בעבר, לפני דור אחד בלבד (25 שנה אחורה) המודעות של אפס ענישה גופנית עדיין לא היתה קיימת והורים חינכו את הילדים בדיוק כמו שהטבע התכוון! בעלי חיים רבים (כלבים, חתולים, קופים, ציפורים...) משתמשים בשיטות שונות של "ענישה גופנית" קלה לתיקון מהיר של הגור/הגוזל.  הטבע יצר את בני האדם האופן דומה - ילד שמתחצף בפעם הראשונה ומקבל סטירה (שיותר מעליבה מכואבת) יכבד הרבה יותר את ההורים מאשר הורים שממשיכים לדקלם את "בבקשה לא לדבר אלי כך - זה לא נעים לי".

ילד שובב שבורח מההורים ורץ לכביש לא יחזור על זה שוב אם יחטוף סטירה מצלצלת וגערה ליד כל הרחוב. אבל אותו ילד עלול להפגע מרכב אם ההורה ינסה להסביר לו יפה "כמה הכביש מסוכן ונהגים לא רואים אותו" ללא כל תיקון אמיתי להתנהגות פסולה.

תיקונים קלים כאלה כשהילד עדיין רך בשנים יעצבו אותו כמתבגר אחראי שמכבד את הזולת וגאה בהוריו - אני מבטיח לכם שהורים שדוגלים בשיטת הענישה הגופנית הקלה לא יחזרו לתת ענישה גופנית כלשהי לילד מעל גיל 5 - גערה והסבר הגיוני קצר יעשו את העבודה יותר טוב כיוון שהילד כבר למד לכבד את ההורה ולהקשיב לו.

צודקת לגמרי, הטיפים נכונים והעצות מצויינות.

עובדת הרבה עם אנשים מבוגרים שנדפקו בגלל טעויות שההורים שלהם עשו - אין ערוך להכוונה הורית נכונה.

וכל מה שיש כאן - לגמרי נכון.

ולא, לא מכירה את הכותבת ולא טוקבקיסטית מטעמה.

חג שמח לכולם.

נשלח מהסלולארי שלי

"גם לא לעזור לילד זה לעזור"

מצטער על שלוש הדקות שבזבזתי עליה

הדבר שהכי מפריע לילד ומשאיר בו זכרון עולם הוא ההשוואה.

 

" תיראי איך רבקלה לא מתלכלכת......תהיי כמו תמר - עושה שיעורים בזמן....

תסתכלי על אברי - איך הוא מדייק בזמנים....תלמדי מחדווה לשמור על אחותך....

 

תמיד השוואות לאחרים שלא תמיד טובים יותר ממך. רק שהאמא לא רואה הכל.

האמא שמעירה הערות, שציון אחד לא טוב מתוך 8 טובים מאוד.

 

על זה כדאי להתעכב - כי גם אחרי עשרות שנים זה עדיין נשאר ומחלחל.

 

לא עשיתי זאת לילדי!!!!!

רגשי אשם לא יעשו מאפאחד הורה טוב יותר.

, this is the key - not to marry with a stupid wife like i did

הים יש שם.

ידלים כמו מלאכים. ולא כמו זבל מזרחי אצלינו

תראו את הסרטון הבא ותחשבו פעמיים - http://www.youtube.com/watch?v=trkjcrt-wO0

ורק מיעוט מבין האמהות יבין על מה אני מדברת, ואני בטוחה ששאר האמהות התברכו באחלה חותנת, אבל אלה שסובלות מזה יבינו.

 

הגיעה השעה לנתק ולחתוך את החותנת החוצפנית, שיש לה הערות, שיודעת להציק, אבל לעולם לא לקחת את התינוק לטיול או לקלח אותו, או לעשות בייבי סיטר ולאפשר להורים להתאוורר.

 

שיש לה תירוצים מכאן ועד ירושלים למה היא לא מסוגלת להרים/ לעזור/ להגיע/ לשמור/ כל דבר אחר שכרוך בטיפול בתינוק.

