ועושים זאת כבר כמה שנים גם באוניברסיטת בן גוריון ככה שלא ממש הבנתי מכתבתכם מה החידוש, ויותר מכך אם מדובר בכזה חידוש למה הוא מפורסם כעבודת דוקטורט ולא כמאמר מדעי בעיתון מכובד כנהוג במקרים כאלו.

 

אנא השקיעו יותר בתרגום כתבות בעתיד כי ברור שהכותב בעצמו לא לחלוטין הבין את החידוש, אם באמת ישנו כזה...

בעיתון מדרגה ז?

שלא לדבר על כך שמדובר כאן בסך הכל על שיפור של שיטה קיימת ולא פיתוח של שיטה חדשה.

ואחרון חביב - זו בכלל לא שיטה של הדמיה או דימות. אלא רק למדוד בצורה כמותית את ההרכב הכימי של פני שטח התא.

תבדיוק כשנוכל להגביל את ההתרבות של גברים חארות ולחתוך להם את הז... בלי שזה ייחשב כדבר דמיוני.

"משתמשים במיקרוסקופ המגדיל את תמונת התא ומציג את גבולותיו, אולם מכשיר זה אינו מספק כל מידע על המולקולות המצויות בתוכו"

 

שטויות! לא ברור איפה חי מי שכתב את זה, אבל לא בעולם המדע. המיקרוסקופ מספק מידע על מיקום של מולקולות כבר הרבה שנים. שמעתם פעם על צביעות, GFP, וכו'? כולם משתמשים בזה (ומי שהמציא את השיטה הזאת קיבל פרס נובל). מה שיש כאן זה אולי שיפור מסויים לשיטה קיימת, בטח לא רעיון חדש.

 

ודרך אגב, שום תא לא קופא ב 196 מעלות סלציוס.

אולי לפני 50 שנה המקרוסקופ הראה את גבולות התא. כבר שנים רבות יש טכניקות שונות לצביעה של אברונים בתא ואף של מולקולות מסויימות, כאשר השיטות המועדפות הן לומיניסנטיות (פולטות אור) או פלואורסנטיות (מחזירות אור באורך גל ארוך יותר) באמצעות נוגדנים או בניית חלבונים כימריים

נשלח מהאייפון שלי

איזה קישקוש... איזה סימוכין הזוי זה "התפרסם בעבודת דוקטורט"?! מילא, התפרסם במגזין מדעי, נגיד Nature, נגיד, Science, נגיד New england journal of medicine... אבל אם מישהו סיים דוקטורט, ובמקרה גם היו לו תוצאות, זה ממש לא אומר ש*הוא* פיתח שיטה חדשה... השיטה, שאומנם היא יחסית חדשה, ובשימוש רק כעשור, נמצאת בהחלט בשימוש באקדמיה, בכל העולם, אבל יש לה שיפורים רבים - ניתן היום, באמצעות מצלמות מיוחדות, ליצור תמונה תלת מימדית של אותו תא קפוא, ולראות מולקולות שונות במרחב. שלא לדבר על סימון של הרבה מולקולות בבת אחת...

בקיצור ynet, אתם כנראה צריכים דחוף איזו מלחמה או לפחות אירוע חבלני, אחרת אתם הולכים לסגור את העסק...