קשר אינטימי צריך להיות רק אחרי נישואין. לא צריך להתבייש להגיד את זה.

 

ומתי למשל צריך להגיד לבן הזוג על בעיה בריאותית? לדעתי, מיד או אחרי הפעם הראשונה כשהוא מזמן פגישה שנייה. למה לסבול? לא רוצה, נמשיך הלאה.

 

שמעתי שנכדו של הרב שלמה זלמן אוירבאך מסייע לבעלי מוגבלויות (כולל מחלות כרוניות) למצוא שידוך. הוא מבקש מכל מועמד לומר עם אילו מוגבלויות הוא מוכן להשלים מתוך מספר מוגבלויות ובעיות בריאותיות ברשימה המוכנה מראש. חוץ מזה, אף פעם הוא איננו משדך שניים שיש להם אותה בעיה.

המלצה לגבר מאוד פשותה - אם אתה שומעה "יחסינו לאן" - מיד תעזור לגברת לארוז את חפציה ותראה לה איפה נמצאת את הדלת. זה אומר בוודאות שהיא לא מעוניינת בך אלא רואה בך כלי "למימוש מטרותיה"

כשגבר מאוהב הוא יודע להראות את זה יפה מאוד, וכשהוא אוהב הוא מעוניין במחויבות ולא מגיעים למצב שבכלל צריך לעשות את השיחה הזאת. אם בן/בת הזוג מתחמקים מרצון להגדיר את הקשר - הם אומרים לכם משהו ואתם סתם מסרבים לשמוע אותו, והמשהו הזה הוגדר היטב כבר מזמן כ"הוא/היא פשוט לא בעניין שלך". הכתבה הזאת בולשיט לאנשים שלא מבינים רמזים.

 

מעבר לכך, הכתבה הזאת נראית כאילו לקחו אותה משנות ה-50, הווה אומר, האישה מעוניינת במחויבות ונישואין (כי ככה היא אמורה) והגבר רק רוצה לברוח משם (כי ככה הוא אמור). מכירה המון גברים ונשים צעירים, כל אחד ואחת מהם מעוניינים בסופו של דבר בקשר ארוך ומשמעותי, רבים מהם בהקמת משפחה. הכתבה הזאת פשוט מחזירה אותנו חברתית 40 שנה אחורה.

הכתבה כתובה באופן שוביניסטי בוטה: נשים רוצות נישואין ומחויבות, גברים רוצים חופש והתפרפרות. מה, אין גברים שרוצים למסד את היחסים, שנמצאים במערכת זוגית עם אשה, שאבוי - חוששת ממחויבות? אל תבכו אחר כך כשאתן רואות בפרסומות שרק אשה מבשלת ורק גבר מטפל בעניינים הפיננסיים.

ואז  בגיל מסויים שכבר לא בא לך על הבעל , את אומרת לעצמך מה אני צריכה אותו ? אהה בשביל המשכורת

אבל אם בית המשפט נותן לי גם את המשכורת שלו גם את הילדים וגם אותו מחוץ לחיים שלי ...........וגם שליטה על הסדרי ראייה של הילדים איתו ( כלומר בעצם יכולת לנקום בו ולכפות עליו מה בא לי )

 

תגידו לי אתן , למה לא ??? לעזעזל למה לא ?? אפילו אם לי היו מציעים את זה הייתי לוקח ??

 

גבר שפוי לעולם לא מתחתן

 

היום מוסד הנישואים הוא מחויבות חד צדדית של הגבר לפרנס את משפחתו בד בבד ללא כל מחויבת מצד האישה אלא להיפך מתן כוח נוסף

 

"... כאשר את מאשימה מישהו על דרכו ועל רצונותיו שאינם תואמים את רצונותייך אינך משיגה בכך כלום...".

 

כלומר: אם כן היית משיגה בכך משהו, כנראה שזה די בסדר להאשים אותו. 

 

הסיבה היחידה, לדעת הכותבת, לא להאשים את בן הזוג על דרכו ורצונותיו, כאשר רצונות בן הזוג אינם תואמים את רצונות האשה, זה בגלל שאם האשה תאשים אותו, היא "אינה משיגה בכך כלום". 

 

המדד של הכותבת אם להאשים את בן הזוג על רצונותיו, תלוי, אם כן, בשאלה אם משיגים בכך משהו, או לא. 

 

 

ואני חשבתי שרצונו של בן הזוג, כשהוא במסגרת הנורמה, שווה בכל היבט לרצונה של האשה.

 

ממי שלחמו כל השנים לשוויון, אפשר היה לצפות להבין את זה, ולייעץ, פשוט, לא להאשים את בן הזוג על רצונותיו וזהו, ולכל הפחות ללא קשר לשאלה אם האשה תשיג בכך משהו או לא.

 

 

מניסיון אישי וגם ממה שאני רואה מסביבי, אם אחרי שנה של זוגיות הוא עדיין 'לא יודע', עדיף להמשיך הלאה. לגברים יש נטייה למשוך קשר על פני שנים כי נוח להם לחיות עם מישהי מבלי להתחייב, מצד שני יש הרבה בחורות שמעדיפות לחיות בהכחשה מאשר לסיים את הקשר.

מי שבאמת מעוניין בך,לא תצטרכי לקיים איתו את השיחה הזאת בכלל,הקשר יזרום מעצמו ותביני על סמך המעשים שהוא רוצה אותך..

 

 

את מנציחה כאן סטיגמה!

 

אישה - תמיד לחוצה.

 

גבר - תמיד רוצה לברוח.

