אותנו - הם לא מבינים מה היה קורה אם היה שלטון ערבי

תודה על הכתבה המעניינת ובמיוחד על שבחרת לרשום ישוע ולא ישו כמו שרושמים כתבים אחרים. שיהיה לך חג שמח

בחיפה הנוצרית: הילדים ובתי הספר; השווקים; מסעדות; השכונה המקושטת לכבוד חגי ראש השנה בינואר; מצבם הכלכלי האיתן יחסית; עיסוק במקצועות חופשיים (רופאים, עו"ד, אדריכלים כמו ששמענו וכו'...).

בסך הכל שוחח עם 3 אנשים ותיאר מבנה אחד.

חבל, החמצה.

לעבור ממעריב לידיעות אחרונות

זה כמו לעבור מחשך לאור

 הכנסיות היווניות אוטודוקסיות מאד יפות

והנזירים והכמרים היוונים  כל כך טובים ומכניסי אורחים

יהודים=רוע לב=666=מיקרוציפ

דת צריכה לשרת רעיון. דת צריכה לעלות על נס עניינים אוניברסליים, ולא איזו הערצה או פולחן לדמות..

תהיו כמו הנוצרים. תהיו נחמדים. תהיו מנומסים.

נשלח מהסלולארי שלי

רק היום נחשפתי לסדרת הכתבות המעניינות. כמורתך לערבית בביה"ס היסודי אני גאה בך על הישגיך, על הנושא שלמענו אתה פועל וכותב. אשמח אם תבוא לבקר - (אני עדיין באותו מקום) יהיה מעניין לשמוע ולא רק לקרוא.

יישר כוח וד"ש למשפחה.

 

 

"כך הפך הפסחא לחג הנוצרי היחיד שמועדו אינו קבוע בלוח השנה השמשי, אבל בכך לא תמו תלאותיו, ובעוד הכנסייה המערבית אימצה את הלוח היוליאני לקביעת מועדיה, מתעקשת הכנסיה היוונית לדבוק בלוח דמוי-גרגוריאני, וחג הפסחא שלה סובב לכן סביב זה, הקתולי."
באמת? הכותב התבלבל לחלוטין, זה בדיוק להיפך: הכנסייה המערבית היא שאימצה את הלוח הגרגוריאני (הנקרא על שם האפיפיור גרגוריוס ה-13, שכיהן במאה ה-16 והכריז על תיקון לוח השנה בשנת 1582) והכנסייה המזרחית היא הדבקה בלוח היוליאני (הנקרא על שם יוליוס קיסר, שליט רומי, שהכריז עליו בכל ארצות האימפריה הרומית בשנת 46 לפנה"ס).
במשך 1500 שנה היה הלוח היוליאני תקף בשביל כולם; שתי הכנסיות נפרדו זו מזו ("הסכיזמה הגדולה") כבר בשנת 1054, וכשהאפיפיור גרגוריוס הכריז על תיקון הלוח בשנת 1582 האורתודוכסים פשוט המשיכו בשלהם. רק ברוסיה עם המהפכה הבולשביקית תוקן הלוח האזרחי, באיחור של כ-330
שנה, והותאם לזה של המערב (לכן הקומוניסטים חגגו את מהפכת אוקטובר ב-7 בנובמבר) והמשטר הקומוניסטי כפה את התיקון על הכנסייה הפראבוסלאבית, אבל הכנסיות האורתודוכסיות שמחוץ לגבולותיו (וביניהן אלו שבארץ-ישראל) המשיכו בשלהן. העניין מסתבך קצת בשל קיומן של כנסיות "מאוחדות" - כנסיות מזרחיות השומרות על הפולחן המזרחי האורתודוכסי היווני או הארמי אך מכירות במרות האפיפיור (למשל המארונים, הכשדיים, היוונים-קתולים, הארמנים-קתולים, הסורים-קתולים, האוניאטים האוקראיניים וכד') , אך עקרונית הכלל נשמר.
מכל מקום, מעניין כיצד הכותב מצליח, מרוב התפעלותו מן הפולקלור, להתעלם מן הממד הפוליטי הלאומני-ערבי האנטי-ישראלי השזור כחוט השני בדבריהם של כמה מבני-שיחו. "כנסיה של העדה, לא של הפטריארך" - הדבר מרמז על המאבק המתמיד בין הערבים האורתודוכסיים לבין הכמורה היוונית שלהם, שהפך אותם בדרך כלל לתומכי הלאומנות הערבית. וכמובן הדברים על שמיעת נאומי עבד א-נאצר (בזמנים שבהם הבטיח בפה מלא ובלי ציחצוחי-לשון את השמדת ישראל והשלכת הציונים אל הים) והסלידה מן הישראליות הכפויה. לפעמים עולה הרצון לתת לנוצרים הערביים-הלאומניים את מבוקשם - שלטון ערבי, שבו יוכלו ליהנות מהישגי הדמוקרטיה הערבית והסובלנות האיסלאמית. אבל לשם כך נצטרך להניח להם לחסל את מדינת ישראל. אנו נאלצים, אם כן, בעל כורחנו להמשיך ולהגן עליהם מפני שלטון ערבי שיתייחס אליהם כמו אל הקופטים במצרים והאשורים והכשדיים בעיראק ולספק להם מדינת-חוק דמוקרטית-ליברלית מערבית (עם פגמים מצערים המתחייבים ממצב המלחמה שבו אנו נתונים נגד בני עמם הערביים) שבמיסגרתה הם יכולים לחתור בכל האמצעים הדמוקרטיים להשמדתנו.

רעיון מעולה, כתבה מעניינת שמשפחתי ואני נאמץ לסיורינו בעתיד. לעם בישראל מגיע להכיר את היופי שהעמים החיים בתוכו.  לא רק אידיולוגית אלא התרבות,  העניין והיופי.  נחכה לכתבות הבאות.  תודה

כתבה טובה מאד ..כל הכבוד