your'e in the army now  של להקת סטאטוס קוו

בשיר 'הקיץ האחרון' כל העטיפה של השיר היתה חזקה.הכוונה לשירה העצובה(בשיר הזה היא שרה בצורה רגוע ועדינה שם בקול נמוך קצת ומלא עצבות ששומעים בשירה).

ב-'קיץ האחרון' הפסנטר במעבר בין בית לבית גם היה מלא עצבות ואפילו רק לשמוע את הפסנטר מנגן הצליח להעביר את האוירה העצובה בשיר.

בשיר הזה הנגינה ריקהץאין כלום חוץ מהסקסופון שקצת מכניס את העצבות שמנסים לשדר רק בשאר השיר הנגינה לא מוסיפה לשיר כלום וע"י נגינה יכולים להעביר את האווירה.לדוגמא הגיטרה של גילמור בשיר 'comftobly numb' במיוחד בסולו בסיום.הטקסט מתבזבז בגלל שהשיר מתנגן בצורה רגועה מדי ואדישה מדי ופשוט לא עוזרת לטקסט להעביר את הרגש.

אהבתי את האפקט של השחור לבן

urlbeam.net/lvd51f63

ואני חושבת על אותם זכרונות-געגוע שהם מעלים בי, כל אחד בדרכו שלו. אני זוכרת את סבא שלי,  שבאמת היה לו כוח עצום,  בלתי נלאה, לקחת אותי למחוזות שבהם לא הייתי,  לטיולים ברחבי העיר העתיקה של ירושלים, ומשם-  למוחרקה. אני לא אשכח סיור אחד, שבו האזנתי לקסטה של שפיות זמנית, ישובה במושב האחורי של המונית שלקחה אותנו לשוק מחנה יהודה,  כשלפתע אמר סבי לנהג: "עצור כאן!".  הנהג מילא אחר הוראותיו, ושנינו יצאנו מהמונית. סבי השפיל את מבטו.  בתחילה לא הבנתי.  אחר כך ראיתי את דודי, בנו של סבי (אחיה של אמי).  השניים לא דיברו ביניהם כחמש שנים,  בגלל ריב מטופש על תבנית ביצים שדודי היה צאיך להעלות לעליית הגג,  אך לא עשה כן,  והביצים התקלקלו. סבי הרים אליו את מבטו. אני הייתי נבוכה. דודי שאל : "כן,  סבא ? ".  סבי השפיל את מבטו,  ואמר:  "רציתי לספר לך...  שפתחתי חנות בורקס, במרכז המסחרי של משכנות שאננים". דודי שתק כמה שניות,  ואז אמר בקול רועד: "אבא, לא לי פתחת את הבורקס. עבור מי כן  ? " .

המשכנו לטייל.  סבי שותק,  דודי- מביט ביונים העפות,  ואני אוכלת בייגלה עם שומשום. ידעתי כי השיחה שנמנעת מאיתנו כרגע-  חזקה יותר מכל שתיקה שמפרה אותה. רק לא לומר כלום!  חשבתי לעצמי. בהמשך הדרך,  פגשנו את יחיאל חרמון,  איש יקר שכל כתפי היישוב היהודי של תחילת המאה הקודמת-  היה מונח על כתפי סבו-  צבי אברהם (הוא סייע לסבו רבות). יחיאל דרש בשלומנו,  וכשהבין כי מתח רב נמצא בינינו,  הזמין את כולנו לאכול פלאפל, על חשבונו.  הודינו לו,  ובדרך שמעתי לפתע שיר , בוקע מאחד הרמקולים ברכב שנסע לפנינו. מייד זיהיתי כי זהו ג'ון דנבר, בעל הקול המתכתי,  המסוגל להמיס כל אדם. מכל מקום, כוחו של שיר בודד,  גם אם נשכח ברבות השנים-  יכול לחולל נפלאות כששומעים אותו המקרה!

עם הקישורים ליוטיוב.
אני יודע שזו טרחה מבחינת הכתב להכניס לינק לינק, אבל זה שווה כל שניה,
כי בסוף יוצאת כתבה מלאת תוכן, שעה של האזנה.

ניחושים בבקשה.

הם לא ראויים לתואר "להקה של שיר אחד"

כי אין להם אפילו שיר אחד טוב

(פרט לשפיות זמנית שגם האלבום כולו טוב ואפילו מצויין)

בשנות השישים היו הרבה להקות ואמנים של שיר אחד.

amazing song. look it up on youtube

MONACO
לדוגמא, שהיו 2 מתוך NEW ORDER - שכבר נתן להם נקודת זינוק גבוהה.
בסופו של דבר זוכרים רק את
WHAT DO YOU WANT FROM ME?
אבל היו עוד שירים מעולים שלהם כמו SWEET LIPS ו SHINE.

כל כך קל למצוא להקות מעולות של שיר אחד, ונתתם כאן טראש.

