הייתי בצומת העוגן בסידורי יום שישי כשהשיירה הגיעה. הכביש היה חסום, ניידות משטרה כיוונו את התנועה ומסוק משטרתי ריחף באויר. ואז נשמע הרעם... רעם מנועי מאות האופנועים. הם רככבו בשקט, בשיירה ארוכה, עצומה, מכובדת ומכבדת, מכבדת את זכרו של האיש שהכירו, אם על גבי העיתון ואם במסעות הרבים. זה היה מחזה מדהים, עצוב ומרגש כאחד.
עכשיו, כשמסע הלוויה הסתיים, יש לי רק בקשה אחת לכל ציבור הנהגים- סעו בזהירות. הכביש אינו מקום לאגו וגם לא לשואו. צאו בשלום וחזרו בשלום.
היו עירניים.
נהגי מכוניות'משאיות/אוטובוסים - חפשו את רוכבי האופנוע במראות ואל תפתיעו. ואתם, רוכבי דו-גלגליים, אל תפתיעו גם אתם.
על כולנו לזכור שאנחנו רוצים לחזור בסופו של היום הביתה, למשפחות, לחברים... סעו בזהירות כדי שכולנו נגיע.
סופשבוע רגוע ובטוח לכולם וכמובן, למשפחת שביט, תנחומים.
חדשות בארץ 
