הרבה מדענים עושים את זה, בהסכמה הדדית.

גם בתחום ההתחממות הגלובלית - "הצלבת מידע" מוכיחה כביכול שהאדם הוא שאחראי להתחממות. מי שחושב אחרת - לא מקבל תקציבי מחקר. הכל פוליטיקה.

בארץ זה נהוג גם היום .  כל רופא שעובד על עבודה מדעית / מחקר , או כל מאמר שהוא. לפני שהוא שולח אותו לכתבי העת המדעיים ח י י ב  להראותו למנהל המחלקה שלו כדי ש " יראה אם המאמר מתאים / ראוי לפירסום"    .  ככה מנהל המחלקה "מעורב " בכתיבת המאמר , ודורש להכניס את שמו ברשימת כותבי המאמר.     בצורה כזו הוא אוסף לעצמו רשימת פירסומים , שדרושה לקבלת תואר פרופ.       בארץ קיימים עשרות פרופסורים  עם רשימת פירסומים שלא הם כתבו.

 ( ישנו פרופ.אחד שהוא מנהל בי"ח במרכז הארץ שמספרים עליו  כי הגדיל לעשות וחתום על פירסומים מכמה ענפי רפואה שאין לו מושג עליהם ....

מי אחראי לכל התופעה הזו של "סופרי צללים"?

חברות התרופות כמובן. הן אלו שכותבות את המחקרים כך שיחמיאו לתרופות ולחיסונים שלהן, ואז מוצאות רופאים ידועים שיירשמו כמחברים.

חברות התרופות מזנות את הרפואה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3843909,00.html

כך על פי דעתם של שוללי החיסונים.

כדאי לציין שלאחר פרסום המחקר השערורייתי הזה 10 מבין 13 החוקרים והרופאים שהיו חתומים על המאמר התנערו ממנו  כשהתברר כי החוקר הראשי, דר' אנדריו ווקפילד, זייף את תוצאות המחקר ואף קבל עליו שוחד של כחצי מיליון לירות אנגליות מעורכי דינם של הורים לילדים שנפגעו כביכול מהחיסון ורצו לתבוע את יצרנית החיסון.

לדעתם של מתנגדי החיסונים דר' ווקפילד הוא אחד מ ל"ו הצדיקים.

רופאים עורכים מחקרים הזויים וחסרי תוחלת ואפילו אינם מסוגלים להבין את התוצאות שהתקבלו.

מחקרים אשר בנויים בצורה לא ראוייה שלא מאפשרת הסקת מסקנות ראוייה.

מחקרים שקריים בעידוד חברות התרופות...ועוד כהנה וכהנה זוועות שכולנו סובלים מהתוצאות שלהן..

אני מכיר פרופסורים שחתומים על מחקרים שאין להם מושג וחצי מושג מה כתוב במחקר והם פרופסורים בישראל

אני רופאה שהלכה למקצוע מתוך תחושת יעוד ושליחות ורואה בטפול בחולים מצוה -גם אם אין שכר גדול בצידה. מעולם לא התלוננתי על שכרי ותנאי עבודתי כי תמיד היה ידוע לי שככה זה ברפואה ואין מה לעשות. מאותה סיבה גם לא השקעתי בקידומי האקדמי ולא עסקתי כל-כך במחקר כי זה בא על חשבון העבודה הקלינית מול החולים.

כל הזמן הרגשתי מתוסכלת מול חברי שהתקדמו אקדמית וזכו בתארי מרצה בכיר ופרופסור עם כל ההטבות המשתמעות מכך (נסיעות לכנסים רפואיים, תמיכת חברות תרופות, משרה אקדמית באוניברסיטה, שנת שבתון ועוד). במיוחד צרם לי כאשר ראיתי כמה רופאים המתאגדים יחד לפרסום מאמר מחקרי כאשר כולם מקבלים את הקרדיט ורק אחד באמת עסק במחקר. כל אחד בתורו עשה זאת עם חבריו כך שהצטברו להם מספר מחקרים שאיפשרו את קידומם המהיר.

ובכל זאת-חשבתי שמדובר בתופעה נקודתית ושולית. היום ברור לי שמדובר בתופעה נרחבת. תארו לכם שעל סמך מחקרים שקריים או מוטים מתקבלות החלטות הנוגעות לחייהם של בני האדם.איפה הבושה?איפה האמת?