לי בית בנתניה על חצי דונם האם אצטרך לשלם?

תחילה, מן הראוי שאציג את עצמי: הנני דור שלישי במושב המצוי צפונית למרכז הארץ. סבי, עליו השלום, רכש נחלה במושב, במחיר שהיה גבוה ביחס לכל היישובים באזור בסכום של 40,000 לירות (סכום נכבד מאוד לשנת 48, ביישובים סמוכים היה אפשר לרכוש נחלב בחצי הסכום ובעיר סמוכה, ניתן היה לרכוש 4 וילות במחיר זה). * המחיר הינו לקרקע בלבד - ללא בית.באותה תקופה, לא היה חשמל במושב, לא דרכים סלולות, ותאמינו או לא- בשנים הראשונות גם לא הייתה אספקה סדירה של מים. כמה שנים חלפו אתם חושבים עד אשר פיתחו כבישים, וחשמל?- כבישים פיתחו רק בשנות ה-80, מדרכות בנו רק בסוף שנות ה-90, הייתה רשימת המתנה של 12 שנים בכדי להתחבר לחברת "בזק" והתחברנו לביוב מרכזי רק לפני שנתיים (עד לפני שנתיים לכל אחד בחצי הייתה "ג'ורה").אני רק רוצה לציי, כי אין מדובר ביישוב ערבי, מדובר ביישוב יהודי אותנטי במרחק של חצי שעה נסיעה מת"א.לאחר 50 שנות חכירה, הסתבר לנו שהאדמה היא לא בדיוק שלנו, ועלינו להמשיך לשלם תשלומים שנתיים כל 50 שנים (תשלומי היוון), שסכומם הוא כל פעם כמו רכישה מחדש של הקרקע.יש לציין כי כאשר לאחר פטירתו של סבי, אבי עבר לגור בנחלה זו ובנה בית במקום הצריף שהיה של סבי. הליך זה לקח שנים רבות של אישורי בנייה, ועל "ניצול אחוזי הבנייה" נאלצנו לשלם בשנית עוד באיזור ה-90% מערך הקרקע לפי שומה מנופחת של פקידי מנהל מקרקעי ישראל.כיום אני גר בבית זה, ואני מתקשה להבין איך גם בימים אלו, לא ניתן לראות אותי כבעלים. ואם לא של כל הקרקע, לפחות כבעלים של חלקת המגורים. זאת לאחר שעם השנים קיצצו את מכסות המים והעלו את תעריפיהם. מחקלאות, אני כבר לא יכול להתפרנס, וביתי איננו שלי.האם אינני זכאי לרשום את ביתי ואת חלקת המגורים שלי (ללא השטחים החקלאיים) לרשום אותם על שמי, על בעלותי?האם עליי להמתין בשקט בביתי ולחשוש שבעת היותי כבר דור שלישי על אדמה זו- שיכול להיות שיבוא יום בהיר אחד אדם שיגבש החלטה להוציא אותי מביתי?האם אין זהו ביתי יותר מאשר כל אחד אחר? אז מה פתאום אומרים שהשטח הוא בבעלות המדינה?!?

להפריט קרקעות ולפוצץ את הבועה.
עדיין יהיו וועדות שיתקעו את הבניה אז מה זה באמת עוזר שהנכס בבעלותי.
צריך להשאיר רק וועדה מקצועית שתפקידה פיקוח הנדסי נטו שלא יהיו תקלות בבניה ולא וועדות שחיטות שתפקידם לתקוע את הבנייה ולהעדיף את חבריהם.

התבררו כרפורמות מוצלחות רק מצד העשירים, אנחנו רוב הציבור רק מצאנו עצמנו משלמים יותר.

 

הגיע הזמן ש120 חברי כנסת יצדיקו את משכורתם, ויחייבו את האוצר לקבל את ספר התקציב חצי שניה מראש, ויתחילו להתעמק איש איש לפי הדברים הקרובים לליבו.

 

האם אנשים שהם בעלי מגרש גדול יותר יצטרכו לשלם, ומדוע, ואם כן כמה?

 

אשמח לקבל תשובה ממביני ענין.

 

 

אני מקווה שישכילו  ויויאו למעשה את הבשורה בלי סחבת והתניות שזו דרכם העקלקלה של המינהל מה שנותר להמתין לביצוע.

היות הקרקע שייכת לאגודה והיות שאני גר בקרקע 50 שנה מה דינה ?

האם אני ישלם היוון מופחת האם אני אמור לשלם היוון מלא ואם כן אז מה חידשו  לנו פה ? אציין שאני גר בישוב במרכז הארץ.

אציין שבעקבות הרפורמה . ניתן כח בלתי מוגבל לחברי הוועדה המקומית שזה אומר שהם הולכים להיות אנשים עשירים מאוד ...אני אישית יודע על חבר כזה שהוא יור אגודה שיתופית וסגן ראש מועצה חבר בכיר בוועדה כזאת . שלא מזמן קיבל בעסקה סיבובית סכום גדול מאוד ... שהוא בעצמו אומר לי שאנשים במדינה הזאת אהבלים ורק מקורבים לשלטון יכולים לעשות פה כסף. שהרפורמה היא קרקע פוריה בשבילו לעשות המון כסף ....

סבי ירד מהאונייה וזרקו אותו במושב על יד כפר ערבי שאף אשכנזי לא הסכים לגור בו. היום האשכנזים עם הצמודי קרקע שדפקו אותו מסדרים לעצמם היוון בחינם למיגרשים בעיר, המרוקאים במושב של סבא שלי, אלה שבאמת זרקו אותם באיזה חור, עדיין לא בעלי הקרקע שהם יושבים עליה.

תמיד כשכתבת נגד מתן בעלות על הקרקע למושניקים וקיבוצניקים השתמשת במילים "על חשבון הציבור", "אי צדק חלוקתי", "מליונרים עם בריכות שחייה". בסופו של דבר קמפיין ההסתה שלך ושל הקשת הדמוקרטית הגזענית הצליח ובג"ץ נישל את החקלאים מאדמתם. והנה כאן נותנים את אותו דבר בדיוק לעירונים, והכל בסדר, פתאום זה לא על חשבונינו?