מרגש

נשלח מהאייפון שלי

בתור מישהוא שצפה בכלב שלו מת על שולחנו של וטרינר שנתן לו מנת יתר של חומר הרדמה אני מבין אותך. כרגיל שנון ומדהים.
נשלח מהאייפון שלי

ואת הכתיבה.
תודה!

 תומר,כל כך אמיתי ורגיש.יכולת לכתוב עליו ספר שלם ,הייתי קוראת אותו עד המילה האחרונה.

למה אנשים נקשרים עד כדי כך לחיות המחמד שלהם...

כל כך מזדהה עם הכתוב שנראה כאילו נכתב על בילי:-)

 

עצוב ומרגש
אבל - מי שלא חווה את התענוג של לגדל כלב - ועוד יותר מזה, לגדל ולגדול יחד עם כלב אסופי שניצל בעור שיניו מגורל אכזר, לא יודע מה הוא תענוג אמיתי!
הכלב הפך להיות ידיד נפש אמיתי, אוהב, חם ונאמן. מקבל אותך בכל פעם שאתה חוז הביתה בשמחה אמיתית. מקשקש בזנס, נובח ושמח - על אמת. ללא תלות ב"מה הבאת לי..." ובלי כל התנאים של ההולכים על שתיים (בני/בנות זוג, ילדים ושאר...). פשוט מקבל אותך באהבה אדירה! עם נוכחות אמיתית שלא תלויה בשום דבר! עם ליקוק, חיבוק ואהבה אין קץ עד ליומו האחרון עלי-אדמות. אין כמו לחזור הביתה אחרי יום עבודה מעיק, עם בוסים/קולגות חמוצי פנים ושאר... עם תשומים ושאר ולהתקבל באותו חום ואותה אהבה נטולת גבולות.
במבי שלנו - אוהבים אותך עד בלי קץ. החבר והשמיים.

Thank you for an excellent article. I am not a dog owner but can see the wonderful connection you have with your little friend. Loved reading every word of it.

סוף שבוע טוב לכולם

כל הכבוד.

הוא נתן לך כמעט 17 שנים של אושר, צחוק, אהבה וחיוכים, אבל הגיע הזמן לומר שלום, לומר לו תודה על כל מה שהוא נתן לך ועוד ייתן והעיקר לתת לו את הכבוד לסיים את החיים בשקט.
כלב שלא יכול לעשות את צרכיו בלי עזרה של הבעלים, ושנופל כל פעם שהוא יורד מהמיטה, או נתקל בקיר או באוויר- הוא כבר לא כלב. וזה לא הוגן.
אין דבר קשה יותר מלחשוב על חיים בלעדיו, כי זה מה שאתה מכיר וזוכר, אבל הסוף קרב ואני שמחה לשמוע שהוא לא סובל מכאבים, אבל הוא כואב בחוסר העצמיות שלו.

גם לי יש חתול בן 13, בעיות רפואיות במשך שנים באורך של מגילת פורים וכל חודש הוטרינר "מזכיר" כי חייו לקראת סופם. אבל הפלא ופלא, שקית אינפוזיה, סמים קלים (וקשים) ושעתיים מנוחה מחזירים אותו לשנות היופי שלו... עד לפגישה הבאה עם הוטרינר שהוא כל כך אוהב. באמת.

אני מאחלת לך שזה לא יהיה בקרוב, אבל אולי גם כן.
ואח"כ- תיתן את אותה האהבה ולא פחות ממנה לבעל חיים אחר, שקורא את הכתבה הזאת ורק מחכה ליום שמישהו יציל גם אותו.

כל הכבוד!!!

בת 14 והיא מתקרבת למה שאתה מתאר בצעדי ענק...
כתבה כתובה טוב...מעולה

העיניים רטובות

נשלח מאייפון שלי

כשהכלב שלנו כבר לא היה יכול לקפוץ על המיטה, זרקנו אותה ושמנו את המזרן על שטיח עבה. עכשיו אשתי, הכלב ואני ישנים על הרצפה בכיף ומרגישים כמו באוהל אירוח בדואי.

