אני מופתעת מהאופן בו עשית את הקישורים הגסים בין המשחקים שציינת למיומנויות כאלו ואחרות. ולו רק בגלל הפופוליסטיות של נושא הכתיבה בימינו.
התוצר המצופה מילד הוא כתיבה ולכן כל דבר שנעשה עמו יוביל אותו לשם ?
אז לא.
התוצר המצופה מילד הוא השתתפות בתחומי החיים - טיפול בעצמו, שימוש בחפצים וניהול עצמי, התארגנות בסביבה ובזמן, משחק למידה פנאי ויחסי חברה...בהמשך תופיע העבודה.
ילד צריך לשחק ואין צורך לפרק את המשחק למרכיבים ולהעמיד אותם מול מרכיבי מיומנות אחרת על מנת להצדיק את העיסוק במשחק. הילדים של היום לא משחקים מספיק ...הם ממוקדי מטרה חיצונית כתיבה.
והמאמר שלך... מראה בדיוק, כיצד עלולה רוח מעכבת התפתחות לנשוב במפרש קוראייך, הפחות אמונים על המושגים שבהם השתמשמת.
משרד הבריאות מכיר כיום במס' מצומצמם של מקצועות טיפול בתחום התפתחות הילד - מקצועות אלה מתבססים על עבודות מחקר ונסיון קליני של שנים. על מנת להוציא מאמר מקצועי עליך לתת מקורות של 30-50 כתבי עת מקובלים ולא לצרף משפטים שנשמעים טוב, אך הקשר בינהם מקרי.
חבל !
ועם זאת... אין לי בעיה עם שיטה זאת או אחרת . מה שעובד עובד. אני בטוחה שנסיונך המקצועי והצלחותייך מובילים אותך לגוף הידע אותו את מציגה. אבל קצת זהירות למען השם !