איך שלא יהיה המעביד אוכל אותה. כולל מעביד הגון והוגן אשר לא קולט כי בית דין לעיניני עבודה לעולם יצדיק את העובד. לפעמים גם העובדים מגלגלי עיניים , אשר משקרים במצח נחושה בתביעתם.

אני עובד בחברת הייטק בין לאומית - לפני כמה זמן שמתי לב שיש לי הרבה ימי חופש צבורים - החלתי תצאת לחופש בחו"ל שאותו אני אממן באמצעות פדיון של חלק מימי החופש הצבורים שלי.
לא הייתה שום בעיה לאשר את הבקשה.
אני מניח שבחברה שלי מכירים את החוק מספיק טוב ולכן הכתבה הזאת קצת מוזרה.

יישר כוח דריה !!!

שאלה, יש איזה "קובץ" להדיוט הפשוט שכולל את כלל דיני העבודה, הכתובים בשפה פשוט ומובנת ?
אשמח לקבל הצעה...

אצלי המעסיק מוציא אותנו לחופשה בטענה שצברנו יותר מידיי ימים.
אבל מצד שני בסוף החודש הוא לא מקזז לנו את ימי החופש ואנו מגיעים למצב שאנחנו יוצאים לחופשה על חשבונינו.

אנו עובדים 6 ימים בשבוע
על פי חוזה המעסיק מתחייב לתת לנו 187 שעות עבודה אך בפועל יוצא מעל 200 שעות (187 שעות זה 5 ימים בשבוע בקירוב)
ולכן כאשר אנחנו יוצאים לחופשה בהוראתו - הוא לא ממיר לנו את ימי החופשה לכסף עד שנגיע ל 187 שעות. ואז בסוף החודש במקום שתצא המשכורת הנורמלית שלנו אנו מקבלים כ 1000 שקלים פחות. בגלל שהיו ימים שלא עבדנו ולא קיבלנו עליהם חופשה.

מה עושים במקרה הזה?
האם המעסיק נוהג בדרך חוקית?

ברגע שאני אעלה את הדרישה המינימלית ביותר, האולטימטום הקבוע יוצב.
"ותר על זה או שנמצא לך מחליף"

הכל שטויות.

בית המשפט ברצונו להגן על זכות העובד לחופשה בפועל מונע ממנו לשקבל תמורה כספית לימי חופש כפי שהובא בדוגמא גם כאשר הוא אינו מעוניין בימי החופש ומעוניין בתמורה כספית במקום.

דוגמא נוספת היא החוק של שלי יחימוביץ שקבע שעל המעביד לעקוב ולציין במדויק את שעות עבודתו של המעביד בפועל. כידוע, בחברות רבות העובדים קבלו תוספת גלובלית עבור מכסה מסויימת של שעות נוספות מבלי שנדרשו לעשותן בפועל. והנה בזכות החוק של שלי יחימוביץ המעבידים גלו שהם משלמים במקרים רבים תוספות גלובליות לשווא. הם אמנם לא הפחיתו את התוספת הגלובלית אבל דרשו מהעובדים להשאר שעות נוספות.

שלא לדבר על כך שהחוק שמאפשר לאישה להתפטר אחרי ההריון לטפל בילדה ולזכות בפיצויים מעורר במעביד במקרה של עובדת בנונית את המחשבה שכדאי לפטרה עוד קודם שהרי במילא יאלץ לשלם את הפיצויים ואפשר להמשיך.

מסתבר שקשה להחזיק את החבל בשתי הקצוות.

האח הגדול החליט שהעובד זקוק לחופש ולכן הוא לא יכול לפדות אותו בכסף, לא יכול לצבור חופשה יותר ממה שהאח הגדול מרשה, וכו'

דברים כאלה צריכים להיות לפי הסכם בין העובד למעביד. לאף אחד אחר אין מה לומר בענין.

מה בנוגע לחופשה שהמעסיק כופה על העובדים?

האם זה תקין שהמעסיק יכפה על העובדים את כל ימי החופשה השנתיים במועדים על פי החלטת המעסיק? (כלומר "הדממות" וכיו"ב)?

 

כשאני רוצה לקחת חופש אני לא שואל אף אחד ומודיע לבוס רק אחרי שהזמנתי את החופשה.