אבל אני מבטיחה לך, יהיה עצוב מאוד אחרי שהוא לא יהיה שם יותר...הכלבה האהובה שגדלתי איתה כל ילדותי ובגרותי נפטרה כבר לפני כמה שנים ואני מגדלת את כלבי החדש כבר שנתיים בביתי, עם בעלי, אבל הזכרון המתוק שלה לא מרפה ותמיד העיניים מתמלאות דמעות לזכרה. בטוחה שלפיצפץ היו החיים הכי טובים שיכול היה לזכות בהם ותודה שיש אנשים כמוך

במקרה לפני שלושה ימים נישברתי לתחנוניה של אימי ולקחתי את הכלבה שלי שגרה אצל הוריי, לוטרינר כדי לבחון את האפשרות של הרדמה. גם היא בת 17 שנה פינצ'ר גמדי מעורבת עם כול מה שבא ליד. היא גרה איתי במעונות בתקופת המכללה שלי ,17 שנה היא היתה איתנו בבית, ישנה במיטה שלי ושל אחי, אכלה מהצלחת שלי והפריע לי לעשות סקס באופן מעורר ערצה.

פעם אחת היא אפילו קלטה שהדלת פתוחה נכנסה למיטה בזמן שהייתי עסוק בפעילות אירובית ופתאום אני קולט שהיא מלקקת לי את הרגל (כן, רק את הרגל) הרגשתי כול כך נבוך ממנה.

אבל אני סוטה מהנושא, בכול מקרה הוטרינר תאב הבצע שלנו הזמין לי בדיקות דם, צילומי רנטגן ואפילו אישפז אותה ללילה אחד עם אינפוזיות, לקח על זה כמעט אלפייה ושלושה ימים אחריי זה עוד לא טרח לחזור אליי עם תשובות או לחזור להודעות שהשארתי במרפאה שלו.
היום, התקשרתי להורי לשאול מה קורה והם סיפרו לי שהם לקחו את הכלבה לוטרינר אחר שברגע שהוא ראה אותה ישר המליץ על הרדמה, אז הם הרדימו אותה, מבלי אפילו לספר לי, מבלי לחשוב שאולי הייתי רוצה להיות שם איתה, להחזיק אותה בפעם האחרונה לפני שהיא מחיזרה את נישמתה אל גן העדן של הגבינות הצהובות - היא הייתה משוגעת על גבינה צהובה יותר מנקניקים וסטייקים.
לא שהיא יכולה לאכול סטייקים, רוב השיניים שלה נעקרו לפני כשנתיים, בחצי שנה האחרונה היא איבדה את השמיעה לחלוטין, היא חצי עיוורת ולרוב לא זזה מהספה בסלון, היא סבלה מבעיות בכתף רגל ימין קדמית, בקושי הלכה, היא הייתה נופלת שמוטת איברים כי היא לא הצליחה להחזיק את גופה,

אני יודע שזמנה הגיעה ודחיתי את זה בכול אפשרות שהייתה לי, ידעתי שהרגע הזה יגיע, אבל אני אהבתי כול רגע שביליתי איתה אפילו שלאחרונה כמעט ולא היה לי זמן אליה.
אני לא חושב שאני אקח כלב נוסף בשנים הקרובות, אולי לילדי אני אביא כלב שהם יהיו מספיק בוגרים כדי לא לעצבן אותו.

חומי אני אוהב אותך ומתגעגע אלייך כול כך

אחלה כתבה. הג'ק ראסל שלנו בן 6 או אולי7 אבל אישיואת בפני עצמה.

באמת שכל כמה שכתבת כאן פשוט מאד משובח. מכל הבחינות. הייתי מאד מרוצה ואני לפי הגדרה של יותר מדי אנשים חתיכת חרא קטן שאף פעם לא מרוצה ותמיד יש לו משהו רע להגיד או לחשוב (כשאין לו אומץ להגיד). אתה הדבר, אין בזה בכלל צל של ספק, ואם מישהו כותב פה אחרת אז שידע שיש את כתובת הIP שלו . זה מה שיש לך - צורת החשיבה הזאת עם כלבים ובדיחות וכל החבילה, (ועוד בנוסף לכל זה כל כלב רוצה בעלים כמוך) אם יש לך עוד מזה, תפרסם, בבקשה.

ימים.

כבעל כלבה בינונית, אני מזדהה לגמרי עם האהבה הזו לכלב. כמו ילדה קטנה, שלפעמים באה לקבל חיבוק. זה די מדהים, להכיר כלב כל כך טוב.

נשלח מאייפון שלי