מרשי מעולם לא נתפס על מעשי האלימות שביצע טרם האירוע.
מרשי הוא בן טובים, וכל מילה על צור מחצבתו יוביל למטען תחת הגלגלים.
מרשי כופר באשמה בדבר היותו עבריין שניסה לרצוח.
מרשי מודה בעובדות שניסה לרצוח, ועל כן יש להקל בעונשו, ולמתק אותו לעבודות שירות.
מרשי מתכוון לשנות את דרכיו (שאינן נלוזות חלילה), ובזכות החלטת בית הדין המכובד, יחל בקרוב בלימודי הנדסת בניין בטכניון ויהפך לאזרח מועיל.
מרשי שירת בצבא (ומעולם לא גנב רימונים).
מרשי נשא נשק ללא רישיון משום שלא ידע כי אקדח נחשב לנשק.
חומרת העונש של בית הדין (שנת עבודות שירות) אינה משקפת את העברה הקלה והחד-פעמית שביצע מרשי.
יתר על כן- על בית הדין המכובד להתחשב בכך שהעונש עלול לפגוע בעבודתו של מרשי כחייל (=רוצח למען משפחת פשע), ובכך לגרום לו לתסכול שיוביל אותו לזרועות משפחת הפשע.
ולסיכום בית הדין הנכבד- לכו לעזאזל.