יחסים  טורים  יוחי דפ
רווק עירוני: מפחד להתרגל להיות לבד
יוחי דפ
פורסם: 11.07.11, 10:17
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 152 תגובות ב-37 דיונים
31. מאחלת לך שתמצא זוגיות ראויה בזמן הקרוב
סודות   (12.07.11)
החכמה היא להנמיך ציפיות. לא לצאת לדייטים עם רשימת מכולת ולצפות שזאת שמולך תתיישר על פיה, אבל גם לא להתפשר על מה שבאמת חשוב לבניית זוגיות. סומכת עליך ,
אתה נשמע לי מספיק אינטליגנטי לדעת מה לסנן.
שיהיה בהצלחה,
סודות
www.my-secrets.co.il
32. נגעת לליבי
בחורה טובה   (12.07.11)
נגעת כ"כ לליבי... אני באותו מצב כבר המון זמן, כלפי חוץ נראית טוב, עובדת אבל הבדידות אוכלת אותי מבפנים.. כבר 5 שנים לבד ולא יודעת מתי אכיר ואם אי פעם יגיע מישהו שישבור את הבדידות הזאת.. בהצלחה לך ולכולם.
33. למה שלא תשאירי לו מייל?
נדב ,   תל אביב   (12.07.11)
אולי הוא ירצה להכיר אותך?
34. לך על בחורה רצינית ובכל הכוח
החיים קלים   (13.07.11)

הכוונה לאו דווקא למי שמחר תרצה לעבור לגור איתך או משהו כזה, אלא למישהי שלא תהיה רק חמודה ונעימה, אלא אחת שמדברת לעניין, עם ביטחון עצמי. לא מנסה רק למכור לך תמונה יפה של עצמה. אחת שתוכל להכיל אותך ואת החששות שלך.

ומצדך - תשקיע, תעשו דברים ביחד, אם אתם לא מרגישים שאתם צריכים את הזמן של "לבד", אל תיקחו אותו. פשוט תהיו ביחד, בהתחלה, עם הפרפרים והגילויים החדשים זה קל. אל תכנס למשחקים של דייט - שלושה ימים - דייט - להקפיד לצאת גם עם חברים  וכו', ואל תתן גם לה לשחק משחקים כאלה, הכל על השולחן. אני בטוח שעם הבחורה הנכונה (הרצינית, לא זו שעונה על כל רשימת המכולת שאתה עובד איתה בדרך כלל) תגלה שאתה יכול לחיות את החיים.

35. (1) שרה, אתמול והיום עברתי כמה דברים שגרמו לי
מיכל ,   ירושלים   (13.07.11)

לי לחשוב: האחד, בחור שאני מכירה מגיל 16 ויצאתי איתו בעבר (ירוני) הגיב בטור על הציצים והישבן וגם פנה אליי למייל וכתב לי שאם היו יודעים איך אני נראית היו שותקים לנצח, אבל זה לא ממש משנה כרגע. הוא כתב לי שלא אפנה את האנרגיות שלי למקום הזה. הוא לא מכיר אותי בתור אדם שחוטף עצבים. לאחר מכן פנה אליי למייל בחור שמגיב כאן בטוקבקייה וכתב לי שכאב לו לראות את ההתכתבות במדור ושאנשים כמוך מתבטאים כפי שהם מתבטאים כי הם מסכנים וממורמרים וזה העונש שלהם בחיים, כך שאעשה חסד עמם ואנסה להבליג, הם העונש של עצמם ומה שה' האכיל ומאכיל אותם זה מספיק חמור.

 

עניין שלישי שגרם לי הכי הרבה להרהר בדברים היא החוויה שחוויתי היום. הלכתי להפרשת חלה אצל אחות של חברה שלי. מדובר בחברה שהייתה חילונית גמורה שאכלה חלב ובשר יחד ומאז שהתקשתה להיכנס להריון והלכה לרב ועשתה את מה שהוא אמר ונכנסה להריון בדיוק מתי שהוא אמר היא התחילה להתחבר לניצוץ היהודי שלה. כשהרבנית בירכה אחרי שהדלקנו נרות היא התחילה לבכות מהתרגשות. זה גמר אותי לראות שבכל יהודי קיים משהו מהניצוץ הזה. כולנו אחים.  

 

היתה שם רבנית קדושה שרואים על הפנים שלה טוב נדיר. כשהסתכלתי לה על הפנים התחלתי לבכות. ישתבח שמו, איזה אנשים יש בעולם הזה. כולה טוב ומבשרת ברכה. היו שם המון חילוניות (באו לראות מה הקטע) וכולן אהבו אותה מאוד והתחברו אליה. אחד הדברים שהיא אמרה זה שאסור, פשוט אסור להקפיד, אסור לכעוס, צריך להבליג. הכעס תוקף אותנו כחרב פיפיות וממלא אותנו ברעל, סוגר לנו את הברזים בנשמה. היא סיפרה (ידעתי זאת אבל קשה להפנים) שהשכינה לא שורה במקום שבו אין איחוד, שבו יש מחלוקת. זו עבודה זרה. התקווה של העם הזה הוא להתאחד.

