לדעתי העצות לא יעזרו כי:

- לא סתם יש לרווקים ולרווקות רשימת מכולת - בגיל הזה והלאה המגזר פשוט עושה מה שההורים מצפים ממנו - מנסים להתחתן עם מישהו / מישהי עם אידאולוגיה וערכים דתיים

- כל עצה שיתנו בשלב זה לא יעזור בכלל - הלא מודע עושה פה שעות נוספות

- בגיל הזה לא מתחתנים עם מישהו שיסתדר איתך בעוד כמה שנים כשתתבגר: אלא מתחתנים עם מישהו שמסתדר עם ה"אני " שלך עד היום (מי שהיית)

 

מפליא אותי שיעל משאלי שהיא חכמה בדרך כלל, ועכשיו יודעים לפי הכתוב שהיא עוסקת בייעוץ, לא לוקחת דברים אלה בחשבון, כאילו שעצותיה בכלל יזכו לאוזן קשבת אצל צעירים דתיים מלאי חשק, שרוצים דבר ראשון להגשים את ערכי הוריהם ומוריהם, ורק בעוד עשור יבינו שאת עצמם לא הגשימו.

 

 

חזק!!!

הי יעל, כתבת מעולה, נהניתי מאוד, אך ברצוני להעלות נקודה מסוימת.

אני בן 27, רווק, מרגיש מאוד בשל להתחתן. אני חושב שהסידרה העלתה את הנושא הזה לסדר היום המגזרי, אבל עדיין- אתם ה"מבוגרים" לא באמת יודעים מה עובר עלינו.

את אומרת לא לפסול שום הצעה. שנים נהגתי כך והשתדלתי לצאת מתוך אמונה אמיתית שאין לדעת וחבל להפסיד. הבעיה היא שזה בלתי אפשרי לאורך זמן. ולא, אני לא מוכן שיקראו לי בררן, לא כי אני נעלב, אלא כי אני לא. הגעתי כ"כ הרבה פעמים לפגישות עם בחורות שהכרתי דרך חברים טובים. הנחתי שאין מה לתחקר אותם שהרי הם מכירים אותי כ"כ טוב. הפלא ופלא, התבדיתי. שוב ושוב גיליתי בחורות חמודות מאוד, אבל ממש לא קשורות אליי. ולא, אין לי דרישות בעננים, אני לא בא עם צ'ק ליסט מוכן. אבל כן, אני יודע מה חשוב לי ומה תואם את נפשי שלי. מתוך המודעות הזו אני יודע לזהות די מהר אם זה רלוונטי או לא. אז אני משתדל לא לסיים קשר אחרי דייט אחד, אבל לפעמים זה מחויב המציאות, כי פשוט אין קשר.

אני רק מנסה לומר שלדעתי יש עניין לשאול ולתהות מיהו הצד השני, לא מתוך רוע ח"ו, אלא מתוך ניסיון להגדיל את האופציה להתאמה, כפי שכתבת.

אני, באופן אישי, מחפש בחורה נשית, רגשית, עדינה. הדבר הכי משמעותי עבורי היא הקשבה. אני אקשיב לה כמה שתרצה, וארצה שהיא תקשיב גם לי ונכיל אחד את השני. אני מאמין שזה הבסיס לעבודה המשותפת להתאמה, ורק מתוך זה נצליח להתקדם ולהיבנות. הכאב של הרווקים והרווקות הוא עצום, ונדמה לי שלצאת בלי הפסקה וללא פרופורציה עלול לעיתים דווקא להעצים אותו. הלחץ הזה של ההורים והחברה לצאת ולצאת ולצאת ולא לעצור רגע ולחשוב מי אני ומה אני בכלל מחפש בבת הזוג, לא בהכרח מקדם את העניין.

אני מודה שאין לי סימוכין לדברים וזו דעתי שלי. אולי אני טועה.

ולמגיבים היקרים, אנא הגיבו עיניינית. בבקשה אל תנסו לחנך אותי... תודה רבה ושבוע טוב לכל עמ"י!!!

האמת, הכתבה שלך היתה פוגעת. לא כל אחד שלא מוצא חתן זה בגלל שיש לו "רשימת מכולת" ולא כל אחד נהיה בלתי נסבל אחרי גיל 23. יש כאלו, דווקא נחמדים ויפים וגמישים, שלא מוצאים מייד מישהו שטוב להם איתו והם מאושרים איתו, באופן הבסיסי ביותר, בלי כל מיני קריטריונים מגוחכים. לא כל אחד בודק אלפי בדיקות לפני שהוא יוצא לדייט, והאמת, לפעמים אני מצטערת שאני לא בודקת יותר.
באופן בוטה ופוגע הפכת את כל האוכלוסיה שלנו לשטחית רדודה וקטנונית. אני מוחה. רבים וטובים בננו משתדלים לשמור על ראש פתוח, ועדיין מתקשים למצוא בני זוג. הלוואי נוסחת הפלא שלך היתה כל כך פשוטה.
בשמחות.

