טוב שהסרט שצילם בזמנו פרדי מונוסון, מוקרן עתה וטוב ש-ynet בחר לספר דווקא על האיזור שפעם היה לפני שנסלל בו רחוב אבן גבירול. כמי שזכה ואת ימי נערותו בילה באיזור הנפלא הזה, אני שדמח מפני שכאשר אני מספר היום לאנשים על מה שהיה פעם, נדמה לי שהם מסתתכלים עלי כאילו נטרפה עלי דעתי...
ורק ש/תי הערות מחכימות. לקרוא לבריכת גן הדסה "בריכת שחייה", זה לא רק לא מדוייק אלא יותר ממצחיק. מדובר היה בבריכת השקייה(!) בגודל 10 על 10 מ' שהוקמה במקום כדי להשקות את גני הדסה (שדהם סיפור בפני עצמו).
נכון שעיריית תל אביב השתמשה בבריכה הצנועה הזו כבריכת לימוד שחייה לילדי בתי הספר, אבל הדבר נבע רק מהיעדר בריכות ראויות בכל העיר הגדולה (בריכת "גלי גיל" הוקמה מאוחר יותר ובריכת גורדון לא היתה אפילו בתכנון).
גן הדסה היה אז מושג ידוע בקרב בני הנוער בסביבה, בזכות האופי ה...רומנטי שלו. שם, בינות לצמחיה הפרועה, העצים הסבוכים, התייחדו האוהבים בחסו
שמסביבם.
ואחרון אחרון חביב: עץ התות הענק מניב הפרי, שחלק מענפיו התפשטו מעל כלובו של הפיל... על העץ הזה נהגנו לטפס כדי ללקט את הפרי העסיסי, עד שאחד הנערים איבד את שיווי משקלו ונפל לטריטוריה של הפיל... הנער ניצל רק בזכות תושייתו של ג'וני, המאלף האגדי של הגן, שחש לחלצו. עולם מופלא שהיה ואיננו עוד.