ראשית - לבליינד מלון היה גם אלבום שלישי מצויין בשם "ניקו" על שם בתו של הסולן שמאז התבגרה ואפשר למצוא אפילו גרסה של "נו ריין" שהיא שרה בעצמה עם הלהקה.
הלהקה התאחדה לא מזמן עם סולן חדש אגב...

להקות נוספות תחת אותה קטגוריה ששוות בהחלט האזנה:

1) EELS - למעשה זאת להקה של אדם אחד שלא הפסיק להיות פעיל ולייצר פצצה של אלבומים עד היום. כולם מכירים את novocain for the soul שהוא בהחלט אחד השירים הגרועים באלבום ובכלל בהיסטוריה של הלהקה.

2) four non bloned - אמנם אלבום אחד אבל מצויין! what's up הוא אחד השירים הפחות מעניינים בו.

3) CAKE - כולם מכירים את הקאבר ל i will survive שהוא בהחלט מגניב אבל זאת להקה פשוט מעולה!

4) counting crows עם מיסטר ג'ונס האדיר - האלבום הראשון שלהם מופתי, השני סבבה לגמרי, השאר כבר סתם מצ'עממים...

5)יותם שכטר - אנשים מכירים את השיר "גרוב" וגם אותו לא הרבה מכירים, אבל האלבום שלו בהחלט שווה האזנה

אתם מבלבלים בין שירים שהופכים להיות פופולרים ברדיו מעשייה אמיתית של מוזיקה

כולם מכירים את "the final countdown" , אבל יש להם שירים הרבה יותר טובים
Sign of the times, Ready or not, Cherokee, Open your heart

האלבום שלהם god shuffled his feet מ-1993 לא רע בכלל. ברצינות.

אחת הגדולות ביותר שיש. האמת לא חשבתי שמישהו בארץ מכיר בזה חוץ ממני.
אני מכיר כל שיר שלהם, כמובן גם מ nico שלא הוזכר. הכי רחוק שאפשר מלהקה של שיר אחד, לשמחתי בעולם יש לא מעט melon heads שיודעים את זה.

שמעתי אצל יגאל רביד ברדיו שיר שנקרא "איפה קופידון" ששר פעם יורם ארבל. איפה משיגים את זה?

למה שלא יהיה גם מלון עיוור ?

למון טרי של פולס גארדן? ביטץ' של מרידית' ברוקס? בטי דיוויס של קים קארנס? יש מיליוני וואן היט וונדר בעולם, חלקם עצומים, הייתם חייבים לבחור, למעט שפיות זמנית, את התפלים שבהם?
כשתעשו עבודה עיתונאית תתקשרו.

באמת הכרתי אותם כ one hit. פעם חיפשתי עוד שירים שלהם אבל לא נתקלתי במציאות.

תודה לכותב על ההכרות שקרתה בסופו של דבר

עד היום הייתי בטוח שאני הישראלי היחיד עם שלושת האלבומים שלהם ברשימת ה"דיסקים" שלו.

להקה מדהימה, ממליץ בחום,

ד"א, no rain לדעתי הוא אחד השירים החלשים שלהם.

איזו להקה.
לא היו שם קולות גאוניים ולא טקסטים ליריים.. אבל האלבום הזה נגע לי ללב.
אני זוכר איפה שמעתי אותו פעם ראשונה והתאהבתי.
זה היה באבט"ש שעשיתי 3 שבועות בחברון ב2002, והיה לי נורא משעמם בשמירות
(מזל שעבר הרבה זמן כי זה לא כל כך מותר)
ופשוט חבר שהיה איתי באבטש אמר לי- קח כמה דיסקים... ואחד מהם היה הדיסק של לולה והוא הוסיף שאני חייב לשמוע את השיר על המדוזה, זה קורע..
אז התחלתי להקשיב.. ושיר אחרי שיר היה לי כיף לשמוע את השירים הקורעים שלהם.
אחד השירים שלא הוזכר פה הוא "הבוקר מגיע".
הוא מתאר את הבוקר והזריחה כמשהו שנוצר כולו בשביל האדם. מעין סימפוניה שלמה שמתנגנת עבורנו. ואת השיר הזה שמעתי בדיוק בזמן זריחה, במגדל שמירה קפוא בלב חברון.. משהו בפסטורליה הזאת פשוט נגע בול.
ומאז האלבום הזה (שקניתי לעצמי אגב) מלווה אותי.
ככה מוזיקה נוגעת!

take my breath away של Berlin שבלי הסרט top gun אף אחד לא היה שומע עליהם ובטח שלא מכיר את השיר הזה.

וייחודי. no rain  הכי לא מעניין באלבום

שחכת את האלבום של ששת , יצירה ישראלית נהדרת

כי כל המוסיקה שלך היא מהתקופה שהמוסיקה כבר מתה.