בגיל 17 צריך לשאול את השאלות הנכונות באמת,למה צריך להעביר את השנים הטובות ביותר של גיל הנעורים במטחנת בחינות הבגרות?,למה בי"ס לא מחנכים ,מעשירים,מעצימים אלא רק משממשים כצינור להאבסת מידע (לא ידע חלילה וחס) ופליטתו על מחברות הבחינה?.המהפכה צריכה להיות הרבה הרבה יותר גדולה. זה אני יכול לומר ממרום 22 שנותי.ארבע שנים אחרי "חווית" בחינות הבגרות.

אל תצפי שרבים יבינו את דברייך הנכונים

התיכוניסטים של היום ירדו לגמרי מהפסים?

ולא על קבלת החלטות מושכלת ויסודית.
ועוד לא הזכרנו את הפגיעה שנעשתה כמעט כלאחר יד בפרנסתם של העוסקים בהוראה במקצועות שהפכו להיות בלתי כדאיים

כל העאלק "זכויות תלמיד" שהונהגו במערכת החינוך לפני יותר מעשור רק דירדרו מטה מטה את מערכת החינוך...בואו ונחזור לימים של פעם...התלמידים ילמדו ויכבדו את מוריהם..והמורים (בתקווה שרמתם תשתפר) ילמדו את התלמידים...פשוט מאד!!

כתיבה רהוטה ומדהימה. לגופו של עניין - חייבים, כדברי הכותבת, לשתף את תלמידי התיכונים בהחלטות שקובעות את גורלם...

 

ההחלטות בתחום הפדגוגיה - תגידו את דעתכם.

אולי זה נורא COOL להתראין בערוץ 2 ולהשמיע את קולכם, אבל קולכם - לא חשוב.

אתם לא גדולים מספיק

ומה שיותר מזה - שאתם לא מבינים שאתם לא בוגרים מספיק.

יש לכם דיעה מוצקה על כל דבר, כיאה לנערים בגילכם, אבל מפה ועד ליצור את מדינת 'בעל זבוב' על פי הקריטריונים שלכם - יש מרחק מה.

תלמדו, תתבגרו, תגדלו בשקט - ויום אחד אולי גם לכם יתאפשר לומר משהו בתחום החינוך - אם תיקלטו בו.

ואם לא - תעשו מה שעשו הוריהם, אבותיכם ואבות אבותיכם - וזה להקשיב למבוגרים מכם.

 

 

ראשית, לעובדות. הרפורמה המדוברת תיכנס לתוקפה החל מתעודות הבגרות שיונפקו בתשע"ו ולא תשע"ג כפי שאת מציינת. מצב זה מאפשר לתלמידי התיכון לבחור את מסלול לימודיהם מבלי להיפגע מהרפורמה. שנית, קיימת סתירה בדברייך. מצד אחד את מציינת שהתיכון הוא מוסד לימודים בפני עצמו ואינו קורס הכנה לאוניברסיטה ומנגד את מלינה על כך שהאוניברסיטאות אינן מוכנות להעניק בונוס למקצועות מסויימים. אוקסימורון, הלא כן?. אם בית הספר התיכון מנותק מהאקדמיה ואינו אמור להכשיר תלמידים ללימודים גבוהים, יתכבד כל תלמיד הרואה זאת כך וילמד כמקצוע מוגבר את שחשקה נפשו. הוא הרי במילא אינו מתכוון להמשיך ללימודים גבוהים. כיום הגענו למצב אבסורדי שבו למעלה מ-120 מקצועות מזכים בבונוס של 20 נקודות, חלקם מקצועות שכל קשר בינם ובין חשיבה, הבנה, ניתוח והפנמה של ידע, מקריים בהחלט. מי שרוצה לעשות בגרות בגלישת גלים, שיעשה זאת, אך טוב אם יהיה מודע לכך שהדבר אינו מזכה בתמריץ ללימודים אקדמיים.

התיכון הוא קורס הכנה לאונבירסטה? מה אם לקחת את מה שמעניין ולא לקחת דברים מעפנים ומשעמיים רק בשביל לזכות ביותר נקודות לאוניברסטה? כלמר בן אדם שרוצה להיות פיזקאי יגביר פיזיקה וג"ג? ז'תומרת שאנשים לא בוחרים מה שהם באמת רוצים אלא מה שנותן לו ציון גבוה יותר? אז סליחה אבל לאף אחד לא אכפת מכך שהתלמידים באמת ילמדו חוץ ממך

אם כבר יש משהו בדבריה (ברוח מה שניסית לומר) זה לא אוקסימורון אלא ניגוד פשוט. אוקסימורון, ידידי הבלתי משכיל, הוא ניגוד שכלל לא ייתכן כמו "שמש קרה".

