את לבד! תפסיקי לחשוב ולהיות שלילית והחיים יהיו יפים.
תהיי את וברגע הנכון, הגבר הנכון בשבילך יגיע.
אצלי זה עבד בגיל 30, והכרתי את זוגתי המדהימה.
אז שווה לחכות בסבלנות ואופטימיות במקום
ייאוש שלא מוסיף או תורם לכלום.

גם אני פחדתי שיחשבו שאני מוזרה או רצינית מידי ואז הייתי הכי קלילה בעולם
שיחקתי אותה ורק בגלל זה יצאתי בסוף עם טמבלים.
מי שתהיי מעוניינת בו לא יפחד מבחורה עצמאית וחכמה ואת גם לא תפחדי להראות לו את זה.
בנאליות זה לחלשים!

גם אני כבר עייפה ומותשת פיזית ונפשית מאינסוף דייטים...

ובאמת - אף אחד מהם "זה לא זה.."

בהתחלה עוד השקעתי- הסכמתי להיפגש באיזה בר תל אביבי, התאפרתי , שמתי עדשות וכולי.. היום- למי יש כוח?! אחרי עשר שעות בעבודה + יוגה אחרי , לסחוב את עצמי למרכז תל אביב כדי להעביר עוד שעה וחצי בראיון עבודה.. אין צורך. מתחת לבית שלי יש אחלה מרכז מסחרי , יש בו לפחות שבעה בתי קפה לבחירתי. אני זורקת ג'ינס וטי שרט , משקפיים, מזליפה בושם , טיפה ליפ גלוס.
WHAT U C - IS WHAT U GET
לא מתאים- תתקדם הלאה.

אומרים לי- כשפחות תצפי לזה - זה יגיע. האומנם?!!! אני משיבה.
אם כך, איך יכול להיות שיש כךכך הרבה רווקות.. כנראה שהן לא יודעות את הסוד. שהן צריכות להפסיק לצפות.

האמת- אני פשוט מפחדת שמרוב אפאטיות - אני אפספס. שאולי מצאתי כבר את " המכסה" שלי- אבל בגלל שהייתי שקועה ב- אוף אין לי כוח יותר.. אז לא ראיתי אותו. או שזה מה שיקרה בסוף.

אני משתדלת להאמין, לדרבן את עצמי , לשמור על אופטימיות. אבל לפעמים הרבה יותר כיף ונעים פשוט להתכרבל במיטה- באלכסון- ולהרביץ מרתון של
"האוס"..

 

כנראה שאיבדת את הביטחון העצמי שלך.

מן הסתם לחץ הזמן והסביבה ערערו אותך.

את כנראה שוקלת שוב ושוב מה להגיד, מהפחד ששוב יתפספס,שלא יצליח.

 ולא יעזור, אם את מחפשת פרטנר אמיתי, קחי בחשבון שגם הוא מחפש מישהי אמיתית.

ממליצה לך להיות בדיוק מי שאת, להגיד את מה שאת אוהבת וללכת עם מי שבא לך. מה כבר יש לך להפסיד, הלא ניסית את הדרך השנייה ולא הלך.

 

The Hitchhiker's Guide to the Galaxy says - Don't Panic

Just beeeee yourself and the rest will fall into place

בגלגול הבא...

פרפרים מטבעם עפים כל הזמן, וחיים יממה אחת בלבד..

הפרפרים שאת מחפשת נמצאים באגדות, תשאפי לזוגיות בוגרת.
לא למשהו שנמצא אומנם בחודשים הראשונים אך נעלם כלא היה במשך הזמן. מה שנשאר אלה המרכיבים שבונים זוגיות . ולזוגיות יציבה צריך- הבנה , אמפתיה, תקשורת טובה, משיכה הדדית , מטרה משותפת.

 

 

ההנחה שאם במבחן התוצאה את לבד, אז את מתחילה להרגיש שמשהו שאת עושה כנראה לא בסדר.. או שאת עצמך לא בסדר.. או שתשעממי אותו או שתבריחי אותו..

 

אל תעשי השלכות מהמצב בו את נמצאת, ליכולות ולאופי שלך.

 

מי אמר שלחזור לזוגיות זה "לעלות על הסוס"? איך שאת חיה עכשיו זה בהולד? את לא על הסוס? רק כשתהיי בזוגיות תהיי על הסוס?

שניהם מונעים מאותו המקום - הפחד

וכשאת כל כך מפחדת ואת עוצרת את עצמך מלהרגיש נח להיות מי שאת כמו שאת את גם עוצרת את עצמך מלהתרגש, מהלרגיש את ה"פרפרים", מלהודות בפני עצמך שמישהו מוצא חן בעיניך מהפחד שזה לא יהיה הדדי.

 

למה? למה גברים מתנהגים כמו ילדים?

