ל מחיר דירת 4 חדרים עם מעלית שנבנתה ב- 10 האחרונות  לא ירד מ- 1,300,000 ש"ח !!!!!!!!! וזה לפני שיפוץ, מיסוי, עו"ד וכ"ו....

כאשר ההון עצמי של שנינו היה 450,000 ש"ח (חסכון של שנים) וללא סיוע מצד ההורים (לצערנו גם הם עדיין משלמים משכנתא על בית שרכשו לפני 20 שנה), האפשרות היחידה הייתה משכנתא  בגובה 900,000 ש"ח!!!!.

900,000 ש"ח =45 חודשי עבודה של שנינו יחד וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות שוטפות (כלכלה, חשבונות, ביגוד וכ"ו) ועוד לפני שביתנו נולדה (ציוד, ריהוט, חיתולים, אוכל, מטפלת....) והכי גרוע ללא אפשרות לחסוך שקל במשך 45 חודשים. החלטנו שלא להשתגע והתחלנו לפזול לכיוון חו"ל, שלחנו קורות חיים ועד מהרה מצאנו עבודה בניו יורק. במקביל בדקנו את מחירי הדירות ומצאנו שדירת 4 חדרים בניו גרז'י (נסיעה של 15 דקות ברכבת כמו המרחק מ-  פ"ת, ראשון לציון או בתים לת"א) ב-  335,000 דולר. כאשר השכר של שנינו בדולרים הוא 15,000 דולר =  22 חודשיי עבודה !!

לכל מי שיגיב שהדולר קורס ונראה מה יקרה איתנו בעוד שנה שנתיים, אז לידיעתכם לא מרגישים את זה כאן בכלל (הדולר ממשיך להיות דולר) ואל תשכחו שביולי 2008 שער הדולר היה 3.2 ש"ח כך הדולר יחזור לרמה של 4 ש"ח גם בעתיד.

אז כמו שאתם מבינים אנחנו כבר לא מתגוררים בארץ, החיים פה הרבה יותר טובים, לאחרונה חתמנו חוזה ליסינג לרכב שטח חדש ויוקרתי של אינפיניטי בעלות חודשית של 325$ למשך 3 שנים (1200 ש"ח, אפשר רק לחלום על רכב כזה בארץ) . מה אגיד לכם היינו צריכים לעשות זאת הרבה יותר מוקדם. אומנם קשה להיות רחוקים מהמשפחה ואנחנו מתעגעים אבל אנו בונים כאן חיים טובים יותר לביתנו ולילדים הבאים מבלי שהקבלנים, הבנקים והמדינה תמשיך לעשוק אותנו עד נשימתנו האחרונה.ממליץ בחום לכולם להגיע ותנו למשפחות דנקנר, אריסון, עופרופישמן ושכמותם להילחם בלבנון ובעזה הרי זו המדינה שלהם אחרי הכל ואתם רק אורחים שמשלמים על מגורים כל לילה כמו במלון(רק שבארץ הרבה יותר יקר בשביל הרבה פחות). 

הדולר במגמת ירידה...

הדולר יורד הייצוא נפגע ולתעשיינים יש פחות כסף לשלם מה שמוביל לפיטורי עשרות אלפי עובדים בכל המדינה.

עובדים מפוטרים לקחו משכנתא מהבנק בריבית שפישר בטוח יעלה בזמן הקרוב

כך שלא רק שאין להם עבודה הם גם צריכים לשלם יותר משכנתא עם הכסף שהם כבר לא מרוויחים.

במילים אחרות הבנק משתלט על הדירה ומחפש פראייר שיקנה במחיר בועה...רק שבשלב זה קשה למצוא כאלו..

התוצאה

מחירי הנדל"ן יורדים.

הבעיה עם המחירים היא חברתית. גם אם אקנה דירה פה (ואגב - אחיי והוריי הם בעלי דירות ובתים פרטיים במרכז) אז לא ארצה שיהיה פערים גדולים במחירים. למה? כי לא חשוב שיהיה לי הרבה כסף על הנייר, כמו שהילד שלי שיילך לים בבני ברק לא ירצחו אותו אנשים שמרגישים מקופחים. פערים, אדנותיות , מסים מעניים לעשירים מעודדים אלימות ושנאה, וכבר הפילו פה איזה בית על זה. ולגביי רכישה ב600 אלף בפריפריה - אם כל הכבוד, צריך גם להגיע לעבודה, ולא, לא אהיה שלוש שעות על הכביש כל יום בנוסף לעשר שעות עבודה. צריך להסתכל לטווח רחוק. מי שמוכר ביוקר, גם הוא (וגם בניו, אחיו והוריו) קונים ביוקר גם כן. אין ארוחות חינם. אני חושב שכבר ניתן להסיק שהשילוב של קפיטליזם קיצוני נוסח ארה"ב, מנטליות יהודית גלותית וחוסר סולידריות בסיסית יצרו פה פצצת זמן מתקתקת. 

אני אופטימי, כן כן אולי תצחקו אבל אני אופטימי (משוגע אבל אופטימי...)

אני סטודנט אבא טרי ואשתי סטודנטית גם כן

בן 30, אשתי בת 27, ללא חסכונות משמעותיים, עם רכב מקרטע  שנת 98 והשני 97, נושא בנטל מילואים מעל 30 יום בשנה

עכשיו מה הסיכוי שלי לבית קטן עם גינה ? ומה עם מי שאין לו מאתיים אלף בצד ? לא מגיע לו כלל ? מה הפתרון ?

הכותב מזקק את האמת הלוואי שפישר קורא תגובה זאת