שפןו עלוב לגלות שיש לנו רק 11 ימי חופש בשנה

אנו משלמים כל כך הרבה מיסים

כל מדינה מתוקנת ומערבית (מה שאנחנו לא זה בטוח) יש לפחות שישה עשר ימים בשנה בלי חגים ויכו ויכול להגיע ל 35  ימים בספרד (למשל)

אז שביבי ימשיך לדאוג לתחת הענק של אישתו ולמסים הרבים שאנו משלמים אחרי הכל מה זה ולעבדות מודרנית?

 

בפדיון ימי חופשה בכסף, מס הכנסה מתערב ומכסח גם את העובד וגם את המעביד.

אני עובד בחברת תקשורת גדולה
למי מאיתנו אין יום בחודש לסידורים, אירוע משפחתי שמח או עצוב, לימודים, וכו...
שיש לי יום סידורים/ לימודים אני מבקש יום חופש מלא לא בתשלום, כי אומנם אני לא עובד אבל אני בטח לא בחופש
החברה שהחתימה אותי ורבים אחרים על חוזה חד צדדי לא מאפשרת את העניין ומשלמת לי את יום החופשה בכח!!
ובכך לדעתי החברה עוברת על החוק. האם אני צודק?
הרי שאני באמת זקוק לחופשה כדי לחדש מצברים אז אין לי את הימים שרציתי לצבור לעצמי ובכך החוק לא מיושם.
החברה מרוויחה 3 פעמים. פעם אחת היא לא צוברת חוב לימי חופשה שעלולים להוות סוג מסוים של נטל, פעם שנייה היא משלמת את ימי החופשה טיפין טיפין, ופעם שלישית נשללת מהעובד הזכות לחופש!!!

עובד שעבד במשרה מלאה והוקטנה משרתו, ב-50% , לזכותו עמדו קודם X ימי חופש של משרה מלאה, מה יקרה כאשר ינצל יום חופש כרגע האם ירד לו מהיתרה יום חופש  או חצי יום חופש, איך תהיה הצבירה שלו מעתה?

הרי החוק החדש מאשר למעבידים למחוק את יתרת ימי החופשה ב-31 לדצמבר של אותה שנה. וזאת בתנאי שהמעביד הודיע לעובד על מחיקת היתרה במידה ולא ינצל את המכסה. כן, הודיעו לי אך לא אישרו לי יציאה לחופשה וכך נמחקו 10 ימים מהחופשה שלי בשנה הראשונה.

 

פדיון? אל תצחיקו אותי.

אני קורא כתבה יפה ונכונה על חופשות, על מעסיק ועובד, ואני חושב על מצבי.

מהנדס אלקטרוניקה, תחום מבוקש בדר"כ, סיימתי בהצטיינות בטכניון ויש לי ניסיון של 3 שנים בחברה שפשטה רגל. מחפש עבודה בנרות כבר 4 חודשים, ובקושי זימון לראיון קיבלתי!

 

עיזבו למצוא עבודה, מילא הייתי מקבל זימון לראיון הייתי בתחושה שמשהו יכול להתקדם. אבל גם זה לא! השוק קפוא, מת!!

אם זה לא היה עצוב, הייתי צוחק מהתזמון של הכתבה.

 

מה קורה "כשהמעביד הוא זה שמבקש שלא אקח חופש" כאשר עובד מבקש יום חופש והמעביד בטיעון של "לחץ" מסרב לאשר זאת לעובד? בלי "לפצות" כספית כפי שצויין במקרה שבכתבה תחת השאלה. מה אז יעשה העובד? כיצד צפוי לנהוג מעסיק במצב כזה? יתכן שבחלק המקרים זה כמובן יפתר בינו לבין המעביד ויגיעו להסכמה אך מה קורה כאשר אין הסכמה ביניהם? האם יש תקופה מסויימת בה מבקש העובד מראש ומצופה מהמעביד להסכים? האם אפשר להקצין ולומר כי סירוב כזה עשוי להוות עילה לפיטורין או להתפטרות בדין מפוטר? לדעתי לא, אך מה אומר על כך החוק או הנוהג?