חסרי עמוד שידרה,לא החלטיים,לא ישרים,לא אמינים?אומרים כן שמתכוונים לא?לא מסודרים? לא תקשורתיים,לא רגישים? לא מתאימים עצמם למצב?

למה נלחמים? למה תמיד מחפשים מה שאין? ולא מסתפקים בטוב שמקיף אותם?למה מתפזרים?למה מפחדים מכל דבר?

למה הם חושבים שהם יותר טובים?

אתם מבינים גם אני באותה נקודה ויש עוד רבבות כמונו מה שאומר שהם הבעיה.אנחנו הפיתרון.

האחרון שלי פשוט ריסק אותי,וגרם לשנוא ולא להאמין לגברים.

יקח לי המון זמן לשקם את זה.

רק טובים חברים.

 

בגיל +30 אנשים מתחילים לפחד לאבד את "הלבד" שלהם. את המרחב הפרטי שלהם את הזמן הפנוי שלהם ובעצם את כל מה שקיים בחיים שלהם.

זאת הסיבה שאנשים אחרי תקופה ארוכה ללא זוגיות מפחדים להכניס זוגיות לחיים שלהם. הם חוששים לאבד את עצמם פתאום בתוך הזוגיות.

אפילו על עניין "האוס"... :)

למי שאין זוגיות עם עצמו לא יהיה לו גם עם אחר.

ובכלל אחרי נישואין ומערכות ושיחות עם המון אנשים כולם בסוף אומרים

אין מחיר לחופששששששששששששש

אני מעוניין להכיר אותך. השריטות האיומות שתיארת לא מפחידות אותי, ואם תהיי סובלנית לשריטות שלי, אהיה סובלני לשריטות שלך.

IuQBGq9h-743@yahoo.com

...שאת דופקת חשבון. קודם כל לאחרים (סותם את הפה למי ששם לך את השעון הביולוגי) וגם קצת לעצמך (איך להתנהג, איך לא להתנהג).

 

יקירתי, האחרים לא צריכים לעניין אותך. זה לא בא בכוח. אין איזשהוא מתכון פלא. היית כבר בזוגיות, כך שאת יודעת מהי זוגיות. נסי להיזכר  - לפני הזוגיות שהייתה לך - לא היו דייטים חסרי תוחלת? לא הייתה תקופה של לבד? האם תכננת והתכוננת לקראת הזוגיות או שזה היה צירוף מקרים של "הייתי מוכנה" ו"הבחור הנכון"?

 

אז סבבה. יש לך מטרה - מצויין. במקום להתמרמר או להתבאס מהדרך, תהני ממנה. מתערב איתך שאת לא מפחדת ולא בטיח. הביחד עוד יבוא.

כאילו קראת את מחשבותי

שכל הגברים משעממים אותי, שאני בהרבה יותר מעניינת מהם...

לא בקטע של התנשאות או משהו, אני לא תופסת מעצמי איזה מלכת על, פשוט שבחורים "רגילים" מרדימים אותי. אף פעם לא התחברתי לאנשים שמפחדים מהצל של עצמם, שאומרים את אותן מנטרות, שחיים חיים של זומבים (קריירה משמימה בשביל ערך הכסף), ששומעים גלגל"צ ועושים את מה שכולם עושים כי זה "נכון".

בגלל זה גם אני מצאתי את עצמי נתקעת במע' יחסים של חודש קצת ומסיימת אותן ב"זה לא זה". לפי לדעתי את לא צריכה לפחד להראות את ה"אני" האמיתי שלך.

את צריכה לשנות את כל הגישה שלך. להבין שאם יש לך דעות או מחשבות קצת שונות מהמקובל, זה עושה אותך למיוחדת ובהרבה יותר מעניינת מהרגיל.

לפחות זה מה שאני מעדיפה לחשוב על עצמי :) גם אם זה דייט ראשון, אל תעסקי ב"איך לא להבריח אותו" אלא פשוט להיות עצמך בגבולות טעם הטוב (לי למשל יש שפה די בוטה ואני מקללת לא מעט, אז אין סיכוי שאני אהיה ככה על ההתחלה... זה לא מנומס...) אני חושבת שגם זה מה שמושך אנשים,

ה"שונות" הזאת. ומי שפוסל אותך כי הוא לא מבין אותך פשוט לא מתאים לך ולא הפסדת כלום, את לא צריכה לגזור את חייך עם מישהו משעמם שחי כמו כולם. תעריכי את עצמך יותר פור גאד סייק! את גם כתבת שזה מה שגרם לאקסים להתאהב... אז נכבית קצת, לא נורא, אבל הגיע הזמן להתעורר מחדש :)

תודה על הכתבה. אני מזדהה עם כל מילה שלך, אבל אין לך מושג כמה טוב זה עושה על הלב שגם אחרים (ועוד יותר, אחרות) נמצאות באותו מצב. אולי בגלל ש"צרת רבים, חצי נחמה" לא יודע. הללואי כולנו נצליח להגשים את חלומותינו.