 

אבל יודעת להציק ולבלבל את המוח יופי.

 

 

כאמא לשניים מצאתי את עצמי לא מעט בכתבה ..תודה לך אלי על העצות

נשלח מהסלולארי שלי

כמה שאת צודקת.

העניין הזה של "לא ללטף" ו "לחסוך בנאומים" יכול ממש למנוע מהבן שלי להיות - למשל אומן. כמובן שמה שמונע ממנו זה קודם כל הרצון שלו, אבל אני בהחלט חושב שלהתנהגות של ההורים עם הילד בהיותו תינוק יכולה להיות השפעה על רצון זה.
ילד שגדל בדרום ספרד למשל - יש לו יותר סיכוי להתפתח כגיטריסט מאשר ילד מצפון תל אביב, כי באזור הראשון האומן המקומי נחשב לאליל ובאזור השני ביבי נתניהו ואנשי העסקים נחשבים לאלילים. ההבדל הוא שהתחום הראשון הוא אומנות והשני - עסקנות.
התקשורת וקובעי הלך הרוח כאן רוצים לייצר דור של רובוטים חסרי אומנות ודרך חשיבה עצמית. אחר כך שהילדים האלה מוצאים עבודה ומקבלים חופשה ממנה כולם מתפלאים למה במקום לעשות מה שהם רוצים, הם מבזבזים אותה על טיפול פסיכולוגי בו הם טוענים שהם לא מוצאים את עצמם. ברור שלא מוצאים כי המדינה באמצעות ההורים מנעה מהם אומנות, תרבות, חשיבה עצמית בתחומי המוסיקה, ההגות הרישום וכו'. אמנם המרד שלי בממסד הזה יצר לי חור בעובר ושב אבל לפחות אני יודע שלדבר אחד אני לא רעב: החיפוש העצמי. אני איש של ים ולא ירושלים, אני איש של פלמנקו ולא רוק, אני איש של קפה שחור ולא נס קפה, ויש עוד הרבה דוגמאות שמאפיינות אותי. חבל חבל שהגעתי למסקנות האלה בשנות העשרים המאוחרות של חיי. עם חינוך נכון, כמו שיש באירופה, ילד ממוצע כבר צריך לדעת לא לחפש את עצמו בגיל 18 לפחות.

כתבה ירודה. עוד אחת שעשתה קורס ופותחת עסק.

מילה במילה מתאים גם לזוגיות..

אתר נהדר  www.efrattamarkin.co.il 

טיפים נכונים ומדוייקים.

אבא שלי היה יקה (ולא פוץ) עד גיל 7 אחי ואני קיבלנו ממנו כמה "כאפות" ואני בטוח היום שזה היה רק לטובה.קודם כל תמיד הייתה לנו יראת כבוד מפניו,והוא גם קיבל מאיתנו הרבה כבוד.אחי ואני גדלנו להיות אנשים מאד הגונים מאד ישרים כלפי

כל מי שחי מסביבנו.היינו תלמידים טובים,וממושמעים.חברים טובים,חיילים ממושמעים ומצטיינים.ואזרחים לתפארת מדינת ישראל.היינו עובדים מסורים,מנהלים

שיודעים להוציא מעובדיהם את המכסימום ולתת לעובדינו את המכסימום.

הילדים שלנו הולכים לפי התיאוריות של כותבת המאמר התוצאה=כל פעם שיש לנכדים  גישה לאייפון,מחשב או טלויזיה הם שוקעים לתוך המכשירים הללו ונוצר נתק מוחלט ביננו.אני חושב שאם המכשירים הללו היו קיימים בזמנו של סבא רבא אנחנו לא היינו מתעסקים איתם יותר מהמינימום הדרוש.העתיד של נכדינו מעולם לא נראה רע כל כך.(כמה צדק אברהם שפירא)