תתחתנו מאוחר. כי מי שמתחתן מוקדם לפני  "שאתם נהיים בלתי נסבלים" לא מכיר אפילו את עצמו.

חס וחלילה שמישהו יסיים תואר ויתחיל קריירה לפני הנישואין.

כי נישואין שמתחילים בגיל 23 - לרוב מסתיימים לפני 26 או נמשכים בשנים של סבל ואומללות. אבל אצל החרדים הכל קדוש וטהור - כולם מושלמים וכולם מאושרים.העיקר שאף אחד אחר לא יראה את הזוועה והגועל שהחברה הזאת מייצרת.

 

 

תתחתנו, תתחתנו, תתחתנו , תתחתנו  והעיקר תתחתנו ואני חוזרת ואומרת : תתחתנו כבר, תתחתנו, כי אוי ואבוי אם לא תתחתנו , נו , בבקשה תתחתנו, תגידו אתם שמעתם אותי? תתחתנו מיד ואם אפשר עוד לפני מיד...... נו מה, עוד לא התחתנתם אומללים שכמותכם? אמרתי לכם : תתחתנו  ותאמינו לי שאני יודעת מה אני אומרת , תראו אותי,  גם אני התחתנתי ועוד לפני גיל 23 , תפסתי לי בעל שעוד היה ינוקא ,  עוד לא הספיק להגיד ג'ק רובינסון והופ...אז מה ? העיקר התחתנתי והיום מתוקף נסיוני האישי (כמי שהתחתנה ) אני חוזרת ואומרת לכם: תתחתנו !!!!! בברכה ובתודה בעלת פוביה  מחד הוריות ומרווקים (ובעיקר מרווקות) מהמגזר ומחוצה לו.     

יעל, אני ממש מעוניינת ליצור איתך קשר.

אנא כתבי לי ל orihn@walla.co.il

 

"תתחתנו לפני שאתם נהיים בלתי נסבלים"+ הצעה להיתחתן לפני גיל 23!!!! פירוש דבריה של הכותבת הם כדלקמן: תתחתנו לפני שאתם יודעים מה אתם רוצים בחיים ומחייכם, ומה אתם רוצים או מצפים מבן/ת זוגכם/ן, ישר אח"כ באים הילדים (אצל הדתיים לא דוחים הבאת ילד ראשון אלא אם יש סיבה מאוד מיוחדת וגם דרוש אישור של הרב) ואז אי אפשר להתחרט, חיים עם מה שיש ולומדים (או שלא) לסבול אחד את השני... ממש אושר וזו עוד יועצת זוגית ומשפחתית...

בגיל 19 היה לי חבר שנתיים וחצי עד גיל 22 מה שחשבתי שחשוב בבן זוג בגיל בו עוד הייתי ילדה בעצמי, ממש אבל ממש לא מה שאני יודעת שחשוב בבן זוג כיום! אם היינו דתיים כבר היינו נשואים ואני ממש לא רוצה לדמיין איך חיי היו נראים במחיצת האקס מגיל 19... בגילאים כאלו צעירים אין ולא משנה באיזה מגזר את הבגרות הנפשית בכדי לבחור בן זוג לחיים! בגילאים כאלו המראה משחק תפקיד יותר מהאופי, וגם למה החברות יגידו יש שיקול! ולכל אלו שיגידו שאצלכם בחברה הדתית יותר בוגרים וכו' אז אני כבר אפתיע ואומר שהייתי בסרט הזה... גדלתי כדתיה לאומית בחינוך הממ"ד ובהמשך בכיתת אולפנא, ואף יתרה מזאת משפחתי התחרדה עם השנים וגם לחינוך החרדי ולחיי החרדים נחשפתי בילדותי ובנעורי. אז אף מגזר דתי יותר או פחות לא יכול למכור לי סיפורי בדים על הנוער ה"בוגר" שלו שבשל לנישואים ומשפחה.
ילדים בתחילת שנות ה20 הם עוללים שבקושי יודעים להחזיק את עצמם! זורקים אותם בגיל כזה לבחור את האדם איתו יחלקו את חייהם ויקמו משפחה, והם מצידם חושבים שהם משחקים באבא ואימא.

