כל מילה של ערן בסלע.
זה כדורסל (המתיימר להיות) מקצועני.
לא רוצים להספר ולהמדד לפי הצלחות - סבבה.
בואו נבדוק כל מדד אחר.יותר מזה - אני מאתגר כל אחד שרוצה שיציע פרמטר נוסף שאולי פיספסתי ונעבור גם עליו. מבטיח להגיב לכל הצעה.
הנה זה בא:
המשכיות (בסגל השחקנים/מאמן) - חוץ מיובל נעימי שנמצא בקבוצה 3 שנים והגיע מבחוץ, מי עוד מביא איתו צביון אדום או אופי ירושלמי? מי מסוגל להשאר במקום הלא מפרגן והלא בונה הצלחות הזה? אפילו הקפטן שנבחר, אורי קוקיה מונה לתפקיד דקות לאחר שיבש הדיו על חוזהו. יותר מזה - הוא היה בליגת העל עונותיים בלבד בטרם הגיע לירושליים.
זהות ירושלמית- מישהו זוכר מתי בפעם האחרונה מישהו בעל זיקה אדומה או ירושלמית היה יותר מנער מגבות בקבוצה? אפילו לעמית תמיר המזדקן לא נתנו את האפשרות לבוא ולפרוש בכבוד בקבוצה.
רמז והצעה - לעמית יש אח צעיר בשם דניאל. הוא משתפשף בחוץ. אולי הגיע הזמן להביא אותו הבייתה?
חדוות משחק - מישהו רוצה להגיד לי שיש שחקן שנהנה בירושליים? באמת? אפילו יוגב אוחיון (התותח בפני עצמו) נאלץ לברוח כל עוד נפשו בו. לא לדבר על טפירו (שהותקף ע"י אוהד וזה כבר סיפור אחר).
ג'נקינס בסיבוב שני יוצא בגלוי נגד המאמן, למה? בגלל שכיף להיות ביחד או בגלל שערסים מהשכונה נוטים להתפרק תחת לחץ ולהצביע על כולם במקום לשנס מותניים ולשחק ולשעבוד יחד?
מסורת:
בתחום המסורת יש לי-ם הנחה קלה. גביע המדינה הוא מפעל אהוב במיוחד על המועדון. מה נעשה למאמן האחרון שהביא להצלחה מסחררת בגביע ואפילו הוביל את הקבוצה למרחק סל מאליפות? כיפה אדומה. ככה זרקו את דן שמיר הבייתה. שיהיה ברור. אני מכיר את השטיקים של דן והוא לא פעם נוקשה ולא לכל השחקנים נוח עם זה. אז מה? זה מי שהוא וככה הוא הגיע לי-ם. אחרי שני גביעים אתם רוצים שיתחיל להשתנות? על מה ולמה?
מאז דן שמיר לא קרה דבר בתחום, אולי הרבה מבוכות. בטח לא משהו לכתוב עליו הבייתה.
אירופה - אחרי הצלחה נפלאה (אך מקרית וחד-פעמית) ביול"ב הגיעה שממה ושיעמום. כפי שניר מטלון האגדי אומר על מצבים כאלה- כלום ושום דבר.
אז על מה ולמה תרצו להקרא מועדון מספר שתיים בארץ?
לחיפה יש יותר כסף.
לגליל יש הרבה יותר מסורת. שנים על גבי שנים באירופה, צמרת ליגת העל. בשנים הרעות הם מסיימים במקום חמישי!
זהות? שוב הגליל עם מספר רב של שחקנים ילידי האזור ובוגרי מחלקת הנוער.
קהל? חולון אוכלים אותכם בלי מלח.
אז במה אתם מספר שתיים?
בדיבורים?
אולי.