אני הייתי אמש בהצגת האופרה שהועלתה בהיכל התרבות בראשון לציון. יש לי תחושה עזה, שהכתב/ת (לירון?) לא נכחו באולם בעת האירוע.

אם היו שם, כיצד מחמיץ התיאור את הסיום הדרמטי מאד. בו עלו לבמה 4 נשים, מניצולות המקהלה המקורית שהעלתה את האופרה במחנה טריזנשטאט והצטרפו למקהלת הילדים בביצוע מרגש של שיר הסיום - שיר התקווה בו הטוב מנצח את הרע!

כן האירוע כולו היה מרגש ביותר, דווקא הביצוע הקולי לקה בחסר, אבל הבימוי הנקי כמעט מאביזרים תומכים, וההחלטה לשלב את האופרה המקורית בתוך חיי הילדים במחנה הוסיפו נופך דרמטי ודחוס, שבמקרים רבים במליחו להעביר תחושות של חוסר אונים.

אני מצדיע לכל היוזמים ונותני החסות, זה לא רק היה אירוע חשוב ומעניין, אלא גם מרחיב דעת מבחינה אומנותית.

בזכות glee אולי יקלטו פה את החשיבות של שירה במקהלה אצל ילדים, נערים ואפילו בוגרים. לימודי מקהלה תורמים לביטחון, להקשבה, לקורדינציה ולחלוקת קשב ולא רק להשכלה מוזיקלית. ממליץ לכולם לחפש מסגרת מתאימה

היה פשוט מדהים.קונצרט כה מרגש ואיכותי,הפקה מקורית בעלת חשיבות לאומית.

איזה מקהלות נפלאות,שיתוף פעולה בין  מקהלת מורן שלנו והגוונדהאוס מגרמניה.

כל הכבוד לתזמורת הסמפונית ראשון לציון ולמנצחת נעמי פארן .ערב בלתי נשכח.

תודה.

שלום , אני יובל ואני בת 12 .

אני שרה במקהלת מורן וכן , השתתפתי באופרה "ברונדיבר".

אני מאוד התרגשתי מהמעמד של כל ההפקה הענקית הזאת.

מי מהקהל ששם לב , בסוף האופרה לאחר מחיאות הכפיים גם ילדי מקהלת "מורן" וגם מקהלת ה"גוונדהאוס" התחילו לבכות .

כן מהתרגשות מהמעמד וכן מעצב על הפרידה מכל החברים מגרמניה \ ישראל.

זה היה אירוע מאוד מרגש ואני באמת מסכימה עם תגובה 1 : מרשים, אך האם הכתב/ת היו שם?

בזה שהיה צריך לכתוב גם על עליית ארבעת הנשים מהמקהלה המקורית לבמה ..זהו חלק מאוד חשוב בכל האופרה הזאת . לדעתי זה גם חסר בכתבה .

בסך הכל רק רציתי לספר ולהביע את דעתי .

בסך הכל , היה מוצלח מאוד ומרגש . חוויה מדהימה ~

בתגובה ליובל - אכן עשיתם ביחד עם הילדים מגרמניה עבודה נפלאה!

אני יודעת שהכתב לירון היה באולם. והביקורת מדקדקת בהרבה מאוד פרטים.

אני מאמינה שכנראה הכתב עזב את האולם בדיוק אחרי שהוקרנה תמונת הסיום של האופרה כפי שצולמה ע"י הצלב האדום ולכן לא התייחס כלל לפינאלה - שאמנם לא היה חלק מהאופרה אך בהחלט חלק בלתי נפרד מסיפור המסגרת. הסיום שגרם לקהל כולו להזיל יותר מדמעה. ניצולות טרזינשטט שעלו והצטרפו אל הילדים לשיר את שיר הסיום. ובהמשךהתמונה של כל חברי המקהלה שהשתתפו באופרה עומדים בדממה מתחת לצילום הענק מטרזיינשטט ומקשיבים לשיחה הקצרה שנערכה עם חנה (אנדה) דרורי אחת הניצולות שהשתתפו בעצמה באופרה, היא בלתי נשכחת!

אני חברה במקהלת מורן בת 13 ואני מאושרת שנפל בחלקי להופיע בברונדיבר.
התהליך שעברנו עד להופעה עצמה בלתי ניתן לתיאור במילים, החוויות הרגשיות ועצם ההיכרות שלנו עם ילדי "גוונדהאוס" המדהימים.
אתמול ניפרדנו מהם במלון גליל בנתניה, היה מאוד מרגש.
אני חושבת שחבל שלא ציינו את עלייתה של גרטה הניצולה ששיחקה את אנינקה 50 פעם בגטו וששרנו איתה יחדיו את שיר הניצחון, "הפינאלה".

הפקה וביצוע בלתי נישכחים.קסם של שירה,סולנים ניפלאים,התזמורת שניראתה כמו יצאה מטרזינשטאט ניגנה מצוין,והמנצחת נעמי פארן הובילה בבטחון והשראה .חבל שלא העלתה מספר פעמים.רבים נוספים היו זוכים לחוויה מרטיטה זו.