מה יעשו עם כל המנהלים, הסגנים, המפקחים, המזכירות וכדומה שבשבילם החטיבות הן מקור לג'ובים ו,ותקציבים?

נראה לכם ששלי יחימוביץ' ועיני יסכימו לשינוי בתפקידם, או בתנאי העסקתם או חלילה לפיטורי חלק מהם (החלק הפחות טוב) ?

אם יש לכם בעייה עם דרך ההוראה בחטיבות - אולי זו הבעייה. לא צריך לשפוך את המים עם התינוק.  

בראשון לציון יש חטיבות ביניים, גרוע ביותר.

ילד בן 12 עדיין לא בשל למערכת כזו גדולה, בעיקר לא מבחינה נפשית. בגיל

12 הסביבה החברתית שלו מתפרקת, וכשהוא עוד לא מספיק ליצור חברויות

חדשות הוא נאלץ לעבור לתיכון ושוב לפרק חברויות שיצר. אין שום סיבה

הגיונית לחטיבות הביניים,לא מבחינת לימודים ולא מבחינה חברתית.

בגיל 14 ילד בשל יותר למערכת גדולה, בשל למעבר רציני .

תבואו לחטיבות ותראו איך ילדים בני 12 קטנים גם פיזית וגם מנטלית,הם עדיין

לא בוגרים, צריכים להסתובב באותה חצר עם נערים בני 14-15. ממש מסכנים

אין לי ספק שהם מרגישים קטנים וחסרי ביטחון עצמי ואבודים במערכת כזו.

אין לי מילים טובות להגיד על החטיבות, ויש לי קצת ניסיון, הילד השלישי שלי

נכנס השנה לחטיבה. רק טוב היה עושה לו אם היה נשאר באותה מסגרת עד

כיתה ח'. מסגרת חמה ותומכת שמתאימה לילדים בגילאים האלו.

לצערי אין לי זמן כרגע להתעמק בקריאת כל הכתבה, אבל מנסיוני עם 4 ילדים, 3 כבר אחרי ואחד תלמיד כיתה ח',תלמידים טובים מאוד כולם ובלי בעיות מיוחדות ,למדו ולומדים בבית ספר הנחשב מהטובים בתל אביב- בקיצור: חטיבת הביניים- לא להיט בכלל. מורים בינוניים ומטה, דרישות מעבר לכל פרופורציה אין יחס המתקרב לאישי וכד'. כותרות , לעומת זאתיש ויש: חינוך לערכים, למצויינות

 (מילה מאוד פופולרית), ושאר סיסמאות.

 מיותר , מיותר לגמרי.

ילד שלי לומק בחטיבת הביניים,זה אבסורדי בעיניי,שהמחנכת כיתה נמצאת בכיתה רק שעתיים בשבוע!מה מצפים שהיא תפתור בעיות בשלט רחוק?

ומה עם כל המורים שצריכים מזמן ללכת הביתה ,אבל יש חוק של קביעות ואין מה לעשות איתו?בכלל כל המערכת החינוך נראת רקובה מהיסוד וחבל שאנחנו בתור הורים לא עושים עם זה כלום!מדברים על נושא של אלימות בחטיבה,אבל הנושא קיים גם ביסודי,אולי אם לבית הספר תיהיה מנהלת אחת מהתחלה ועד הסוף זה יראה אחרת!

סיימתי יסודי לפני עשרים שנים בדיוק וכבר אז ברכתי כל בקר על שנחסך ממני המעבר הכפול לחטיבה ולתיכון ועל האפשרות להשאר בחממה עוד שנתיים, כמובן מתוך היכרות עם חברות וחברים מערים אחרות, בהן מיושם מודל החטיבות.

נורא לחשוב שילדי יאלצו לחוות את הטרטור ואת המשבר הכפול והמיותר בין יסודי לחטיבה לתיכון.

לפרופסור , גם אני נגד השיטה של חטיבות הביניים

האם תוכל לייעץ איך פועלים לביטול החטיבה, לאן פונים, אולי לתקשורת

היה מגיע לה להדליק משואה על הצטיינות.

רק עברה לחטיבה המשואה לא דולקת עקב הדמעות שלי ובעלי.

כל מה שנשאר להתפלל בתחילת שנה שתסיים את השנה בשלום.

חשבתי שרק אצלי הבעיה אך לאחר שיחות עם הורים מסתבר שצרתי היא צרת רבים.

עיזרו לי, ייעצו לי איך לשרוד, רק אל תגידו לי לפקוח עין כי לא נשארו לי עיניים.

היסודי שלי היה כל כך גרוע ואם יחס כל כך נורא לתלמידים, גם מבחינה חברתית היה סיוט. איך שהגעתי לחטיבה התחלתי לחוש בהבדל- הרמה של המורות יותר גבוהה (עדיין יש מקום לשיפור) ונהיו לי הרבה חברים חדשים (כי מכירים פתאום הרבה יותר ילדים שהגיעו מבתי ספר שונים).

עדיין יש מקום לשפר את הרמה ואולי לתת יחס אישי אבל אני בשום פנים ואופן לא מבינה איך להשאר במודל הישן א'-ח') יכול לשפר את המצב.

שלום גדעון,

מה שלומך?

כמי שאחראי על החינוך במדינת ישראל כדאי שתדע שחטיבה זה רעיון די מזופת.

אני למשל דוגמא טובה.