 

היא ביקשה מאיתנו לקחת רגע ולחשוב על מישהו שאנחנו כועסים עליו ולא משנה אם הכעס מוצדק או לא, ואז לנקות את עצמינו ולסלוח. שרה, פגשתי אנשים קשים בחיים וסלחתי להם. אנשים לא מבינים איך עשיתי זאת, איך לא סחבתי את השנאה בלב שלי. אז למה הרגשתי שאני שונאת אותך? הרי אסור לשנוא את אחינו בלבבינו. לא פגשתי אדם קשה יותר ממך בחיי. יש בך אנרגיות שה' ירחם וכל הזמן ביני לבין עצמי, אני מנסה לדון אותך לכף זכות. אני לא יודעת מה עברת בחיים, איך גדלת, מי היו ההורים שלך, מה לימדו אותך, איזה תיקון ה' נתן לך ובכלל, מיהי השרה הזאת שמוציאה כ"כ הרבה אנרגיות כדי להשניא את הדת ולהבאיש את שמי בשקרים.

 

המשך בתגובה 2

36. המשך תגובה לשרה (2):
מיכל ,   ירושלים   (13.07.11)

העובדות אומרות שאני מתנשאת לגובה של 1.67 מטר, יש לי חזה גדול, מותניים צרות ומבנה של גיטרה, במיוחד אחרי שהורדתי בשנה האחרונה כמה קילוגרמים (גם לפני כן היה סבבה). יש לי עיניים דבש-ירוק, אף קטן, עצמות לחיים סבבה ושפתיים בשרניות. אמרתי לך שאת מוזמנת לפגוש אותי ולהיווכח, או שאשלח לך תמונה במייל אבל אני לא יודעת למה, את מעדיפה לכתוב כאן שקרים. שיהיה.

 

גם לגבי הדייטים- מי זה בדיוק הבחור הזה ש"דיבר" איתך? שכבתי עם הערבי ופועל הזבל?! שריקה, קאט דה בולשיט. מה יש לך? למה? מה עובר עלייך? מה אני מסמלת עבורך שהפכת אותי לבובת וודו שלך? את הכפייה שעברת, מה בדיוק? לקחת קשה כשהגנתי על הדת? או כשכתבתי שלא כל הבלניות לסביות? שלא כל החרדים מקבלים בתחת בישיבה? מה בדיוק גרם לך להשתגע כך? את לא מבינה שטובת ישראל מול עיניי? את לא מבינה שקשה לי לשמוע דברים רעים על העם שלי? את לא מבינה מה קורה לי אם אני שומעת חרדי מלכלך על חילונים. את זה את לא יודעת, כי כאן זה מעוז החילוניות ואני מייצגת צד אחר, אבל יש לי רגישות בעניין הזה. למה? לא יודעת.

 

לא הוצאתי עלייך דיבה. יש הבדל בין לכתוב דעה- שמי שכותבת כמוך (נגד כל מה שקשור לדת) היא לא חרדית ואפילו יוצאת בשאלה לבין השקרים שלך כאן. אני מצטערת אבל מה שאת כותבת יוביל כל אדם לתהות על עניין החרדיות. איך אמרה הרבנית היום? יש הרבה נשים בתחפושות ויש הרבה חילוניות יותר צדיקות מנשים שמכסות כל פיסת בשר. במה החרדיות שלך באה לידי ביטוי? זו שהעלה הגיונית שהעלתי ולא הוצאת דיבה. את לעומת זאת מפיצה כאן שקרים מפה עד להודעה חדשה וזה לא מוסיף לך כבוד. עזבי את עניין הדת. זה לא מוסיף לך כבוד בתור בת אדם. הכל חוזר אלינו בחיים. הכל שרה. שלא יהיה לך ספק.

 

ובכן שרה, יש לי שתי אופציות- האחת להגיש תביעה וזה לא נכתב בצחוק. התייעצתי והעברתי חומרים וזה ידרוש ממני לבזבז אנרגיות שאולי כדאי לי להוציא כדי לסיים את הסיפור הזה ואופציה שנייה שאותה אני מעלה בזכות היותי יהודיה, בת מלך ורוצה לעשות נחת לבוראי והיא: לעשות שולם שולם...

 

"בקש שלום ורדפהו..."

 

אני חושבת שמאוד יכעיס אותי לקרוא דברים שמידה שתסלפי את התנ"ך או תשחירי פני ציבוןר שלם ומן הסתם אני גם אתייחס לפעמים לדברים ואכתוב מה שאני יודעת ואת דעתי ולהפך. אבל אם את תושיטי יד, אני אתחייב שלא לערב עניינים אישיים ולא לרדת לשפל (כי שתינו הגענו לשם). זו לא דרכם של ישראל. זו לא דרכם של בני אדם.

 

אני סלחתי לך שם הערב מול הנרות ולפני הפרשת החלה, בזכות הרבנית הצדקת. אני לא חושבת שאחים צריכים להגיע לבית משפט. נגיע לשם כשנעלה למעלה. קשה לי איתך ולך קשה איתי ומן הסתם יהיו עוד הרבה מחלוקות אבל רצוי שיתנהלו בצורה עניינית.

 

שוב שרה, ליבי אינו שחור. את מוזמנת לכתוב לי אם תרצי (ממיל פקטיבי, וואט אבר) ל-michal.juli ב-gmail.com אני מקווה שנוכל לאחד את העם ולא לפלג אותו בשנאת חינם. מה שעשיתי עכשיו זו עבודה קשה של מידות. אנחנו בני אדם וקשה לנו להתכופף כשמתקיפים אותנו בשקרים. בואי לקראתי.

 

37. אנחנו שם
שירלי   (13.07.11)
אנחנו שם בפאבים, במועדונים , ברחוב.. מדברות איתכם , מנסות... ואז מה קורה? אתם לא מתקשרים??????!!!! אז מה עשינו בזה?
תגובות קודמות
תגובות נוספות
חזרה לכתבה