מתגעגע כאן לאריק..

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא.

אני צעיר מדור יום כיפור.

אך רוגע ונחישות ואפילו חוש הומור כזה לא נראים אצל מנהיגנו .

אני מתגעגע אליך אריק.

היום כולם היו הולכים לטפל בפצועים במקום להלחם. ולא ממשיכים במשימה כשחברהם נופלים ונפצעים לידם.

עדיין מלמדים זאת בביתי הספר למלחמה בעולם.

ואיך הפיל אותנו 9 שנים מאוחר יותר לתסבוכת לבנון,

איזו הבנה של תמונת הקרב, איזו דייקנות, כניסה לפרטי פרטים. יכולת תכנון וביצוע מעל ומעבר.

 

האחרים רק נגררים אחריו או שיש להם שאלות ספקניות המעידות על הבנה חלקית בלבד.

 

איש לא חף משגיאות, ובמיוחד בשרה קרב. אולם, תרומתו הכוללת של אריאל שרון ללחימה של צה"ל היתה ללא ספק אדירה.

באמת גדול המצביאים שהיו לנו. רק בזכותו ניצחנו את יום כיפור...

הגה את כל התוכנית הזו בעצמו ודחף את כל המטכ"ל לישומה. תראו איך הוא מנסה לשכנע שם להכניס שלוש חטיבות וכולם משקשקים ומנסים לכסת"ח ורק הוא בשלו.

אין אין עליו.

חבל שבערוב ימיו הוא הדרדר ועשה שגיאות מדיניות. אבל זה לא לוקח לו כלום מההשגים הקודמים שלו ומהגאוניות שלו במלחמת ששת הימים ויום כיפור.

תותח על.

כשקצינים נאלמו דום מרוב פחד, הוא ביצע גם את התפקיד שלהם בטיווח הטנקים ללא רעד קל שבקלים בקולו, גם כשהתפוצצו מסביבנו במרחק של מטרים ספורים טילי סאגר.

ראיתי אותו תחת אש מתרוצץ עם גיפ בזמן לחימה תחת ארטילריה כבדה בין הטנקיסטים ומדרבן אותם לירות על האויב.

חסר פחד וחדור אמונה ובעלכישרון,

אנו חייבים לו הרבה.

 

עולה על גנרל פטון!!!

יושב בתדריך, מתוח ודרוך ומעשן סיגריה. אז למה העלילו עליו שנטש, התמוטט ולא תיפקד?למה שאלותיהם של בר לב וגורודיש מורצות כך שלא ניתן יהיה לקרוא את מה ששאלו?האם מדובר בהמשך הפולחן והסגידה לשרון?

שימו לב איך המפקדים מקשיבים ומאזינים אחד לשני ברוגע ובשלווה.

היום כל אחד היה צועק ותוקף העיקר שישמעו אותו ושיקבלו את דיעותיו.

אריאל שרון נותן הסבר וכולם מקשיבים, שואלים שאלות הוא עונה ברוגע.

 

היום אין דברים כאלה. חבל!

אריק שרון היה אלוף פיקוד הדרום חודשים ספורים לפני שמואל גונן. משום מה נוח לשכוח זאת. הוא אחד מאבות המחדל אך כרגיל הצליח לצאת מזה בשלום.

איזו מנהיגות שקטה. אריאל שרון באמת גדול מהחיים.

פקודת המבצע "אביר-לב" יצאה מהמטכ"ל והונחתה על פיקוד דרום, במסגרת תכנית הפיקוד, אוג' 143 הייתה חלק מהכוחות והתכנית הכללית של המבצע כאשר תפקיד 143 לבצע את המגע הראשוני עם האויב של התכנית, תפוש את שטחי הצליחה ולאבטחם, להקים את אש הגשר ולאפשר מעבר שאר כוחות הפיקוד שהוקצו למבצע..
בהקלטה, שרון מציג את תכנית אוגדתו (בצורה כללית מאוד) במסגרת התכנית הפיקודית. שרון לא אבי התכנית ולא זה שבחר את גזרת הצליחה. שרון נבחר לבצע את הצליחה כי כוחותיו היו יחסית רעננים ושחוקים פחות מאחרים. נוספה לכך העובדה ששרון היה אלוף פיקוד דרום עד מספר שבועות לפני המלחמה וכך הכיר היטב את הגזרות והאמצעים. שרון נודע בנחישותו התלהבותו הקרבית ואומץ לבו ולכן היה המתאים ביותר להוביל את ראש המבצע.
יש לשים לב להערות והדגשים שנשמעים מפי מפקד החזית בר-לב בנוגע לכוחות שיש להקצות לאבטחה והגנה על אזור הצליחה.
תכנית הצליחה הישנה שאושרה מטכ"לית לפ.ד לפני המלחמה הייתה בגזרת העיר איסמעלייה. התחילת המלחמה שרון שהכיר היטב את התכנית הישנה לחץ הרבה לבצעה למרות היותה בלתי רלוונטית לתנאים שנוצרו.
הרמטכ"ל דדו במנהיגות נחושה בלם את שרון והחליט כי יש להוציא תכנית חדשה המתאימה לתנאי פריסת הכוחות גודלם ורעננותם ויכולת הגנה כשיתעורר קושי.
כנראה ששרון לא מלא עד תום את ההוראות שקיבל כי למחרת הצליחה נזקק לחטיבה טנקים מאוגדה 162 כדי לאבטח ולהדוף את תנועת המלקחיים המצרית
של הארמיה 2 הצפונית עם ארמיה 3 הדרומית שמטרתם הייתה לנתק את ראש הגשר ולכתר את אוגדת שרון.
בעניין זה אוגדה 162 בפיקודו של אברהם (ברן) אדן צלחה במשימתה ובלמב את המצרים, אך ההתקפה להרחבת ראש הגשר והפריצה דרומה התבצעו באיחור, מה שגרם לאובדן ההפתעה והתנופה ואפשר התארגנות מצרית שגרמו לנפגעים באנשים הרק"מ לכוחותינו.
הערה נוספת: "חצר מוות" הוא שם קוד ממפת הקוד "סיריוס" של אזור החציה,
במקרה השם התאים.

אתה גיבור וכל כך חסר