אין עוד נאת מדבר עירונית כזאת במקום הגאוגרפי היחודי עם האדריכלות היחודית עם רשת תעלות המים והבוסטנים
כשהכיבוש היה צעיר היינו אוכלים שם במסעדות שישבו בתוך הבוסטנים
בתור חייל בסיורים בלילות החמים כשהיינו נכנסים לעיר פתאום היה לאוויר ריח וטעם
ונפילת מעלות והחומוס אך ההוא בכיכר שהיה טוחן מנה מנה
והקדר האומן ממחנה הפליטים עד היום שומר קערות עגלגלות ומתוקות שיצאו תחת ידיו והאובניים הפשוטת