הריאיון עם דהן עורר ציפיות. קראתי את הספר ונדהמתי מצרור הקלישאות האקזוטיות-נוסטלגיות שבספרה. הלוחמנות, הפמיניזם הבוטה והחתרניות-עאלק נמוגו בספר כמו צעדיו של ביג פוט בשלג. כלומר, לא דובים ולא יער.

כגודל הציפיה - גודל האכזבה.

מודה: לא הגעתי לסוף.