גם אם יש לנו מינוס ימים - ואז שצריך חופש באמת אי אפשר לקחת ולכן אם המעסיק מוציא אותך לשבוע וחצי בראש השנה ועוד שבוע בפסח אין לך מצב בחיים לצאת לחופשה נורמלית של נגיד שבועיים או שלוש.....

מה החוק לגבי חופשות שהעובד לוקח לצרכיו המשפחתיים והן למעשה במינוס. למשל עובדת שיש לה היום 13 ימי חופשה במינוס - עובדת במשרה מלאה. כמו כן עובדת שיש לה 5 ימים במינוס ועובדת 70% משרה?

האם ניתן לפדות ימי מחלה?

או לחילופין, האם מקוםו העבודה יכול להוריד לך כסף כיוון שחרגת מימי המחלה?

לך תעבוד בביניין,כך אני עשיתי מחוסר עבודה

לא הבנתי אותך - אתה חושב שמגיע לך כסף על יום שאתה יוצא לסידורים או לארוע משפחתי? פשוט לא יאומן התפיסה שלך.

לא עובד- ורוצה לקבל כסף.

 

וגם מרגיש שדופקים אותו. פשוט לא יאומן.

 

מסכנים המעסיקים שלך.

את רוצה מדינת "רווחה" סוציאליסטית? את מדברת על קומוניזם. תשאלי את הרוסים אם היה כיף ברוסיה וגם נעים כשהכל היה סוציאלי...

 

אין סוציאליזם. עובד הוא ספק למעביד. הוא נותן שרות לכל דבר. אם תסתכלי על עצמך ככזאת גם תוכלי לכלכל את צעדייך בחוכמה רבה יותר.

 

תתני שרות טוב - למעסיק יהיה כדאי לבוא לקראתך.

 

לא יאומן כמה עובדים הם בכייניים. מה את רוצה, להרוויח כמו המנכ"ל? את גם נושאת בחובות שלו או של בעל העסק? מעמ ומס הכנסה וכל העולם דופקים לו על הדלת לו או לך? אם הוא יפשוט רגל את תוציאי מכספך לעזור לו? לא, אה?!

 

מי שיכול להיות עצמאי שיהיה. נראה אותכם שורדים שתי דקות בלחצים שהבוס שלכם עומד בהם. אבל להתבכיין כל אחד יכול. זה בחינם

 

שלום.

אני חזרתי לעבוד בחברה לפני שנה וקצת ובגלל הוצאה מרוכזת של כל העובדים הגלובאלים בחברה הגעתי למינוס של 90 שעות חופשה והצלחתי לצמצם אותם ל60 על ידי המנעות מיציאה לימי חופשה מדי פעם.

השבוע קיבלנו הודעה שהשנה שוב מוציאים לחופשות מרוכזות בחגים בסה"כ של 11.5 ימים.

אין לי מספיק שעות צבורות (אני עדיין במינוס של 60) על מנת לצאת לחופשות.

האם המעביד יכול "להכריח" אותי לצאת לחופשות האלו ולגרור אותי למינוס נוסף?

כי הרי אם אני עוזב את החברה או אפילו מפוטר, בסוף ינכו לי את השעות האלו מהשכר האחרון.

מה ניתן לעשות?

תודה

 

החברה שלך לא מכירה את החוק אם היא בצעה את הפדיון, היא עשתה זאת משיקולים שלה ושלך

תכלס -כמה מותר לצבור?

רציתי להוסיף שלפי חוק ימי חופשה - את ימי החופשה חייבים לקחת ברצף.
כמה ימי חופש פה וכמה ימי חופש שם - לא נחשבים לחופשה שנתית לפי החוק - העובד לא יכול לקחת כמה ימי חופש ע"ח החופשה השנתית שלו והמעביד לא יכול להחשיב אותם כימי חופשה שנתית של העובד !

הסבר - אם לעובד מגיע לפי החוק 10 או 11 ימי חופשה - העובד לא יוכל לקחת פה יומיים שם שלושה ימים ע"ח ימי החופשה. תכלית החוק היא שלעובד תהיה חופשה רצופה של לפחות שבוע וחצי בו יוכל לנוח מהעבודה ולאגור אנרגיה.

כמה ימי חופש פה וכמה ימי חופש שם - לא נחשבים לחופשה שנתית לפי החוק והמעביד לא יכול להחשיב אותם כימי חופשה שנתית של העובד !