אתכם.
התיכון הוא כן הכנה ללימודים גבוהים, מי שלא מעונין בלימודים גבוהים יכול ללמוד שח מט כי שמילא הוא לא צריך בונוסים.
95% מהתכניות החדשות לבגדות הן הבל ובזבוז זמן שלא מתאים לתיכון (תעשייה וניהול, משפט, שחמט וכו).

אני לא יודעת אם השיטה החדשה חכמה יותר או פחות מהקודמת (בעיניי היה למשל רצוי שיהיה קשר בין הבונוסים לבין המקצוע המבוקש באקדמיה - למשל שפיזיקה יתרום ללימודי רפואה והיסטוריה למדע המדינה וכו'),

ואני אפילו לא יודעת אם כדאי להיוועץ בתלמידים או לא.

אבל דבר אחד מנחם בעיני בכתבה המדהימה הזו:

מסתבר שלמרות המגרעות הרבות שיש במערכת החינוך - יש עדיין בני נוער (או לפחות נערה אחת) שבכיתה י"א יודעים להתנסח בצורה רהוטה ונהדרת (ואני רק מקווה שאכן יערה היא זו שכתבה ולא כתב של YNET)

ישר כוח.

שהכותבת מציינת שהלימודים בתיכון הם אינם הכנה לאוני', ואף שחלק מהתלמידים כלל לא מתכוונים ללמוד באקדמיה.

אם זה המצב, אז על מה התרעומת? לתלמידים שלא מתעניינים בלימודים אקדמיים לא צריך לשנות כהוא זה הסכם האוניברסיטאי שלהם.

מעבר לכך, מה לגבי עניין הקושי. האם בדקת כמה תלמידים מגבירים תקשורת, גאוגרפיה, צילום וכדומה רק על מנת להעלות את ממוצע הבגרות שלהם (או לסירוגין, כהקלה בעומס) ביחס לכמות התלמידים שאכן מתעניינים בנושאים הללו?

נראה שדווקא המצב החדש הוא המתוקן והנכון. מקצועות הליבה הקשים יותר יקבלו משקל רב יותר בכניסה לאוני'. מרבית המקצועות שאינם נחשבים מקצועות ליבה, גם אינם מבוקשים במיוחד באוני', ועל כן מי שמגביר אותם מתוך עניין לא יתקשה להתקבל לחוגים הללו בשל הביקוש הנמוך.

יש לנו המבוגרים הרבה מה ללמוד מכם הנוער.

המשיכי בדרכך, אשמח אם כמבוגרת תמשיכי להיות פעילה למען מטרות טובות.

אנשים כמוך עושים אותי גאה בנוער שלנו!

נמאס מילדי תערובת!

סיטה ככלי מסווג. קשה להאמין שהכניסה לחלק ניכר מהמשרות הקיימות ללא אקדמאים בשוק תותנה בציון בגרות גבוה במיוחד. (היכן שנדרשים הבונוסים למשל).

 

אם כן, המוקד העיקרי המכוון את שיטת הבונוסים הוא הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה.  לכן, רק הגיוני שאופן התמרוץ המכוון לשם יקבע על ידי העוסקים בתחום.

 

בית הספר ממשיך לחנך, אבל הקשר בין זה לבין שינוי שיטת הבונוסים אינו מרכזי.

 

 

הפתרון הנכון הוא לאפשר  לכל תלמיד להתקבל לכל פקולטה ללא קשר לציונים שלו (אך עם קשר לחומר שלמד מוגבר).

כלומר: הפקולטה למתימטיקה או הנדסה תידרוש 5 יחידות מתמטיקה והפקולטה לאנגלית תדרוש 5 יחי' אנגלית וכד' אבל מעבר לכך כל אחד יתקבל ובלבד שיש לו תעודת בגרות.

 

שנוי כזה יאפשר:

הזדמנות שווה לכולם ללא אפליה.

סיום גזל הציבור בגין הפסיכומטרי.

פחות לחץ נפשי לנערים מתבגרים.

 

האוניברסיטאות יקבלו את כולם לסמסטר ראשון ובסיומו יוכלו להחליט מי ממשיך ומי לא, אבל כולם  קיבלו הזדמנות.

