אגב מר נתניהו, להזכירך, לא נבחרת להנהיג את הממשלה! אלא ציפי לבני.

 הגעת לרשות הממשלה עם הסכמים קואלציונים ע"י אתנן. שבאחד מהם קיבלנו את מר איווט דמות המפחידה אותי אישית מאז ומתמיד, ומסתבר שגם את שאר העולם. התנהגותו ילדותית, ועריצה,  אשר גורמת בין היתר לפיחות מעמד המדינה בעולם.

ובעקיפין לעתיד ילדי ונכדי וניני  אשר בטימטומי נשארו במדינה.

אכפת לנו רק עם מי אנחנו יכולים לחמם את היחסים, כדי לעצור את ההשפעה האיראנית על המקום.

מי שהתחיל בכל העניין הזה היה צ'אבס שדיבר נגדנו..

אין לנו בעיה עם שמאל דרום אמריקאי... יש בשמאל הזה משהו רומנטי ויפה..

ולכן ברור שאם זה היריב שלנו.. הרי שהידידים יהיו מדינות כמו קולומביה

צבוע בצבעים פוליטיים כל כך בוטים.

החרם על קובה אינו שונה מכל חרם שהוטל על כל מדינה אחרת כולל ישראל, אז למה דווקא הוא נפשע?

מכוון שכך, המידע שהוא כתב משובש סמולנית.

לידיעתו,

ישראל מכרה גם לוונצואלה מערכות נשק, בתקופה שלפני צ'אבס,

וישראל מכרה לארגנטינה מטוסים שתקפו את הבריטים בפוקלנד.

וכן הלאה לעוד כמה מדינות בדרום ובמרכז אמריקה.

ומכירות הנשק היו בעיקר כשהשמאל היה בשילטון כאן בישראל.

בכלל, כל הסיכויים שהנשק שנמצא בידי אירגוני הטירור בדרום אמריקה, מקורו בישראל.

כיום קולומביה נמצאת תחת מתקפת טירור, שממומנת ע"י צ'אבס, ומאורגנת ע"י השילטון באקוודור.

רק סמולני מסומם יכול לבוא בטענות כלפי קולומביה על כך שהיא מגינה על עצמה.

ובהקשר לקובה,

בשנת 63 קובה הציבה טילים גרעיניים סובייטים על אדמתה,

ודחקה בעולם המחר הסובייטי לשגרם על ארה"ב בתקופת משבר הטילים דאז.

לכן השילטון של קובה מאד לא אהוב על תושבי ארה"ב,

ושילטון טוטליטרי קומוניסטי זה, גם מאד לא אהוב על תושבי קובה עצמם.

עובדה, שמאות אלפי קובנים ברחו מקובה לארה"ב.

אגב, גם מאות אלפי דרום ומרכז אמריקאים ברחו לארה"ב.

לסיום,

הסמולנים, כולל האקדמאים שבהם, הם תמיד היו, וגם כיום הם הינם,

בעד כל משטר דיקטטורי חשוך ומושחת, ובעד כל אירגון טירור חולה נפש רצחני,

העיקר שמשטרים ואירגונים אלו הם כנגד ארה"ב, ובעיקר כנגד ישראל.

למה זה כך, זה כנראה שיבוש גנטית שמשפיע על התבונה והמוסר של הסמולנים.

??

נכון שביטלנו את העסקה לאחר לחץ אמריקאי..אבל זה רק מראה שאנחנו לא פועלים ישירות על פי האינטרס האמריקאי..

אלא שאנחנו פועלים גם באופן שלא מתאים לאינטרס האמריקאי (ואם האמריקאים רואים שזה יותר מדי נוגד לאינטרס שלהם אז הם מפעילים לחץ ואנחנו נסוגים)

נכון שלאחרונה חיזקנו קשרים עם קולומביה..

אבל זה רק בגלל שוונצואלה ושאר מדינות השמאל בדרום אמריקה התחברו משום מה לאיראנים..

חמאס אינו מכיר בזכותה של ישראל להתקיים.

מצריים מדינה ערבית שעל זכות קיומה אין החמאס חולק.

לחמאס יש גבול עם שתי המדינות .

ועכשיו שאלה: עם איזו מדינה סביר לצפות מהחמאס לנהל קשרי מסחר, להעזר בשירותי בריאות וכדומה, זאת שהוא מכיר בקיומה או זאת שהוא רוצה שתחדל להתקיים?

אם המצרים סוגרים את מעבר רפיח לסחורות וגורמים לעזתים לייבא ציוד דרך מנהרות זהו מצור מיצרי.

 אני חושב שלולה לא רצה לפגוש את האיווט (עיוות)

1) לחלוטין לא ברור איך בדיוק ישראל "מגנה על האינטרסים של מעצמת העל"? מכירות הנשק מופיעות כסעיף בפני עצמו, אז אם כך - מה בדיוק אותה "הגנה על האינטרסים של ארה"ב" שדר' דוידי מדבר עליה? מוזר. הנקודה הזו לא הובהרה כלל במאמר.

2) הכותב מוטה פוליטית וכתבה שכביכול אמורה להיות ניתוח אובייקטיבי של מומחה הופכת כלי לניגוח פוליטי בהתאם לדעות הסובייקטיביות מאוד של הדוקטור: ליברמן - "השר המתנחל" (מה הקשר בין זה לנושא הנדון??), החרם על קובה - "נפשע" (לדעתך הלא קובעת, מר דוידי), הצבא הקולומביאני - "רצחני" (ברור... כי הרי מי שנאבק בו ובשלטון הלגיטימי במדינה הזו הם קומץ ילדי מקהלה תמימים, אה?).

3) מה בעצם הפואנטה של המאמר? להגיד שצעד דיפלומטי חריג כמו החרמה הדדית של מנהיגים - אין פירושו קרע מוחלט ביחסים הבילטרליים, שיש להם היבטים נופסים ורבדים רבים? נו באמת... זה עלבון לאינטליגנציה של הקורא.

שורה תחתונה - מאמר שטחי ביותר ופוליטי. בשביל זה לא צריך להיות "מומחה למדינות אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל-אביב".

ראש הממשלה צריך לפטר את השר ליברמן לאלתר, לא ממלא את תפקידו כאחראי על מדיניות חוץ של ישראל ומאז שהתמנה לתפקיד הספיק לסבך אותנו עם כל העולם, הוא לא מנהל מדיניות ימנית אלה לא מנהל שום דבר, הוא גורם לי להתגעגע לשמיר, גדול האידאולוגים הימניים, שידע להעמיד את טובת ישראל מעל הכל כפי שעשה בזמן מלחמת המפרץ ובהליכה לוועידת מדריד.

אחרי כל הבושות שגורמת לנו התנהגותו הבריונית של מר ליברמן המתקרא שר החוץ של מדינת ישראל -  יתכבד כבודו וישחרר אותנו מנוכחותו הבלתי רצויה והמיותרת בתפקיד זה, שמביאה רק נזק ועוד נזק, ויחזור לעשות לביתו, דבר שהוא כנראה מצטיין בו הרבה יותר.