עד כיתה ו' הייתי תלמידה מצטיינת. אהבתי את בית הספר ואת חבריי ללימודים וגם את המורות, תאר לך. בית הספר היה מקום אינטימי, נעים ומזמין.

גם מבחינה חברתית היה נפלא. הכיתה היתה מגובשת והילדים היו נחמדים ואדיבים.

עם מהמעבר לחטיבת הביניים הכל השתנה.

חבריי לכיתה נפוצו לכל עבר ובמקומם קיבלתי חברים חדשים ולא מוכרים מבתי ספר אחרים. היתה אוירה של כאוס, אלימות בכיתה ומחוצה לה, עוינות של המורים, ותחושה כללית של עומס.

היינו 9 כיתות ז'.

בליל אנושי עצום ורעשני.

אופן הלימוד השתנה, הנוף האנושי היה זר, המורים היו בלתי אישיים וקשוחים, שלא לדבר על הקשיים האובייקטיבים שמזמן לו הגיל הזה.

מתלמידה מצטיינת הפכתי לתלמידה כושלת. מוריי לא העריכו אותי והוריי כעסו עליי. איכזבתי את כולם ובחופש הגדול שקלתי להתאבד.

סיימתי את התיכון בחיים אבל עם הישגים רדודים והערכה עצמית נמוכה. ככה גם נראים החיים שלי מאז.

שלך בידידות,

א'.

בבתי הספר היסודיים רמת ההוראה היתה נמוכה מאד וסיר הלחץ החברתי היה בלתי נסבל.

לא הבחנתי בשום טיפוח מיוחד. פה ושם היתה מורה מוצלחת אך רוב המורות היו ברמה נמוכה מאד מכל בחינה שהיא.

המעבר לחטיבה בישר שיפור עצום ברמת ההוראה וארגון מחדש, והרבה יותר נסבל, של סיר הלחץ החברתי.

אצלינו בביה"ס כיתות ז-ח לומדות במתחם אחד, בעוד ט-יב לומדים במתחם אחר בשכונה אחרת.

המעבר לחטיבה היה שוק, אני ובני כיתתי היינו עדיין ילדים קטנים וללא ספק לא מוכנים להזרק למערכת כל כך גדולה.

לעומת זאת, המעבר לתיכון היו אחד הדברים החיוביים ביותר שקרו לי. הייתי מוכנה פיזית ונפשית לתיכון, לא הרגשתי קטנה וחסרת אונים כמו בחטיבה.

עוד משהו שלא ציינו כאן בכתבה- אתם נוטים לשכוח שכילד במסגרת כלשהי, הדמויות הנערצות עליך הן אלו הגדולות ביותר באותה מסגרת.

כילדה בכיתה ז', כל מה שראיתי מולי היו ילדים וילדות בכיתה ח', שבואו נודה באמת- חבל מאוד שילדים בכיתה ח' ישמשו דוגמא. מוזר ולא נחוץ לכלוא ילדים במקום שאין בו שכבות גיל שגדולות מהם משמעותית, כדי שיורו להם דרך ומטרה.

לא ברור לאיזו מטרה קיימת חטיבת הביניים, היא ודאי לא חממה, ובטח שלא הכנה לתיכון.

נראה לי מובן מאליו שיש להחזיר את שיטת ה-8-4, מעניין מתי זה יקרה...?

סוף סוף מגיעים למסקנה הנ"ל.

ילדים עד גיל תיכון צריכים יחס אישי ומורה שאפשר לפנות אליה בשעת הצורך ולא לעבור מכיתה לכיתה כל שעה עם התיק וכל הציוד.

אין מקום קבוע להגיע אליו ואין מורה שמלווה אותך ומכיר אותך לאורך 3 השנים הללו.

אז אל תרוצו כולכם עכשיו לעבור לרמת גן, לא יהיה מקום בבתי הספר, אבל אין ספק בתור אחד שגדל ברמת גן, וחווה את 8 שנות בית הספר היסודי וכעת מגל את ילדיו, אין לי ספק שהמודל של יסודי בן 8 שנים ורק אז מעבר לתיכון הוא מודל הרבה יותר טוב.

אי אפשר לומר שבית הספק היסודי הוא קטן, אבל בלי שום ספק הוא יותר קטן מהתיכון, ועל ידים בכיתה ז' שהם עדיין ילדים לא מעמיסים נסיעות על חצי עיר להגיע לחטיבה. או לחילופין נותנים לחברה האלה "צוציקים" בני 13 לחשוב שהם כבר ממש מבוגרים כי הם הולכים לחטיבה.

הם עדיין ילדים קטנים ורכים, ובית ספר יסודי עד גיל 14-15 נשמע הרבה יותר נכון ומתאים.

אין ספק גם שהמודל ברמת גן וגבעתיים עובד לא פחות טוב אם לא יותר טוב.

איזה מזל שכאן אני גר!

חטיבות הבינים, זה אחד הדברים הבקשים ביותר שקורה לנוער שלנו. הילדים בכיתה ו' הם כבר בוגרים , כי הם הכי גדולים בבית הספר ובכיתה ז' הם כבר ממש בוגרים. ככה הנוער שלנו מתבגר יותר מוקדם. הילדים הנ"ל יוצאים מחממה של בית ספר לבית משוגעים של ציונים ומורים שבאים לעבודה ולא לעבוד. אני מציעה, להשאיר את הילדים עד כיתה ח', כמו שהיה בזמננו, ולתת להם את הזמן לגדול לאט. גם האלימות תרד בהתאמה, גם שעות הבילוי של הילדים וכו'...