דכאוני הוא אדם שרואה את העולם כמות שהוא. סביר להניח שזה מה שקורה לוולבק. התמזל המזל והוא גם סופר יוצא מהכלל.

חייבים להודות שזה רומן משעמם יחסית. הכי פחות מבריק.

סופר ענק הוא שמאיר בפנסו האינטלקתואלי את חיינו בפנס מאיר ולא מתפשר זהוא גדולתו של מישל וולבק

בספרו הוא מנהל דו שיח עם הקורא כמו דו שיח עם השכן שלך רק שהוא אמיתי ולא בוריח מענינים בעייתים