אומנם גם אצל החילונים המצב לא מזהיר ויש גירושים רבים אך לפחות יש אופציה שאם לא טוב לא חייב להישאר בכח (בד"כ מי שמתגרש זה מי שהתחתנו צעירים) ויש אפשרות הגיע לזוגיות בגיל 27 ואפילו 30 (רחמנא ליצלן) אחרי לימודים ומבוססים עם קצת יותר חוכמה לגבי איך אני רוצה שחיי משפחתי העתידית יראו ומה חשוב לי בבן/ת הזוג ומה פחות.
ובכלל להתבגר ולהנות מגיל ה- 20 לפני שקופצים ל: עבודה/ ילדים/ משכנתא/ התחייבות לכל החיים.
וכמובן להיות בת26 ולא להחשב לזקנה מופלגת ולהיות משודכת לסוג ב'..

הכתבה הזאת מחזירה אותי לתקופה החשוכה של פעם בה המטרה הייתה החתונה ולא הזוגיות עצמה. אני לא מאמינה בבררנות יתר, בהתנשאות וכו וכו. אבל אף אחד הוא לא רובוט. אני בת 25 ונמאס לי מזה שאנשים מצפים ממני לזרוק את עצמי על מי שלא יהיה העיקר שאני אהיה נשואה וההורים האגואיסטיים שלי ינשמו לרווחה.

ההתנשאות האמיתית זאת של יעל משאלי שמבקרת כל מי שלא חי את חייו לפי בחירותיה. אנחנו כבר לא חיים בתקופות האלו. זוגיות זה דבר חשוב ועיקרי בחיים אבל עם שכל וכמובן עם רגש.

ברשות חנות לכיסויי ראש ואופנה לנשים .אני מעונין לתת במה למעצבות כיסויי ראש בנדנות כיפות נשים ברטים ,בנדנות גומי,כובעים מעוצבים לאירועים .
אתן מזמנות לפנות:AturRoshech@gmail.com

ממש עצות המאה.

לכל אחד יש את הזמן שלו. דתי או חילוני.

זה יכול להיות גיל 20, 25, 30, 35 או 40.

ומה אם אלו שמתגרשים ומתחילים זוגיות שניה בגיל 50 (וכן, גבר יכול להביא ילדים גם בגיל זה אם האישה בגיל פוריות).

אז יאללה בלי פרדיגמות.

נמאס מהלחץ של הקהילה הדתית הדוחה.

מאחד שהיה שם וכ"כ לא רוצה לחזור.

יעל את מזכירה לי למה אני לעולם לא אהיה דתי שוב - עם הקהילייתיות המעושה והשיחות והרכילות הזולה בבתי הכנסת.

הרב מיכאל לסרי בהרצאה מיוחדת ומלאת מסרים להתגברות על משברי החיים

אנשים במגזר הדתי  חושבים שלבחור את הבן זוג האידאלי זה להמתין שיגיע האביר על הסוס הלבן ויושיט לך את היד וימשוך אותך אליו.לכן אנשים חיים בתחושה שיקרית שממש משקפת ילדים בגן חובה  שמתחילים לקבל החלטות עצמאיות - שאני אחליט איך הוא/היא  יראה ,אני אחליט אם הוא מתאים לי . בדור הזה בגלל כל החוכמות והתחכמיות נשים וגברים כאחד מתחבאים מאחורי תרוצים והתפלספויות כגון "אלו הם חיי ואף אחד לא יחליט עבורי "... "כשזה יגיע  זה יגיע"....  ובעצם לא קופצים למים -בעצם לא "מאמינים". חיי זוגיות בציבור הדתי צריכים להתחיל קודם כל ממקום אמונה שגם אם אני  לא בטוח בבן זוג שלי אני מקדם תפילה לקדוש ברוך  שיאיר לי מה לעשות ומי שיזרוק את עצמו על ה' יזכה לחיים מאושרים בכל הפרמטרים .

חודש טוב

תודה רבה לך ,חדרת לליבי ,הרגשתי אותך מדברת בשמי .

