אליהו הנביא לא עלה בסערה השמימה? שאול לא העלה את שמואל הנביא באוב?

כלומר - אין טעם באיסורים שנכפים מבחוץ (איסור דתי) אם הם לא הופנמו כחלק ממערכת הערכים האישית.

"כאשר ה' אומר 'אנוכי ה' אלוקיך', הדגש הוא שנקבל אותו כמודל לחיקוי.".

מי שמך לדבר בשמו?

ובלי "לשאוב" ערכים ממה שאנשים כתבו/אמרו לפני אלפי שנים. לפני אלפי שנים אשה רק נועדה לשרת את בעלה (ולבעל היה כמובן מותר כמה נשים), וסכלו באבנים מחללי שבת וכו וכו וכו

את התורה כתבו בני אדם. פיקחו את העניים, וחיו את חייכם באושר כבר בעולם הזה

חוץ מן השטויות על היחס לאלוהים, כל העקרונות המוסריים בעשרת הדברות קיימים בכל האמונות והעמים בעולם - אין ליהדות שום זכות מיוחדת על מוסר. הסיבה היחידה שאנחנו יותר מוסריים מרבים אחרים היא שפשוט לא היה לנו מעולם כוח...

 

עכשיו שיש (יחסית) אנחנו הולכים ונעשים כמו כל הגויים, ואפילו מגדלים פשיסטים כאן.

איך הוא מציג את דויד ובת שבע כדוגמא ל"לא תנאף" הרי דוד חמד את בת שבע - אשתו של אוריה החתי ושלח אותו אל מותו בקרב בשביל שיוכל לשאת אותה לאישה. דוגמא לא טובה...

מי יכול להסביר מדוע אין בעשרת הדיברות, שהם יסוד תורתנו, הציווי הפשוט  " לא תשקר "  כמו איסורי לאו מפורשים אחרים כגון : לא תרצח, לא תגנוב וכו', במקום האיסור על עדות שקר והטיות שונות על שקרים ואי אמירת אמת.  האם מכך נובע שבמקרים מסויימים מותר לשקר ברשות התורה ? ואם אכן כך כיצד נקבע מתי מותר ואסור ?

מדוע האמור בויקרא פרק יט, פסוקים יא – יב : " ... ולא תשקרו... "  אינו מופיע כאבן יסוד בעשרת הדיברות ?

אני מבקש הסבר מנומק היטב ואל נא תכתבו לי שאפילו הקב"ה הבין שאי אפשר לו לאדם בלי רמאויות קטנות.