|
1. גם לרוצחים לא מגיע גזר דין מוות
|
|
|
2. מאמר מרתק ומעורר מחשבה תודה
|
|
|
3. נו באמת, ברירת המחדל ששומרים מידע, ומכאן הצורך בזכות לפרטיות
|
|
|
4. וכעת האם מותר לפייסבוק לחסום את חשבון המשתמש שלי
כיום כן וללא שום צורך בדין חשבון לאף אחד. צורברג או התוכנה של פיסבוק יכולים לחסום למחוק גם באופן אוטומטי ואין לי או למוסד או רשות כל שהי שום זכות ערעור. אמנם יש לפייסבוק מנגנון שמאפשר לשלוח בקשה לשחרור חסימה של חשבון אבל הדבר נובע רק מטוב לבם או משום שהדבר כדאי להם ולא משם איזה שהוא פיקוח. כנ"ל לגביי טוויטר ושאר הרשתות החברתיות יהו גוגל ....
|
|
|
5. אין אפשרות לפגוע באדם על ידי התחזות לו ללא שימוש בצד ג'
| עו"ד אחד , |
כאן |
|
(15.10.10) |
אין אפשרות לפגוע באדם על ידי התחזות לו ללא שימוש בצד ג' - אינך יכול לפגוע במישהו על ידי התחזות לו אלא אם כן צד ג' חושב שאתה האדם שאליו התחזית.
כמובן שיש חורים בחוק, אך בשבילם נמצא בג"צ כדי להשלים את החסר ולו בגלל שבכנסת תיקונים כאלו אינם על סדר היום.
|
|
|
6. שמחה שמישהו מעלה את הנושא על סדר היום
כ"מחוקת זהות" אני שמחה שמישהו מעלה את הנושא על סדר היום והלוואי שיצא מזה משהו.
הסיפור שקרה לי הוא פשוט.
בשנת 98 נרשמתי לתיבת הדואר הוטמייל. ניהלתי דרכו את קשריי העבודה, זהותם כתובתם ודרך ההתקשרות של רבים מאלה שהכרתי, שמרתי בחשבון ההוטמייל שלי. לימים נוספו לרשימת החברים שלי גם כאלה שאינם אלא חברים וירטואליים שהכרתי פה ושם ברחבי האינטנט ויצרתי איתם קשר דרך ההוטמייל ומאוחר יותר דרך המסנג'ר שהשתמש בחשבון ההוטמייל.
ב2005 נגנבה זהותי. לא הצלחתי לשחזר את הסיסמא. גם לאחר תחנונים וחלופת מילים אינטנסיבית עם מייקרוסופט ישראל, שלא הסכימו להשיב לי את זהותי "כי אין לנו הוכחה שזו באמת את", לא הצלחתי לשחזר את מה שאבד.
היסוריית המיילים שלי וקבצים פרטיים ששמרתי שם - נעלמו. רשימה ארוכה של חברים וירטואלים שאת שמם הגדול כבר שכחתי - אבדו בתהומות הנשיה. לפעמים אני נזכר בחברים מסויימים ואין לי שום דרך ליצור איתם קשר, כי אין לי את הכתובת שלהם.
היה לי מאוד קשה. אפשר לומר שזאת היתה כמעט טראומה. לקח לי שנה לחזור ולתת אמון, מסוייג אבל אמון, במערכות ממוחשבות ובתאגידים האחראים עליהם שאוצרים היסטוריה שלמה של חיי ומסרבים להשיב לי אותה.
הייתי יכולה להאריך ולספר עוד, אבל די במה שכתבתי. |
|
|
7. לא, לא, לא.
| ניר , |
סייברספייס |
|
(15.10.10) |
לא, אנחנו לא צריכים "זהות אחידה ברשת". ולא צריך להיות גאון גדול כדי להבטיח שאנשים ברשת לא יוכלו להתחזות אליך.
זהות אחידה תאפשר "הצלבת מידע" ביתר קלות - חיפוש אחד בגוגל וימצאו הכל עליך. והאקרים יחגגו על זה.
רעיון מיותר וחסר פשר.
|
|
|
|
לדעתי כל אחד מאיתנו צריך לדבר בשמו הפרטי בלבד.בלי כינויים
|
|
|
9. מה אם הזכות שלי להפוך למיליונר?
