|
1. התרגשתי וכתבת בצורה מדהימה...
מכירה מקרוב עד כמה קשה להיות כשברקע עבר לא פשוט כזה וכמה שזה
משפיע גם על "הדור השני"...
כתבת מדהים ונראה שאת התהליך שלך עם העניין אתה עובר בבגרות ואפילו
יופי..
מאחלת לך ולמשפחה רק טוב, השלמה והרבה רגעים יפים...
חג שמח
|
|
|
|
מסע אל נבכי הנפש . זר לא יבין זאת .
|
|
|
3. זה רק קצה הקרחון של ההתנהגות בפוסט טראומה
הכותב האיר חלק קטן מהנכויות הנפשיות של הנופלים בשבי ובמיוחד השבי הסורי . בני הדור הראשון והשני ספרו לקוראים על התופעות ותהיו ברוכים |
|
|
כתבה מאוד מרגשת, סיפור חיים מדור שני, אני לא יודע מה גרם לי להמשיך ולקורא עד הסוף, האם זה הסיפור עצמו או הכתיבה המהממת, מה שאני בטוח שאבא שלך יכול להיות גאה בך וכל מה שהוא יצר ובנה ואני מואד מקווה שאת ההפלגה תעשו יחדיו, רק אתה הוא והים האין סופי ושם על סיפון היאכטה תגשרו על רגעים שאבדו. |
|
|
הסיפור מרגש ונוגע בי ברבדים רבים.
תודה לך אמיר על השיתוף. |
|
|
6. כתיבה מצוינת, עדות חשובה
| ניצול אוקטובר הארור , |
שם, עדיין שם |
|
(30.03.10) |
זה הטקסט הטוב ביותר שקראתי על מלחמת 73'. חבל שהמילים כאן
כבדות מדי לכושר העיכול של מקבלי ההחלטות. תמשיך לכתוב, אמיר חבקין. רק דברים טובים ייצאו מזה
|
|
|
אני חושב שיש לי קצת תיסמונת פוסט טראומה.בלי להיות בשבי אבל אחרי שירות בלבנון של אמצא שנות ה 90 בחטיבה 7 שם נהרגו מחברי למסלול ולפלוגה ואני הייתי שם רץ לטנק בהתקפת פצמרים. ואם הייתם שם אז יש לכם גם משהו,בטוח.
זה לא מפריע לי לחיות אבל זה קיים בתוכי,לפעמים זה בצורת סטרס לא ברור לפעמים ברגישות יתר לפעמים באפטיות
מה לעשות זה החיים פה |
|
|
|
לפני לכתו לשריון היה עמי בקורס טיס תקופה לא ארוכה
|
|
|
9. לא חושב שהסידרה "חטופים" הועילה לאנשים שעברו חוויה כזו.
במדינה הזו יעשו הכל למען הרייטינג ואח"כ עוד ילכו לפירסומת ויגידו שחררו את גילעד שליט.
צבועים. |
|
|
10. learning with your dad
| carine , |
london |
|
(30.03.10) |
אביך לימד אותי קורס בבית הספר לאדריכלות בתל אביב לפני עשור או יותר. פגשנו אדם רציני, לא נגיש ביותר,איש ים, ככה היה נדמה. אבל אחר כך נאמר בלחישה שהוא אחד מהשבויים, וזה הסביר הרבה.
הואא לימד אותנו על סירות, על פרטי נגרות, אבל יותר מכל לימד אותנו על תשוקה ליצירה ונחישות לעשיה ויהי מה. תמיד היה נדמה שאנחנו מאכזבים אותו קצת עם הנהנתנות התל אביבית, המפונקות הסטודיאנטלית.
בערה אש בעיניו, לפעמיםמקפיאה, לפעמים מעוררת השראה.
