ברצוני להעמיד את הדברים על דיוקם. מדובר בסטודנטים, שנה ב' במכללת לוינסקי, בהתמחות מקרא: הדס קדוש, דוברת שרעבי, אורטל ביטון, צליל סאידוב, קובי חלפון ויואב ריינהורן. הסטודנטים מִתְנַסִים בהוראה בבית הספר "רשיש" בפ"ת, והם אלו שלימדו תנ"ך באמצעות כלי הפייסבוק.
לדעתי מה שמצוין בתגובה זו צריך להגיע למקום יותר מכובד מטוקבק שולי. נראה כי אנשים שהשקיעו את מיטב זמנם בקידום הפרויקט הזה לא זוכים לכבוד הראוי להם וחבל. סטודנטים אשר הרשו לעצמם להיפתח לרעיונות "משוגעים" מעין אלו ולממש אותם הלכה למעשה, ועל הצד הטוב ביותר נדחקים הצידה בשעת האמת. נורא חבל וצורם.
אני אוהבת את הרעיון! זאת שיטה הכמה ללמד את התלמידים...להשתמש בתוכנית שהם מכירים ואוהבים. פרופיילים בפסבוק קלים להכין ואז התמידים יכילום לראות בהם כשהם רוצים––שנייה אחת או לשש שעות!
במקום לשפר את איכות ההוראה בתנ"ך משתמשים בגימיקים מצחיקים על מנת לקדם את מטרה זו. ישנם אמצעים טכנולוגיים אחרים בהם אפשר להשתמש, לא הכל סובב סביב פייסבוק.