אורית השיר מקסים ומרגש.

מתגעגעת לסדנא...

זאת לא שירה. סגנון מתיילד סתמי וישראליסקי עד בחילה.

אורית היקרה

מוריד בהוקרה את כובעי האבהי בפני השיר שלך

לקרוא ככה שיר כשהוא שבור ככה כמה פעמים באמצע , ועוד עם תצלומים בנאליים ומיותרים לחלוטין. בשביל מה זה טוב? שירה יוצרת דימויים בעצמה לא צריך להדביק בתוכה תמונות זה ממש מיותר. לתשומת לב העורך.

תודה רבה אורית על השיר הנהדר הזה. מסתבר שהלב, לפעמים, גדול מאגרוף...באהבה, מרקו