אי אפשר לבוא בטענות לממשלת פולין על אחזקת מחנה ההשמדה.
משלם המיסים הפולני הוא זה שמופקד על שימור ההיסטוריה במדינתו, ברור שהוא ישאף להנציח את זכר קורבנותיו.
העובדה כי 90 אחוז מהנרצחים באוושויץ היו יהודים, היא לא עובדה שעולה בקנה אחד עם רצונו של העם הפולני להעצים את גבורת חלליו ולהדגיש כי הפולנים הם קורבנות הנאצים, למרות שכבר הוכח שמרבית מבני העם הפולני שיתפו פעולה, בדרך פאסיבית או אקטיבית, עם הצורר הנאצי.
בסיור שביצעתי השנה ב"מוזיאון" אוושויץ המדירכה הפולנית דאגה להזכיר מראש שבמהלך השואה היו רק(!) שישה מחנות השמדה, וכמובן שציינה שיש לזכור שלא כל הנרצחים במחנה היו יהודים. מיותר לציין שאחרי שלושת המשפטים הראשוניים שלה הפסקתי להאזין לדבריה.
ממשלת ישראל קיבלה ציון נכשל ביחסה כלפי הניצולים, שחלקם הגדול הגיע לגיל גבורות כאשר הוא סובל מחרפת רעב וממחסור בתנאי קיום בסיסים. אך את המאבק על ההיסטוריה, ישראל עדין יכולה לנצח.
אם נשכיל כולנו לדרוש לקחת חלק פעיל ומלא בשימור זיכרון השואה גם בארץ וגם בפולין, שבאדמתה נרצחו שישה מיליון מבני עמנו, גם אם הדבר יצריך את הממשלה לשלם כספים, אין ספק שזכרם של הקובנות יהיה מכובד וראוי ולא נשמע עוד קולות כואבים כמו קולו של קליגר.
75 שנה לעיתון של המדינה 