 

 

מסכימה עם כל מילה שנכתבה. שמחה שיש לנו נוער שיודע מה הוא רוצה ולהגיד את זה. זו אינה הפעם הראשונה ולצערי לא האחרונה שמשרד החינוך פועל ללא שיתוף אוכלוסיות רלוונטיות להחלטה. משמעות ההחלטה של משרד החינוך היא היעלמות מקצועות שנראים למשרד החינוך "לא חשובים". נראה שהמגמה היא להשאיר רק את לימודי המתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, כימיה וכמובן תנ"ך. מה עם ידע כללי? מה עם השכלה רחבה? מה עם הרחבת אופקים? כל אילו מאד חשובים כמובן אך לא בישראל. בישראל תהיה עובד הייטק או תלמיד ישיבה. אין באמצע.

ממתי נשאלו התלמידים על החומר שאותו הם צריכים ללמוד? זהו דבר חדש!
לפי דרך החשיבה שלך כנראה שנצטרך לבטל מקצועות מסויימים או לשנות חומרי למידה. הדבר דומה לכך שתינוק יגיד לאימו לא כך מעוניין אני להתחנך.

יערה היקרה תפקידך חשוב (אני נשאתי אותו לתקופה מסויימת) אך כוחך מוגבל וטוב שכך! המטרה בצמצום הבונוסים היא טובה למדינה ולחברה ברמה הלאומית ולטווח הרחוק. אכן ייתכן שמקצועות כמו מדעי החברה ואולי אף מלונאות יקבלו תמריצים שליליים אך מקצועות חיוניים לנו שאט אט כבר נעלמו התיכון (3% בלבד נבחנים בכימיה-דבר מזעזע) ישובו. זוהי זכותם של ור"ה ומשרד החינוך לקבוע ולנווט את המערכת הזו. לשם כך הם נבחרו -דמוקרטית- על ידי ההורים שלכם כדי לחנך אתכם בצורה הטובה ביותר. זהו השיעור בדמוקרטיה שאת צריכה ללמוד.

זה לא מעיד על שכל. אם כבר העדר שכל.

שרוצים לעשות בגרות 5 יחידות ברכיבת סוסים ולקבל על זה בונוס לאוניברסיטה.

באוניברסיטאות ראו שהם מקבלים תלמידים בורים ועמי ארצות והחליטו להגדיר מה חשוב להם שיידעו התלמידים הבאים בשעריהן.
שימשיכו כך.

היה ראוי לקיים דיון מושכל, שבו ההחלטות יתקבלו על סמך בסיס נתונים ראוי, בהנחיית אנשי חינוך מקצועיים ותוך שיתוף רציני של הנוגעים בדבר: מאות אלפי תלמידי התיכון. [הדגשתי את דבר השטות]

מחר יבקשו הנהגים - שלפני כל שינוי או החמרה בדיני התעבורה ישמעו ויתיעצו עם הנהגים.

גם החולים - יבקשו שיתיעצו איתם לפני שישונה דבר מה בתוכנית ההדרכה של הרופאים

ועוד דוגמאות הזויות אך דומות.

 

די לראות את ה"גוון" העצום של "לימודי כלום" שמוצעים בבתי ספר תיכוניים עלחשבון מקצועות הליבה - אין לי דבר נגד לימודי אומנות ומוזיקה או מחול לשם מתקבלים "המוכשרים לכך" אך יש המון מקצועות שמנהלי בתי ספר הכניסו לרשימה על מנת "להרשים" את התלמידים שלא רוצים" ללמוד" ופועל יוצא "כולם לומדים תקשורת" או "קולנוע" ועוד מקצעות שתרומתם לחברה פחות חשובים - ולמי שזוכר את "התלהבות" התלמידים כשבשנה מסוימת בוטלה הבחינה במתמטיקה [על מנת ל"הקל"  על התלמידים] לא ראה שימחה מימיו.

באם היו שואלים את התלמידים [למשל]

 מתי רצוי להתחיל את יום הלימודים - היית מקבלת תשובות "מענינות"

או "כמה ימים ללמוד" 5 או 6 ימים - מה היו בוחרים התלמידים? 4 ימים

אז עם כל הכבוד - ההחלטות מתקבלות בגופים אחרים [וטוב שכך] ולא על ידי משאל בין התלמידים.

אני זוכר את "ספרון זכויות התלמיד" [רק זכויות - חובות אין]

אז בהצלחה בהמשך הלימודים.