התחלתי את הספר ביום שבת בצהרים וכמעט מסיימת ,נהנתי מכל שורה עד כדי כך שלא בא לי לסיים אותו.

מחכה לספר הבא .כל הכבוד

לא קל לחיות ככה. ערבי ישראלי שהתחנך "בין היהודים" ואני משערת שלא רואה את עצמו חי יותר בכפר או עיר ערבית לגמרי, מצד שני, אני מתארת לעצמי שחיים בסביבה יהודית לגמרי - כמו בגבעת דניה גם בטח לא קלים לגמרי.

אפשר להבין דרך הוידאו (והמאמרים שלו ב"הארץ" שאני קוראת לפעמים) את הקושי הבאמת לא פשוט שיש לערבים ישראלים לחיות במדינת ישראל ולהשתלב בה. אם יותר ישראלים היו מוכנים לחשוב איך זה בצד השני, איך זה בטח מרגיש להיות ערבי במדינת ישראל, אולי הייתה יותר פתיחות וקבלה טובה יותר של ערביי ישראל לתוך החברה הכללית.

אתה נראה טוב ואתה חמוד אש.

אתה יכול לצייר על קיר אחד תמונת נוף כמו חלון .הפעם על העצה לא תצטרךלשלם יעוץ אדריכלי.:-).

עמוס בידרמן יכול לאייר לך קיר אחד. תשאל את בעל הבית קודם.

אתה עובד בממ"ד .מתאים לאופי שלך .ממד=מקלט דירתי .מרחב מוגן.חחחח.

מאד נהניתי מחציו הראשון. התפתחותהעלילה בחלק השני נראה לי מופרך ולא אמין. חבל.

אני מאד נהנית לקרוא את התור של קשוע מדי שבוע.

 have an effectiv way to stop smoking and

I beleive in 4.30 am you do some Yoga,10 minuts to start ,You will

double your energy level and over all well being. 

סייד שלום. לעיתים קרובות אתה חוזר לדיבור הזה של הקורבן. שמעתי אותך אצל קובי מידן, ועוד ועוד. " ערבי? סופר? ערבי מחסלים." אז ככה: חדשות טריות עבורך. דיבור זה אינו מעניין יותר. אתה מסכן, כמובן, כי אנחנו רוצים להרוג את כל הערבים, וערבים נועדו לחיסול.

סייד, גם אנחנו מסכנים. אתם הלא רוצים להרוג את כל היהודים. דיבורך מעורר אי נחת. המלצתי - עזוב את זה. תתמקד בהיותך הומניסט, סופר.  בתור איש רוח, יועיל לכולם אם תחזק את מה שמחבר ביניינו, במקום להיות כל הזמן הערבי שכולם רוצים להרוג, הערבי שבודקים בשדה התעופה, וכו.

סייד, אני יודעת. להיות ערבי בישראל, לא פשוט. נשבעת לך שאני יודעת. אתה, ושכמותך, יכולים להיות גשר, וצריכים להיות גשר.מי אם לא אנשים כמוך.

כל פעם שאתה קופץ שוב לערבי הזה הדפוק, ליבי נחמץ. סייד - הייה גדול.

הוא שייך לרשימת רבי המכר

שנדחפים לשם על ידי אי אילו גורמים

או בגלל שהוא ערבי וזה הבון טון

של התרבות הישראלי

ערבי לייט קל לעיכול

וגם בוכה

ונראה

חמוד

מה

רע

?