" באותה תקופה, כשהייתי איתה, לא היה לי צורך לעבוד על חולשותיי. עכשיו כן".

כשהיתה לירון בת-זוג, הוא לא מצא לנכון לעבוד על חולשותיו.

עכשיו הוא מוצא לנכון. ואנחנו אמורים להאמין שכשהיה עם מור עסק רק בנתינה לה, ולא ראה את עצמו...

סתירה נוספת בטור זה:

הידידה המתוקה "גם עזרה לי להבין יותר טוב מה אני מחפש".

כמה משפטים אחרי זה:

"עכשיו אני צריך להחליט מה המאפיינים של אשה שתתאים לי". אז אתה כבר יודע מה אתה מחפש או לא?

ושיא השיאים:

"הגעתי להבנה שאהבה לבד לא מספיק", וחצי משפט אחרי זה: "אהבה זה מה שאני רוצה".

תגיד ירון, אתה בן מזל תאומים?

כידוע לך, אני לא מאמין וטוען שאתה מניפולטור. אכן, טוריך שזורים באמיתות וחצאי אמיתות וכפי שציין אחד המגיבים - אתה בחור אינטליגנט ומחושב עד מאוד. ייתכן, רק ייתכן, שהמילה "מניפולטור" אינה במקום, אלא ניסיון להגיע למסקנות והחלטות מהירות. ידידי, יש תהליך שלוקח זמן לעבור. סבלנות והבנה שדרוש זמן  - זהו המפתח. המוח יכול לשדר לאצבעות להקליד כל דבר. אני לא מאמין ב - fake it till you make it. הטורים שלך כה שקופים למי שקורא קצת בין השורות, עד שזה מגוחך שאתה אינך ער לכך. אתה יודע, כשהיינו משחקים בשכונה, וקבוצתי הייתה מפסידה, תמיד היינו מבקשים עוד משחק - בכדי לחזור ישר ולתקן את הרושם. זוגיות - זה לא אותו הדבר. בדרך כלל. קח קצת זמן, גלה מי אתה ומה אתה, כי מסתבר שכשאתה לא בזוגיות אתה בנאדם קצת שונה. לא מסקרן אותך לדעת מי אתה באמת? לא בא לך לכתוב טור בו אתה לא משנה את דעתך על צמך פעם בשבוע?

וכן, ברור לי כי הסיכוי שתפנים קטן, כמו הסיכוי הגבוה שאזכה לקרוא את אותם מגיבים קבועים שמאישימים אותי בהתנשאות. אבל...לא מזיז לי באמת.

לפני 8 חודשים פגשתי בחורה מקסימה, שכיום עובדת בהסברה בחו"ל . התחרנו על אותה משרה, היא המשיכה שלב ובסוף ויתרה לטובת עבודתה הנוכחית.

אני רוצה מאוד להיות בחברתה בגלל הסיבות הבאות: היא חכמה, מוכשרת, מצחיקה, משכילה, החלטית, אחראית ואוהבת חיים. היא גם עושה ספורט ומתעניינת בספורט, חלומו הרטוב של כל גבר.

נכון שהיא לא מלאך. יש לה נטיות קלות לדיכאון, הערכה עצמית נמוכה במקצת ונטייה לביזאריות באופן כללי. אבל, כמה שניסיתי מאז שנפרדנו (האמת היא שלא נהיינו זוג), קשה לי מאוד להוציא אותה מהראש.

הבעייה היא שאני רוצה מישהי קצת לא שגרתית כמוה, אבל כולם אומרים שאני חייב מישהי סולידית ולא מופרעת. עצות, מישהו?

די כבר להתפלצן ולהיות מלא חשיבות עצמית. סבבה, נפרדת מחברה שלך, קורה.. לא שאני עושה דה-לגיטימציה לקשיים ולמכשולים שבאים אחרי פרידה. הם חשובים וגם חשוב לכתוב עליהם ולדון בהם. אבל לא בצורה כל כך... איך להגיד... של "אני, אני, אני". פתח קצת צניעות וענווה. תתבגר. אז אולי תמצא אהבה אמיתית.

אין טעם לשבת ולחשוב "מי האישה שמתאימה" (או "מי הגבר שמתאים").

מכירים אנשים ומנסים להסתדר איתם.

אם מצליחים - טוב.

אם לא מצליחים - ממשיכים הלאה.

וחשבתי בדיוק אותו דבר אחרי עוד דייט שכנראה לא יוביל לשום מקום...

קטעים...:-)

חבל שאתה לא מפרסם דרך ליצירת קשר...

נראה לי שההבחנה שלך נכונה. ובכל זאת ולמרות הכל, למרות שגם יש לה בן זוג, אני חושב עליה ולא מעט. מצד שני, אני מתחיל לחשוב שעדיף להתביית על מישהי אחרת ולמחוק אותה. ולמי שתוהה - אני פעיל בשטח ולא יושב בבית ומחכה לטוב. אשמח גם לשמוע רעיונות איפה הכי כדאי להכיר חוץ מאתרי דייטים. אני במשרד עם סגל מצומצם ולא רלוונטי מבחינת הגיל שלי (30).

בישראל הנשים פועלות כספוג ומוצאים ממך כל טיפת אנרגיה וכסף שיכולות, כשנגמר הן מחפשות פרייר חדש.

אם תמצא את האחת המתאימה אל תשכח לעשות הסכם ממון שיהיה נוטה מאוד לטובתך, כך לפחות תוכל לצמצם את הנזק הכלכלי בגירושים.

לפני שתחליט לעשות צעד רציני מומלץ לך לדבר עם נשואים וגרושים שיספרו לך על לפני ואחרי.

בהצלחה.

ואולי איישם את חלקן. הבעיה העיקרית היא שלה ולי יש מה להפסיד - כל אחד עם העבודה והלימודים שלו. חוץ מזה, היא אחת שאוהבת לנדוד ממקום למקום ואני פחות. מעבר לזה, נראה לי שהיא יודעת לנצל את היופי שלה. היא אחת שמסוגלת להגיד היום שהיא אוהבת אותי ומחר לברוח לאי בודד עם חבר טוב שלי.

אז, יכול להיות שאני חושד בה סתם אבל יש לי גם הרבה ספקות וסימני שאלה.