הנחישות הזאת אל קיימת בשום מדינה אחרת- התשוקה עצומה - שום נבחרת לא שיחקה את כמויות המשחקים במוקדמות של שלושת הטורנירים האחרונים כמו אורוגוואי- שלושה סגלים עם המון כישרון ומעט מאוד אלילת מזל.
התיקו 3-3 נגד סנגל ב2002 ממחיש את העוצמות- באורוגוואי שום דבר לא אבוד ולא גמור עד שזה גמור באמת.
פורלאן וסוארז הם רק טיפה בים הכישרון העצום שיש למדינה שלנו להציע- הנחשיות של לוגאנו וחוסק בפשרות שלו בהגנה ולפניו של מספר ארבע פאולו מונטרו מהוות את הבסיס האיתן של הנבחרת.
אני מאמין שנכונים לנו ימים אופטימיים- למרות שבתור אורוגוואים אנחנו רגילים לסבל תמידי- אבל תפנימו כדורגל הוא לא נחלת הארגנטינאים הבכיינים לא נחלת הברזילאים השוויצרים הכדורגל המודני הגיע מרחובות מונטווידאו
והמשחק שלנו הוא משחק של גברים שרואים רק את טובת המדינה נגד עיניהם אבל לא משקרים ומרמים כמו הארגנטינאים.