ראוי לדעתי להסית הדיון מאליאור חן ולא להתמקד אך ורק בו .
בראש ובראשונה נבצר מבינתי כיצד יכלה האם להחשף לכל הזוועות הללו ולהחריש
הרי אם הילד לא היה צמח , יכול להיות שהזוועות היו ממשיכות כנורמה שבשגרה .
עם כל ההבנה לכאבו של האב הביולוגי ,וההתמודדות הנוראית עם מצוקתם של הילדים את ייסורי המצפון הוא הרוויח ביושר , כי גם אם לשיטתו אכן הוא התבקש לעזוב את הבית , בלתי מתקבל על הדעת שהוא ייתבקש לנתק קשר מהילדים , ואם ייתבקש אז מדוע הוא נאות והסכים .
הילדים אני מניחה היו במוסדות חינוך , היכן היו כל המחנכים הגננות הרבנים שבחדר , זה לא מתקבל על הדעת שהם לא נחשפו להתנהגות חריגה אצל הילדים מצוקה נוראית אותות ששידרו חמור מכך אם ידעו מדוע החרישו .
והשכנים איפה הם היו , לא שמעו איפה אגף הרווחה של הישוב ביתר עלית .
הסבים והסבתות איש לא ידע , הדודה הדוד שמתראיינים המומים ודואבים .
איש מבנייכם לא יכול להסתכל ביושר ולהגיד לא אני שפכתי את הדם הזה ,
בשתיקתכם התמוהה של כל הגורמים , סללתם את הדרך באין מפריע לחבורה של תמהוניים , שטופיי מוח הזויים וכמסוממים מתורת הנסתר , לבצע את אחת הפרשיות המזוויעות אם לא המזוויעה שידענו .
הפרשה הזו צריכה ללמד אותנו לכל הפחות את הלקח , להיות קשובים , לפקוח עיינינו תדיר כחברה , שלא נתעורר שוב ושוב לבוקר מבעית מעציב , מקומם ומפחיד , כפי שארע בזה המקרה .