למה אף אחד לא דואג לזכות הבסיסית החשובה הזו? או לזכות שלי לנסוע במרצדס חדשה, או הזכות שלי לצאת אם קיילי מינוג? למה אף אחד לא דואג לזכויות הבסיסיות שלי, המגיעות לי מתוקף היותי אזרח הגון משלם מסים?
|
|
|
10. זכותו של אדם לעבוד על מישו אחר ברשת...
כמו שזכותו של אדם לשקר ולעבוד על מישו אחר בחיים האמיתיים...
כל עוד זה לא פלילי.
|
|
|
11. לי אין מה להסתיר. תמיד הייתי נחליאלי
|
|
|
|
|
|
13. העיקר שאת קובי שטח החזירו לפייסבוק
|
|
|
14. "פרטיות יש"... Not sure if serious
הזכות לזהות? באינטרנט?
בואנה דוקטור - אולי תעשה איזה קורס על איך האינטרנט עובד.
איזו כתבה הזויה
|
|
|
תודה על המאמר המעניין. מקווה לקרוא עוד הרבה כתבות מד"ר אורג בעתיד הקרוב |
|
|
|
רק למי שנאמן למדינה יש זכות לזהות! למי שלא נאמן, שיקחו לו אותה!
|
|
|
|
מי שרוצה להזדהות, ימצא את הדרך לעשות זאת.
שלא תדביק עלי תוויות ולא שום דבר שיזהה אותי "במקרה". תודה מראש.
|
|
|
18. מאמר מאלף
| דרובין , |
כפר יונה |
|
(15.10.10) |
|
|
|
19. פופוליזם זול וכוזב שמשחק על בורות הציבור. כנסו
| אחד אחר , |
חיפה |
|
(16.10.10) |
עבור מי שמעוניין בזהות אחידה קיימות אפשרויות כגון OpenID. אעפ"כ לרוב בעלי ה-OpenID יש עוד זהויות.
הפתרון הטוב והמוצלח ביותר להגנה על המידע ברשת הוא מידור. להבדיל מכל המדיה שהיתה לפני עידן האינטרנט, כעת ניתן למצא ולהצליב מידע בכמה קליקים של עכבר, מה שנותן יתרון לכל מי שרוצה לפגוע או לגנוב זהות מסוימת. בעזרת המידור ניתן לבקר על מספר ערוצי מידע, שאף אחד מהם לא מכיל מידע כולל אודות המשתמש. למשל, כדאי למנוע הצטלבות של זהויות ברשתות חברתיות עם זהויות שקשורות לכרטיסי אשראי.
כל מומחה להגנת מידע ייעץ לכם להפריד בין זהות לצרכי עבודה לבין זהויות פרטיות.
חוץ מזה, חובת ההזדהות בונה חברה אינפנטילית שתלויה בממסד ובמערכת שנועדה לשמור על אמיתיות הזיהוי. מנגד לכך, סביבת האינטרנט בונה חברה בוגרת יותר שמבוססת על בטחון אישי (trust) או יותר מדויק, חוסר בטחון אישי בדברים ובאנשים שנמצאים ברשת תחת זהויות ומסכות שונות. יש תקווה שאמונה עיוורת בכל דבר כתוב תהפוך לנחלת העבר, והתובנות הנובעות מכך יהוו מכשול משמעותי לקיום חברה טוטליטארית. |
|
|
20. שלמרות רצוננו, לא יוכלו לזהות אותנו, ולדעת מי ומה אנחנו.
מי שרוצה ימצא דרכים פשוטות מאוד כדי שידעו מי הוא .
לדעתי אתם ד"R לא באמת מבין שהאינטרנט נותן לאנשים פשוטים כוחה שבעולם האמיתי כמעט ואין להם , הרבה מי זה נובע מהאנונימיות .
