מי יכול להסביר מדוע אין בעשרת הדיברות, שהם יסוד תורתנו, הציווי הפשוט
" לא תשקר " כמו איסורי לאו מפורשים אחרים כגון : לא תרצח, לא תגנוב וכו', במקום האיסור על עדות שקר והטיות שונות על שקרים ואי אמירת אמת. האם מכך נובע שבמקרים מסויימים מותר לשקר ברשות התורה ? ואם אכן כך כיצד נקבע מתי מותר ואסור ?
מדוע האמור בויקרא פרק יט, פסוקים יא – יב : " ... ולא תשקרו... " אינו מופיע כאבן יסוד בעשרת הדיברות ?
אני מבקש הסבר מנומק היטב ואל נא תכתבו לי שאפילו הקב"ה הבין שאי אפשר לו לאדם בלי רמאויות קטנות.