אני שמחה שסיפרת את הסיפור שלו/ שלכם,
קארין
|
|
|
|
|
|
|
אחלה כתבה, מאחל לך ולמשפחה בהצלחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
15. זה מה שקורה גם לגלעד שליט !!!
|
|
|
המדינה בוחרת להתנער מנפגעי פוסט טראומה, והנפש הפצועה שלהם ממשיכה להסתובב פצועה בעולם. אמיר, כתבת נפלא, הלוואי והחיים של אבא שלך ושלך היו נראים אחרת, זה באמת לא מגיע לאף אחד. כשחושבים על גלעד שליט, פשוט מפחיד לחשוב מה הילד הזה עובר. אין מנוס מלשבת ולדבר עם הצד השני, אין פתרון אחר
חגשמח |
|
|
|
|
|
18. כתוב נפלא,, מרגש עד דמעות. תודה על השיתוף
|
|
|
19. אוי, כל מילה בסלע! כל כך מבינה
|
|
|
20. מרגש
| שירה , |
תל אביב |
|
(30.03.10) |
כתיבתך הקולחת בתיאור חייך האפופים פוסט-טראומה של אביך - ריגשה והבהירה לי לראשונה יותר על ההתמודדות הקשה שעובר אביך ועוברת הסביבה שעוטפת אותו.
ולאביך - החזות החיצונית בצעירותך וכיום באמת שלא מצליחה לשקף את שעובר עליך. כולי תקווה שכל יום שעובר תוכל להתמודד בייתר קלות עם המשא הכבד שאתה נושא ככורח עמך בכל רגע.
תישארו חזקים
חג שמח |
|
|
21. מעניין, מעניין מעניין.
מה שקרה שם לפלסר 7 ברמת הגולן היה זוועת הזלדה. בחורים צעירים בתוך חביות מרובעות שכל פגיעה בכלי נוראי זה מורחת בלחץ שנוצר את כל יושביה. הטירוף של פדויי השבי, של הלוחמים שאינם פדויי שבי ושל כל הלוחמים כולם להערכתי הייתה מצטמצמת אלמלא החברה הישראלית הייתה חברה פחות קוטבית.
לוחם - חרדי
עני - אלי יונס
קריית מלאכי - סביון.
אשכנזי - ספרדי.
לוחם - ג'ובניק.
שכול - 12 ילדים בבית.
צבר - ניצול שואה.
ישראלי - רוסי
ערבי ישראלי - יהודי
שמאלן - ימיני
עם בליל עצום כזה של קוטביות, אי אפשר לחזור מהשבי בסוריה, משדות הקרב בג'נין, בעזה לצפות לחברה מחבקת אוהבת ןלהתבדות. וכל בליל הקטבים הללו נטחן בבטנך ואתה פשוט שוקע לעמקי הנשיה. |
|
|
22. כשרון כתיבה שעובר בירושה
לו ליובה היה בחיים,הוא היה גאה לקרוא את הכתבה של נינו.
כנראה שכשרון הכתיבה עובר בירושה במשפחה!
כתבה פשוט מצמררת!!!!!!!!!!!!!!!!!
|
|
|
23. מרתק!! וחכם ועדין וחד אבחנה.
|
|
|
24. זה באמת הוא בתמונות הישנות, נכון?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חבל וקשה לקריאה, אבל נכון לגמרי. ולכל שואפי המלחמות והעימותים, לימדו לקח מה מלחמה עושה.
|
|
|
30. כל כך נכון שזה כואב-כואב על גלעד שליט שכל שניה
שעוברת זה שניה אחת י-ו-ת-ר מ-י-ד-י . כבר לא חושבים מתי ישוחרר (כי ברור שזה היה צריך להיות מזמן במבצע הכי מתוחכם שרק פה יודעים להפיק) אלא איך הוא יהיה כשיחזור -תיפקודית,פיזית ונפשית.
ואף פעם לא נשכח את רון ארד.
ופה נחשפים לעדות כואבת של בן של שבוי וכמה משפחה שלמה הופכת להיות שבויה מדרגה ראשונה ומדרגה שנייה.שבוייה בצל הטרואמה... | |
בלייזר לא בשימוש 