לדעתי אתה לא מבין דבר מאוד פשוט מה שנכון לאינטרנט לא יהיה נכון לעולם האמיתי. תפסיקו לנסות להיות האח הגדול יש מספיק שמנסים ולאזרחים מתחיל להימאס מכאלו . הדור הבא הולך לעשות על הפרטיות את המלחמות אתם תראו .הדור הזה לא רואה את הסיכון אבל לאט לאט יבינו כמה סכנה יש באינטרנט כמו שהד"R המכובד פה מבקש.
|
|
|
21. התפיסה לא נכונה
| אליהו , |
תל אביב |
|
(16.10.10) |
שאתה מבקר במדינה מסויימת, וקושר קשרים עם אנשים, רושם את שמם על פתק לפני שאתה עוזב את אותה מדינה... ואופס, הגעת הבייתה ואיבדת את הפתק. את מי תאשים? מי יערוב לך שהקשרים שקשרת ימשיכו? מי אחראי לכך שהמזכרון שלך באותו ביקור יישמר לעד?
מה שאתה רוצה למעשה להציע הוא שאותן חברות (שיכולות גם להעלם יום אחד ולהפסיק את שרותיהן - טובים ככל שיהיו) יצטרכו לשמר את כל ההסטוריה הוירטואלית שלך לעולם ועד. אפילו אם הפרת את תנרי הרשיון להתשמש בשרותיהם (עולם שלנו, נכנסת לכלא או גורשת מאותה מדינה).
מכאן שהטלת האחריות של שמירת הזהות על אותן חברות הוא שגוי, מי שרוצה לשמור על זהותו, שיעשה את זה בעצמו, יכין לעצמו גיבויים, יעביר את האימיילים שלו למחשב של עצמו, ישמור ברשותו על הסיסמאות שלו ועוד. שרעיון שחברות מסחריות ישמרו לנו על הזהות שלנו היא קצת מגוחכת, זה שמדובר ב"רשתות חבריות" אינו אומר שהתפיסה שלהם היא "לטובת החברה" אלא לטובתן העיסקית בלבד. "הוטמייל" נותנת לנו דואר אלקטרוני בחינם כי הם מוכרים עלינו פרסומות. אין להם שום הסכם איתנו שהם ישמרו לנו על המידע שנאגר שם, כמו שאין להם הסכם שמזהה אותנו מולם.
כשם שאזרחי מדינות רבות בעולם מסורבים לקבל ויזה לארצות הברית, אני לא חושב שמישהו מהם מצפה שארצות הברית תתן לו אשרת עבודה ומספר ביטוח לאומי, כך גם המצב אם לא עמדנו בתנאים שמגדירות חברות מסחריות לשימוש בשרותים שלהם.
העיקרון העומד מול התפיסה השגויה של הזהות היא שבמציאות אנתנו יישות קיימת שאנחנו נמצאים בתוכה כל הזמן. מכאן שקיומנו הוא מוחלט. לעומת זאת באינטרנט הקיום הוא למעשה "זכרון". וכפי שכולנו יודעם, זכרונות יכולים להמחק עם הזמן.
|
|
|
22. כתבה מעניינת ומעוררת מחשבה
הכתבה נוגעת בנושא שצריך להעלות לסדר היום הציבורי בעידן האינטרנט של ימינו. לא מזמן חבר לעבודה שלי נותק מפייסבוק וביקש כי אפנה בשמו על מנת להמליץ עליו כדי שיוכל להיות שוב חלק מהרשת החברתית המובילה. אני לא חושבת שלרגע הוא הרגיש שפגעו בזכויותיו, שכן זכות כזאת באמת אינה קיימת, אך הוא בלי ספק נפגע ואני חושבת שיש הגיון בהגבלת הפגיעה ב"זכות לזהות" באופן שבו מפעילי הרשתות החברתיות לא יוכלו לעשות כעולה על רוחן. |
|
|
23. אלעד, תעשה לי זהות!!!
|
|
|
|
|
|
25. האם יש לי זכות לדעת מי אבי?
|
|
|
26. לא תודה. האח הגדול.. זה מתחיל ברעיון ונגמר במחוייבות.
|
|
|
27. לכל אחד יש זכות להחליט איזה מידע הוא חושף בפייסבוק
| davidstern , |
תל אביב -יפו |
|
(17.10.10) |
מי שחרד לפרטיותו שלא יעלה פרטים אישיים לאינטרנט. מישרוצה להיחשף - בבקשה.
|
|
|
28. זכות לזהות - יש דבר כזה
לידיעה - קיימת זכות לזהות שמוכרת במגילת זכויות האדם ובאמנת זכויות הילד של הא"ום
| |
אינטרנט