אני גם לא ממהר להיכנס לכלוב הזהב, מפחיד אותי נורא, היום יש לי קרירה, חופש, זמן איכות, בית, רכב והרבה חברים שלא מפסיקים לדחוף אותי בחזרה למערכת יחסים ריצינית שסופה נישואין.

האמת כל פעם שאני חושב בהגיון, אני מגיע למסקנה שזה לא כדאי... ובורח ממציא סיבה כלשהי בשביל לא להיכנס לכלא זה, והאמת הדבר היחיד שאני רוצה זה ילדים כן כן, אין לי סיבה אחרת לקשר כזה, לא זוגיות, לא אהבה וגם לא סקס.

אולי אני משוגע אבל זה באמת מה שמציק לי מחיי רווקות.

שכל אחד/ת יוסיף לשם גיל איזור ומגדר (דוגמא: דתי)
ככה לפחות יהיה משהו פרקטי לעשות, ועל מה לדבר ("כתבה מענינת לא?...")

עוזי, 28 דתי כפר סבא uzi050@mail.co.il

ומי יודע אולי תיהיה כתבת המשך אופטימית יותר...

בהצלחה!!

איך אני פותחת את עצמי לזוגיות, איפה אני כן יכולה לגדול ולצמוח, במקום לראות טלויזיה, תלכי להרצאות בנושאים שמעניינים אותך, תעסיקי את עצמך בדברים שבאמת משמחים אותך.
ובעיקר תזכרי שהרצון שלנו לקשר שמוביל לחתונה הוא ל-ג-י-ט-י-מ-י!
התרבות התל אביבית היא תרבות של פחד ומסכות.
תשחקי משחק, תביני, זה אני מותק.. מותר לך ועדיף לך להיות כנה עם הרצונות שלך. הרי את לא מחפשת עוד דייט סתמי.
אז תהיי כנה ותחליטי שמותר לךוזה אחלה שאת רוצה להתחתן ותהיי שמחה.
רק מתוך שמחה את תמשכי אלייך את זה שכן.
זה לא להיות אופטימית, זה לדעת דבר פשוט - אין לי מושג. עוד שעה לא שלי, מי יודע מה היום יביא לי, ובינתיים להשתדל לחייך כל הזמן, לצחוק, לשמוע שירים שמחים, לרקוד גם לבד בבית, לשמוח, להכניס חיות.
ותהני מכל רגע של לישון באלכסון כי אז גם את נהנית, וגם כי בלי שתספיקי להגיד משהו, כבר לא יהיה לך את זה. ותמשיכי לבקש את מה שאת רוצה. מה שיבוא, את כבר תדעי להתמודד.

את צריכה לחפש להעניק למישהו ריגוש ואתגר בכדי שירצה להמשיך להיות איתך? כנראה שלהיות את זה כבר לא מספיק טוב. ומה גם, שאם את לא מרגשת ומאתגרת באמת, את לא תוכלי להמשיך ולתת את זה למישהו לאורך זמן. ואגב ריגוש והתרגשות זו מערכת יחסים בוגרת לדעתך?

 

זה לא שאיבדת את היכולת לחיות בזוגיות, זה נשמע שאיבדת את האמון בעצמך.

 

 

תהיי אופטימית, יהיה בסדר.

את מדהימה והוא יגיע, הרי ברור לך שנועדתם להפגש כי טוב מושך טוב

לעניות דעתי לא יוצאים. אין ממה לצאת, אין לאן להיכנס. אם יבוא בן הזוג הנכון, הוא יבוא והכל יסתדר וכל הפחדים שלך יתגגלו כחסרי בסיס. אם הוא לא יבוא, לא יבוא ותצטרכי ללמוד לחיות איך שזה.
אנשים משקיעים כל כך הרבה אנגיה בחיפושים, במחשבות, בחפירות, ולעיתים קרובות כל האנרגיה הזו מתישה ומרחיקה אותם מהמטרה במקום לקרב.
מנסיון ומהתבוננות בסובב אני מוצא שאחוז גבוה מהאהבות הגדולות באות (כאילו) במקרה, דווקא כשאתה נינוח, לא בחיפושים אובססיביים ולא בפחדים וסרטים.
אמנם ברור לי לגמרי שיש מכבש לחצים לא פשוט, גם פסיכולוגי, גם הורמונלי, גם סביבתי וכולי, אני לא אומר שכל זה פשוט. יחד עם זה כדאי לקחת נשימה עמוקה (ככה אני עושה), החיים זה מרתון ארוך ולא פשוט, אם לוקחים כל יום בנפרד, מתמקדים בהווה, במה שיש ולא בפנטזיות (שבהחלט גם להם יש מקום), הכל נעשה ברור יותר.

אני אומרת לכל החברות הכוסיות שלי בנות 25 ... מהר למצא מישהו אחרת זה יכול להגמר ככה ... ברררר .. מפחיד