העובדות אומרות שאני מתנשאת לגובה של 1.67 מטר, יש לי חזה גדול, מותניים צרות ומבנה של גיטרה, במיוחד אחרי שהורדתי בשנה האחרונה כמה קילוגרמים (גם לפני כן היה סבבה). יש לי עיניים דבש-ירוק, אף קטן, עצמות לחיים סבבה ושפתיים בשרניות. אמרתי לך שאת מוזמנת לפגוש אותי ולהיווכח, או שאשלח לך תמונה במייל אבל אני לא יודעת למה, את מעדיפה לכתוב כאן שקרים. שיהיה.
גם לגבי הדייטים- מי זה בדיוק הבחור הזה ש"דיבר" איתך? שכבתי עם הערבי ופועל הזבל?! שריקה, קאט דה בולשיט. מה יש לך? למה? מה עובר עלייך? מה אני מסמלת עבורך שהפכת אותי לבובת וודו שלך? את הכפייה שעברת, מה בדיוק? לקחת קשה כשהגנתי על הדת? או כשכתבתי שלא כל הבלניות לסביות? שלא כל החרדים מקבלים בתחת בישיבה? מה בדיוק גרם לך להשתגע כך? את לא מבינה שטובת ישראל מול עיניי? את לא מבינה שקשה לי לשמוע דברים רעים על העם שלי? את לא מבינה מה קורה לי אם אני שומעת חרדי מלכלך על חילונים. את זה את לא יודעת, כי כאן זה מעוז החילוניות ואני מייצגת צד אחר, אבל יש לי רגישות בעניין הזה. למה? לא יודעת.
לא הוצאתי עלייך דיבה. יש הבדל בין לכתוב דעה- שמי שכותבת כמוך (נגד כל מה שקשור לדת) היא לא חרדית ואפילו יוצאת בשאלה לבין השקרים שלך כאן. אני מצטערת אבל מה שאת כותבת יוביל כל אדם לתהות על עניין החרדיות. איך אמרה הרבנית היום? יש הרבה נשים בתחפושות ויש הרבה חילוניות יותר צדיקות מנשים שמכסות כל פיסת בשר. במה החרדיות שלך באה לידי ביטוי? זו שהעלה הגיונית שהעלתי ולא הוצאת דיבה. את לעומת זאת מפיצה כאן שקרים מפה עד להודעה חדשה וזה לא מוסיף לך כבוד. עזבי את עניין הדת. זה לא מוסיף לך כבוד בתור בת אדם. הכל חוזר אלינו בחיים. הכל שרה. שלא יהיה לך ספק.
ובכן שרה, יש לי שתי אופציות- האחת להגיש תביעה וזה לא נכתב בצחוק. התייעצתי והעברתי חומרים וזה ידרוש ממני לבזבז אנרגיות שאולי כדאי לי להוציא כדי לסיים את הסיפור הזה ואופציה שנייה שאותה אני מעלה בזכות היותי יהודיה, בת מלך ורוצה לעשות נחת לבוראי והיא: לעשות שולם שולם...
"בקש שלום ורדפהו..."
אני חושבת שמאוד יכעיס אותי לקרוא דברים שמידה שתסלפי את התנ"ך או תשחירי פני ציבוןר שלם ומן הסתם אני גם אתייחס לפעמים לדברים ואכתוב מה שאני יודעת ואת דעתי ולהפך. אבל אם את תושיטי יד, אני אתחייב שלא לערב עניינים אישיים ולא לרדת לשפל (כי שתינו הגענו לשם). זו לא דרכם של ישראל. זו לא דרכם של בני אדם.
אני סלחתי לך שם הערב מול הנרות ולפני הפרשת החלה, בזכות הרבנית הצדקת. אני לא חושבת שאחים צריכים להגיע לבית משפט. נגיע לשם כשנעלה למעלה. קשה לי איתך ולך קשה איתי ומן הסתם יהיו עוד הרבה מחלוקות אבל רצוי שיתנהלו בצורה עניינית.
שוב שרה, ליבי אינו שחור. את מוזמנת לכתוב לי אם תרצי (ממיל פקטיבי, וואט אבר) ל-michal.juli ב-gmail.com אני מקווה שנוכל לאחד את העם ולא לפלג אותו בשנאת חינם. מה שעשיתי עכשיו זו עבודה קשה של מידות. אנחנו בני אדם וקשה לנו להתכופף כשמתקיפים אותנו בשקרים. בואי לקראתי.