זה הפרק הכי פחות מעניין שהיה עד עכשיו ! למעשה זה הפרק היחידי שלא נהנתי לקרוא... שאר הפרקים היו מדהים ! אני לא מאמינה שזה הסוף !

לא התחברתי לכל נושא האומנות... עולמה של נועה הרבה יותר מעניין מזה של שי.

 

זכינו כולנו שאור כמוך מפיץ אור מסביבו ונוגע נוגה(עם קמץ) בכולנו.

מבקשים מבקשים להמשיך בסיפור ה זה, אנא צרו קשר עם שי והמשיכו, אולי טור אישי ,לא יודעת איך,אתם לא יודעים כמה כוח הכתבות האלה נתנו לנו, כמה שיחות עם הורים ומטפלים בגלל הכתבות, מבקשת בשם הרבה. אנא ממכם, וכותבים שמסכימים איתי אז תכתבו ואז וואי נט אולי יסכימו.

כוחות פנימיים וחוזקות שלך.הדוגמא טובה כי לכל הורה חוזקות אחרות ואת בעצם מעבירה מסר של שימוש בחוזקות כאמצעי התמודדות. ישר כח

For those of you who missed the point:

 

This article was not about art per se but rather about art as a medium and a theraputic tool for the parent to keep on going.

 

The parent of the special need child is often overlooked and neglected. She has needs too! and her needs are important, not just so she can go on caring for her child, but also so that she can go on taking care of herself... Obviously , the child will benefit as a result. When your resources are depleted -- there is nothing you can give to others. Therefore, self-care and self compassion are of outmost importance. In this case, the self-care manifest as beautiful art which stands holds its own.  Please continue to write and to connect with nature. You have a true gift to share with the world!!

שפתחתם לנו עולם קסום לראות עולמות שלא רואים, לאהוב, ולהמשיך לזרום

 אתכן גם ממרחקים

גדלתי בזכות הקריאה , תמשיכי ליצור ולשתף !

עושה רושם שאת חיה את  המצב בסטיל , אשריך ..אני מאחלת לך הצלחה  בעבודה

ובמציאת  אושר ותעסוקה לנועה  .. ומי יתן  שנצליח למנף את החסרונות ליתרונות

 

קראתי את כל הכתבות בשקיקה.הן השאירו בי המון הבנה ,אמפטיה.ידע ורגש.

התרשמתי מהיכולת העצומה של שי להכיל את המעמסה העצומה שנפלה על כתפיה,לחשוף את כל הדרך הקשה שעברה בפני ציבור רחב ועם זאת לא לאבד את חיוניותה ויכולתה להמשיך בדרכה כאומנית שהמצלמה והצילומים הם חומרי העבודה.נגע לליבי הקשר לילדותה ולשיר שקיבלה מרב הקהילה באשקלון וממתן המשמעות המיוחדת לפסוק ממעמקים קראתיך יה.וכן מטרתה העיקרית לדעתי

בעבודתה ,לתת למשפחות עם ילדים שאינם רגילים,כוחות להמשיך לא לוותר ולהמשיך להיות הם עצמם.

יישר כוחך שי

תמיד ידעתי להעריך את הגישה שלך לצילום וקיבלתי השראה מהספר שלך לגעת באור.

מעבר לרגישות, יש כאן הרבה חוכמה ועצמה, לצערי נצרכת להתמודדות לא פשוטה, עם מות האחות, הדרך בה את מגדלת את ילדתך, נפלאה בעיניי 

ואשתו ברברה.

תמיד חשדתי שאת אחותו של יערי...עכשו הכל מסתדר לי במקום.

בכל אופן - נהנתי מאוד לקרוא את רשימותייך.

תודה, ריגשת אותי מאד

אולי הספיק לשי מהחשיפה לעיני כל והיא העדיפה לסגור את סדרת הכתבות באמירה קצת יותר מרוחקת. מה יהיה עם שי? מה יהיה עם נועה? - הלוואי שתצעדו שתיכן בדרכים המיוחדות שלכן. שי, את תמיד היית צלמת מוכשרת. ועכשיו כולנו יודעים שאת גם אימא נפלאה ואישיות מדהימה. מאחלת לך ולביתך את כל הטוב שבעולם!