מכירה את הבעיה מקרוב .הלוואי שכל הרווקות תקראנה את הכתבה , ונישמע בשורות טובות .אמא

ר"ל מהילדות שלא התקבלו לבית הספר ההוא שאין בו גזענות, אלה לא פסולות חיתון, הן פשוט לא מתאימות לבן שלנו. וחוץ מזה אם כבר הגעת לגיל שלושים ולא נשאת, אל תבדוק רק בציציות של המועמדות, קודם כל כדאי לך לבדוק בציציותיך,

ואני, כמו שאומרים, אני בכלל מסיפור אחר

 

מי ש"מהמגזר" - עשוי להיות משוחד

מי שאינו "מהמגזר" - עשוי להיות מלא בדעות קדומות וסטיגמות

מי שהיה ב"מגזר" ויצא - עשוי להיות פגוע ולכן לא אובייקטיבי

 

קחו בערבון מוגבל גם את הכתבה וגם את כל התגובות שנכתבו כאן.

זה לא שמשהו מהם לא נכון.

להפך! כולם נכונים!

יש כ"כ הרבה פנים לדת, ולאלו המגדירים עצמם כשייכים אליה (וגם לכך יש דרכים רבות).

הכתבה נכונה, אך לא לכולם, וכנ"ל הדעות השונות שנכתבו כאן.

אל תמהרו לנקוט עמדה ולהתקבע במחשבה רק על סמך מה שפורסם כאן, כי עולמם של הצעירים, הרווקים, הדתיים גדול ועשיר הרבה יותר ממה שבא כאן לידי ביטוי.

 

חודש טוב :)

הי,

כמו שביקשת אילו מילות חיזוק ולא הטפה.

לפי דעתי, הדרך הנכונה ביותר שעל ידה תוכל למצוא אהבה היא הנתינה.

במה שתשקיע ותתאמץ תאהב יותר. כמובן שיש עניין בהתאמה כלשהי, אך לפי דעתי הדבר שכתבת "מתוך ניסיון להגדיל את האופציה להתאמה" הוא ראייה לא נכונה. ראייה זאת מביאה אותך לפסול על סמך הדחקה של "ראיתי טובות ממנה" וכד'.. כמו שנאמר בכתבה- מצא לך משהי שתסבול אותך ואתה אותה ותצא מהסטטוס הזה שאני בטוח שדי נמאס לך ממנו במיוחד אם אתה בבועה של קטמון...

שבוע טוב ובהצלחה.

מוכשרים ויפים כיף שיש כשרונות.

 

הן פוסלות מראש , לא רק לפני הפגישה , אלא אפילו לפני הבירור והתכתבות באתרי היכרויות, הן מחפשות נסיך לא בנאדם, זה פשוט לא יאומן , מדהים , חייבים לעשות תחקיר על הטירוף הזה. ככה מספרים לי חברי

יש ילד או ילדה רווקים. זה פשוט תיסכול אדיר. לא יודעת מה לעשות עם זה ולא רוצה להלחיץ

בסיום התואר הראשון, הבאנו ילד ראשון אחרי 4 שנים נוספות... אחרי התואר השני שלי.

נכון, השתננו המון מאז אבל הרצון להיות יחד לא השתנה.

נכון, במגזר שלנו אנחנו חריגים-

חילונים מסתכלים על חילונים שבונים זוגיות בגיל 20 מן הסתם בעין דומה לדתיים שמסתכלים על דתיים שבונים זוגיות "רק" בגיל 30...

אז הסיפור שלי הוא כדי לאזן,

כדי לומר שאין כללים

אי אפשר לדעת!

לפעמים לא רוצים להחמיץ דבר טוב גם אם קרה מהר מידי אן "מוקדם" מידי.

לפעמים הדבר הטוב מתמהמה ואין הגיון בלמהר ולהינשא רק כי ככה מצפה הסביבה.

 

אני מקווה שאת לא מייעצת להם.

יש כל כך הרבה דברים לכתוב עליהם חוץ מהסדרה הזו, ynet יהדות אתם מתחילים לשעמם...

אני התחתנתי בגיל 20 כחילונית עם חילוני ומלאו לנו יחד כבר 23
שנות נישואים.והשתננו יחד כבר כמה פעמים .לפני 4 שנים חזרנו בתשובה-לכיפה
סרוגה לא לחרדיות.אם הייתי צריכה להחליט בגיל 30 או אפילו 26 בשיקול דעת
אין מצב שהייתי בוחרת בו. אבל התאהבתי וכניראה שודכנו מלמעלה.
כי על אף הקושיים ודרך החתחתים והעבודה הסיזיפית בזוגיות
אני שמחה שאנחנו יחד.
והרשימות האלה אופיניות לא רק למיגזר אלה גם לכל בוגרי סיינפלד למינהם.

תתאהבו- תאבדו את הראש. ולכו על זה!! ודיבקו בבן/בת זוגכם .