 

אם זו השיטה שלך לזמן אליך מטופלות לטיפול, אז רק שתדעי שבשיטה הזו את הורסת לי, בחורה בת 28 שאינה לחוצה על חתונה+ילדים, להכיר בחור. כמו כן, דעי לך כי את מכניסה חששות לליבן של בחורות, במקום ללמד אותן להעריך את עצמן מספיק בכדי לא להיות עם בחור שלא רואה אותן כאהבת חייו!

 

לא פעם אני גם ככה מוצאת את עצמי מסבירה לצד השני שאני כולה רוצה להכיר אותו, לא לאזוק אותו, והנה את מגיעה, כותבת טור שמתחיל במילים "נשים רבות שנמצאות בזוגיות חדשה מתלבטות בנוגע למהות הקשר", כאילו שהמצב ההפוך הוא בכלל לא אופציה, ומנסחת את כל הטור בלשון נקבה, "תגידי לו" "תהיי כנה" "אל תחששי" "אימרי רק דברים מאחוריהם את יכולה לעמוד", כאילו שאין גברים שמתמודדים עם אותו הפחד בדיוק!

 

ידיד שלי חיכה שנה שלמה עד שחברה שלו תהיה מספיק שלמה עם עצמה כדי לו "כן"!

 

בחורים שאני יוצאת איתם, *הם* לעיתים נפסלים על לחץ חתונה!

 

שני ידידים שלי תמיד מקטרים לי שאין בחורות רציניות ואומרים "מה ביקשתי, כולה בחורה לאהוב"!

 

ידיד שלי כ"כ אהב מישהי שהכיר בעבר שהיום הוא מוכן נפשית לחיים בגפו, כי אין בלתה!

 

רוב הבחורים במשרד שלי, בגיל ממוצע 28-29-30 נשואים!

 

המקום היחיד בו אני נתקלת ב"עובדה" שהנשים תמיד לחוצות והגברים תמיד רוצים לברוח, זה רק במדור יחסים ב-Ynet!!!

 

אנשים - המציאות האמיתית שונה!!!

 

כן, יש נשים לחוצות, בדיוק כשם שיש גברים לחוצים.

 

כן, לנשים יש את השעון הביולוגי, אבל היום הנשים חזקות! אפילו אני חושבת לעצמי שאולי אביא בעתיד ילד לבד, העיקר שלא לקשור את חיי בחיי גבר שלא עושה לי טוב!!!

 

המזל שלי הוא שאני מספיק חזקה בכדי שלא ליפול בפח הזה של Ynet, מספיק חזקה בכדי לא לפחד שאני לא אכיר בחור שיראה אותי כאהבת חייו, ומספיק מעריכה את עצמי בכדי לא לשכנע בחור שלא רוצה להתחתן איתי, להתחתן איתי.

 

וואלה, לא רוצה להתחתן. רוצה לאהוב.

 

וכך גם רוב החברות שלי, אלה שטרם נישאו.

 

אז די עם שטיפת המוח הזו, באמת שחפרתם.

 

לילה טוב.

 

 

אני מרגישה בדיוק כמוך !
יש המון גברים "לחוצי חתונה" בדיוק כמו שיש נשים והמצב משיחות עם בחורים שהם אפילו נואשים יותר כי לאשה יש יותר אופציות מהסיבה הפשוטה שגברים פחות מסננים ופחות בררנים בד"כ - לנשים פילטרים חזקים יותר

נמאס מהכתבות האלה!! כאילו הן מוזמנות מגברי וונט המתוסכלים כדי להחליש את האשה... !!

אל תשכחו - אנחנו יכולות לעשות ילד בלעדייכם לכם זה יעלה הון - אם כבר יורדים לרמות נמוכות.

די כבר עם מלחמת המינים - אולי תצקו תכנים של סובלנות אהבה שלום - איך לפתח תקשרות בונה, איך להיות אדם ערכי - הרי משם מתחיל הכל לא ממה היא תגיד לו - כן מניפולציה או לא חאלסססס ליצר גובים מיותרים

מומחי דייטים

לכו לשמוע איזה הרצאה במקום

בימנו האישה עולה בתכונותיה על הגבר ואינה זקוקה להתחשבותו של הגבר לקיומה והגבר צריך להיות מרוצה שהיא מסכימה לקיומו. העולם השתנה ולטובה, כל אחד בה לידי ביטוי בגודל התבעי שלו ופער המעמדות הוא יותר אינו דבר מולד.

 

מטבע הדברים כששנים אוחזים במושכות הסוסים אינם יודעים לאן לסחוב את העגלה וקורה שהיא מתהפכת ולכן גם הזוגיות מתפרקת ובצדק, אף אחד לא צריך לסבול ואם אין הסכמה צריך כל אחד ללכת לדרכו דבר שלאחרונה הפך לתופעה מקובלת ומובנת אצל הורים שילדיהם נפרדו.

אם זה מובן ומוסכם, כל שאר ההבהרות יגיעו עם הזמן בהתאם לאופי מערכת היחסים שתתפתח. או שיתאים או שלא.

כמובן שזה לא גורף- יש נישואים שנוצרו בעקבות סטוץ, יש כאלה שחשבו בהתחלה שזה זה ולאחר מס' חודשים הסתבר שזה לא, כך שזה לא מדע מדויק.

היא מפחדת להישאר לבד.....

זה המצב לרוב לצערנו.

האושר הגברי מגיע מעצמאותו ו"כיבוש פסגות", האושר הנשי מגיע מסיום עצמאותו וכיבושיו של הגבר.

ברגע שהתחתנת, הפכת לכלבלב גם אחרי הגירושין...