כמו גם הקודמות, דווקא בזאת הרגשתי ששי מנסה להגיד משהו יותר עמוק ואישי בנוגע להתמודדות שלה, אני לא רואה כאן בריחה והסתגרות מאחורי פילוסופיות אמנותיות אלא פתח לעולם שלה ולאופן בו היא רואה את הדברים ,חווה אותם ומתמודדת איתם.
מאוד אישי, מאוד כנה, מאוד מדויק ומעורר השראה.
מאחלת לך המון נחת מביתך היפהפייה.

אמירה של אוטיסטית מאוד לא שגרתית

ילדת חופש מקסימה

ואמא חופש מדהימה

סדרה נפלאה ומרתקת של כתבות

רגעים של צחוק ובכי

אני מאחלת לשתיהם רק אושר והרבה כוח להמשך

במקרה שלי לפחות מי שמטפל בילד זה אני האב.
ובכלל מענין מה יעשו אמהות אם יתברר להן בבדיקת טרום לידה שהפג בבטנן הוא אוטיסט?
סביר להניח שהוא ידולל או בשפה פשוטה ירצח ע"י אימו.

לצערי אין שום דבר יפה בילד או במבוגר אוטיסט.

סבל לעצמו ולסביבתו בלי שום אור בקצה המנהרה.

לא פוליטקלי קורקט אבל נכון.

הטיפול בילדים אוטיסטים אמנם קשה, אך בבוגרים קשה שבעתיים,
והיום הגופים המטפלים מעדיפים בוגר אוטיסט מסומם, פשוט לא צריכים
להתאמץ כאשר הילד מסומם, ופעמים רבות המטרה מקדשת את האמצעים,
אז הורים, קחו נשימה, ותתכוננו, צר לי עברתי את זה בצורה הנבזית ביותר,

הפרקים היו נפלאים ושפכו אור בעיקר על ההתמודדות של הורה לילד עם אוטיזם.  היכולת לגייס כוחות במשימה מתישה ואין סופית של גידול ילד עם אוטיזם מעוררת השראה. מאחלת לנועה ושי כל טוב.

את שי אני מכיר שנים רבות.
לשי כאדם, כאשה, כאם וכיוצרת יש שפה מורכבת מאוד החורגת מהקונספציות המקובלות, מדובר -לפחות בעיני - באדם שמגבלות חברתיות ותפיסתיות נשברות כאשר אין להן צידוק ממשי. הראיה הישירה וההתמודדות עם החיים מבלי הכבלים החברתיים המקובלים מולידים ראיה חדשה, לעתים קשה לעיכול והבנה.

עם קצת פתיחות ואומץ ניתן לא רק להנות מדבריה של שי, כמו גם עבודותיה, אלא גם ללמוד ולעשות כברת דרך במישור הפנימי, סובלנות, סבלנות ופתיחות הן לא מלים גסות.

את מדהימה!!!!!!

 

ונועה, לפי הכתוב, מדהימה גם!!!!!!!!

 

תודה רבה על השיתוף והפתיחות

סדרת כתבות נפלאה

לא הכל ברור ולא הכל ישים לכולם אך הצגת החיים הממשיכים בזרימתם ועם הטוב הקיים אפילו במצבים ללא תקוה כביכול זאת גדולתכם

המון המון תודות, אני אמנם רק סבא אבל סב שמעורב עמוקות

את אדם מדהים. גדולת נפש ורוח. הבנותייך ותובונותייך מדהימות כיצירותייך.

לפנים שמעתי משפט טעון שזוכה לעלות בזכרוני מדי פעם ואשר יחסי אליו אמביוולנטי: אלוהים שולח התמודדיות גדולות למסוגלים להתמודד.

איני אישה מאמינה בלשון המעטה, ברם ברי לי שאת מחוננת במישורים אישיים ואנושיים כה רבים,  המהוויםאף  את האורח האולטמטיבי לצרכי בתך האהובה.

בעבורי את השראה.

הרשי לי לחבקך.

תודה.

תודה על הכתבות, עזרת לי מאד!
כל טוב.