אלו הנתונים החשובים באמת.

אם אכן היו רווחים גבוהים והמשקיעים מהציבור קיבלו דיוודנד גבוה , גם אז לא סבירות משכורות אלו.

שכר מנהלים ובונוסים אסור שיעבור 10% מרווחי החברה.

על מנת להגיע לרמות תגמול כאלו אדם נזקק לשנים ארוכות של עבודה מאומצת ברמות לחץ גבוהות. אף אחד לא מרוויח את הסכומים האלו בתחילת הקריירה. אחרי שאתה לא רואה את המשפחה שנים ארוכות ואחרי שאורח החיים שלך הופך אותך נרגן ציני ולחוץ אתה מתחיל לראות כסף אבל מגלה שאתה בן 55-60 עם בריאות רופפת, בלי חברים והמשפחה רואה בך כספומט.

 

עסקה מחורבנת

האם הגיוני שהבכירים יקבלו נטו כזה והעובדים הפשוטים יקבלו שכר מינימום?
אח"כ כשיש בעיות בחברה הבכירים0 מפטרים את המסכנים שמרויחים שכר מינימום או בוכים לממשלה שתממן להם את הגרעונות.
זה אולי מותר - אבל זה מגעיל ברמות מזעזעות.

אופציות=סתם נייר לעטוף דג מלוח. מניות=סתם נייר לנגב בו את הידיים... הטבות סוציאליות=כינוי לאביזרים קטנטנים כמו פנסיות של עשרות אלפים לחודש לעת פרישה.... ניירות שונים שמקבלים בבנק ובעזרתם אפשר לנסוע לחו"ל לכמה שבועות מדי חודש. כל אלו בעצם לא שווים כסף... הם סתם מלים שרשומים על איזה דף נייר מקומט אשר מצידו השני רשום כי כל הקורא את הכתבה הזו הוא טמבל מושלם.

בעוד מדינות ערב משלמות מחיר כבד על העושר הבלתי נצדק בצמרת בכירי המדינה , ממשלת ישראל לא מתערבת בשכר הבכירים , והסיבה  היא שהממשלה אינה  סומכת על העם  שיבחר בה , אלא פחדנים מפני העשירים  במדינה .

מר נאמן אל תשכח שמייסד המדינה הוא אדם פשוט שהיה עובד ברפת  ומעולם לא החזיק במיליונים .

אלוהים הוא העשיר  מכולם  וברכת הכלכלה בידו .......אמין

כל החכמים למניהם שאת שמם מעטרים כל מיני תארים בכלכלה ובתורת ההון הם כניראה אנשים שרוצים מאוד להתחכך עם שועי ארץ ולמצוא חן בעיניהם  ועל כן הם מגמדים מאוד את הנזק הכלכלי-חברתי שנגרם עקב השכר המפוצץ של הבכירים.

האם לא ברור שמחירם של מוצרים ניקבע עפ"י עלויות המוצר? האם לא יוצא מכך שחברות אשר עלויות השכר שלהן כ"כ גבוהות נאלצות, מן הסתם, להעלות את מחיר המוצר כדי להשיג את העלויות שהיו להן בייצורו, האם שכר הבכירים אינו ניכלל בהוצאות אילו? האם לא יוצא מכך שאנו נאלצים לשלם מחיר יקר יותר עבור אותם מוצרים.

האם דרישות השכר המופלגות שאנו חווים בימים אילו (עובדים סוציאליים רוצים להכפיל את שכרם, הרופאים רוצים להעלות את שכרם ב-50 אחוז נוספים) אינם תולדה של עלות מחייה יקרה יותר במשק -עקב העלויות הגבוהות של המוצרים -עקב שכר מוגזם לבכירים? האם לא נוצרים פערים חברתיים מזעזעים  בין מנהל לבין הפועל הפשוט שאינו מרוויח ולו 10 אחוז משכרו של המנהל? האם הוא עוור או חרש? האם הוא אינו ממורמר ועצוב מהחלוקה הכ"כ לא צודקת בהכנסות של אותה חברה שמנצלת אותם לצרכי כיסם של הבכירים? מה יכול כבר היה לקרות עם בכיר היה מוותר על 30 אחוז משכרו כדי להוסיף לפחות עודה 20 אחוז לשכרם של כל הפועלים באירגונו? האם הוא היה אוכל פחות טוב, הילד שלו לא היה זוכה למחשב בבית, הבן האמצאי שלו לא היה מקבל מכונית? הוא רק היה מוריד בצורה מאוד מינורית את השקעותיו ההוניות הבלתי ניגמרות והרי אמרו כבר חכמים שבתכריכים אין כיסים.

איפה הבושה, איפה החמלה, מאיפה הנהנתנות הבלתי מובנת הזו?

נוצר מצב שלפועל אין כלל חשק לעבוד, הוא רואה את העליבות של משכורתו ורואה את השששמן הנהנתן שמעליו ומתחיל ברחמים עצמיים ותחושת מסכנות בלתי פוסקת.

חאלאס, רדו לעם וחידלו מהעיוות המגעיל הזה שאוכל בעמינו כל חלקה טובה.   

אני עובד במחסן בשביל 100 שקל או העלאת נסיעות אתה צריך להתחנן. יותר משנה אני מבקש העלהאה עם השכר והנסיעות 350 ש"ח וזה הנכ"ל החוצפן מיליונים עושה!!! מה הוא חושב את עצמו אנחנו עובדים קשה פיזית ונפשית בחורף ובקיץ.אנחנו בתקופות סוף רבעון ושנה אנחנו עובדים בטירוף בקיצור אף אחד לא סופר אותנו.
הפלצנים למעלה חושבים שכוחם ועוצם ידם. אנחנו נשיר איך שגלגל מסתובבֱֱ!!! הרבה שכחו מאיפה הם הגיעו הגיעו להנהלה מרויחים עשרות אלפים שוכחים את האנשים למטה ,כן במחסן במעבדה אנחנו הפרירים שלהם