אני, רווקה בת 39 ו-אוטוטו בת 40 (בחודש ינואר הקרוב)

שלא רוצה ילדים (כן יש גם נשים כמוני ש'אין' להן שעון ביולוגי:)

מחפשת להכיר מישהו רציני לקשר רציני (רווק/גרוש/אלמן - אבל לא פרוד/נשוי!)

אני גרה במרכז, לבד, מראה בסדר, אופי בסדר...לא מחפשת נס אלא 'בעל הנס':)

נ.ב.1. למגיבים/מגיבות אם אין לכם/ן משהו מועדד לומר ו/או אם במחשבתכם/ן 'לשלוח' אותי לטיפול בבקשה המנעו מכך

נ.ב..2. אם מישהו מעוניין להכיר - רק לקשר רציני - הוא מוזמן לכתוב אלי אל:

shery6@gmail.com 

וברכת חג אורים שמח לכולם/ן

מזמן לא קראתי כתבה כ"כ מטומטמת, רדודה, פאתטית ועלובה. קודם כל - מאיפה גירדת את ההנחה שזה נס למצוא אהבה אחרי גיל 30? נס?! לפעמים זה יותר קשה כי אולי יש פחות גברים פנויים וכי לבחורה יש יותר הערכה עצמית ודרישות מבן הזוג (ואגב, בת"א ובעולם, שם לא מתחתנים בגיל 20, יולדים בגיל 22 ונקברים לכל החיים בערך, זה דווקא לא כזה קשה למצוא אהבה. תבדקי קצת נתונים על גיל הנישואין של נשים באירופה, למשל).

חוץ מזה, מה עם כל האנשים שמתגרשים בגילאי 30, 40, 50 וגם 60 שמוצאים פרק ב' וחיים טוב? וכן, יש הרבה כאלה. אז זה נס בריבוע? נס מהמם? נס מטורף שחבל"ז? יש אנשים ונשים עם ילדים ומטען נפשי, שמתאהבים וזוכים לפרק ב' מקסים ומאושר. את בטח היית מעדיפה שהם יזחלו למחילה ויישארו שם וזהו, נכון?

אהבה היא קסם - לא נס, קסם - שיכול לקרות בכל גיל, וגם קורה. אז YNET - עדיף שתדחפו את השטויות האלה הרחק מהאתר שלכם.

ברגע שאישה חצתה את גיל ה35 ועודנה רווקה  הביקוש רק הולך ויורד,זה לא נס ולא נעליים,אני בטוח שרובן שינו חשיבתן או שהפסיקו לפסול על ימין ועל שמאל ואז הן מצאו.

על כל רווקה מעל גיל 35 שמצאה את בחיר ליבה,יש 4  רווקות שלא מצאו  את הנסיך ולא ימצאו אותו לעולם כי הוא רק בפנטזיות ובאגדות,תפסיקו להשלות הנשים בסיפורים על ניסים ואגדות.

עצוב מאוד שאישה כותבת כתבה כזו.

את עושה עוול נוראי לנשים. אני מניחה שהכוונות היו טובות, אבל את מנציחה כל הרבה דעות מיושנות ומטופשות.

אישה בגיל 35 הגיעה כמעט לסוף הדרך?

רק נשים שנראות טוב ראויות למצוא אהבה?

מי שלא מצאה אהבה פשוט מאוד נמשכת לבחורים שלא טובים בשבילה? 

מגיבה 55 - כל מילה בסלע.

עצוב מכך הן אותן נשים שברגע שמצאו אהבה מתחילות לדבר את אותן השטויות שהן שמעו על נשים רווקות כשהן עצמן היו רווקות!!!

גם אני מצאתי אהבה בגיל שלושים וקצת. אני לא יושבת עכשיו בכסא החם שלי ומדברת שטויות מתנשאות על כל אותן נשים שהן עדיין רווקות.

מי שלא מצאה אהבה בגיל 35, 38, 40, אני מניחה שקשה לה, אבל אני בטוחה שהיא אישה מקסימה. אהבה מוצאים בכל גיל. ואני מקווה שכל הרווקות שעוד לא מצאו דרך לאהוב את עצמן ימצאו דרך לאהוב את עצמן.

אם עוד לא מצאתן פרטנר לעשיית ילד, ישנן היום דרכים נוספות. אני יודעת שזה קשה. אהבה תבוא אח"כ. העיקר שתהיו מאושרות -אני בטוחה שתהיו.

אל תתנו לגברים מתוסכלים, נשים שיושבות בכיסאות חמים והורים מודאגים להרוס לכם את החיים.  

נס פח השמן לא באמת קיים עבורן ,כי מי שרוצה שיהיה לו טוב צריך גם להאמין שיהיה לו טוב ולתת הזדמנות אמיתית, אחרת מפספסים הזדמנויות....

רווקות (וגם רווקים!) נוטים לירות גבוה מדי.

אתן רוצות מישהו שהוא יותר מכן: יפה יותר, עשיר יותר, חכם יותר ומוצלח יותר.

העניין הוא שהבחור השווה הזה לא כל כך רוצה אותך. הוא בתורו, רוצה מישהי יותר ממנו וכן הלאה.

הבעיה הגדולה של השנים האחרונות היא שאנשים פשוט לא מודעים למקומם.

לדוגמה: אם את לא נראית משהו, תפסיקי להתעלק על חתיכים, הם מקסימום יזיינו ויזרקו אותך.

אין כמו המשפט האלמותי הנשי הזה כדי להסביר כמה דברים.

שימו לב לכמות ההסברים ומכנה המשותף שלהם, לתהיה המקסימה בפאתטיות שבה:

הנה הדס שלנו, שנמשכה ל"ילדים מתוסבכים".  מבחינתה, כמובן, רק האחרים זוכים לכינוי הערכי "ילדים מתוסבכים". היא, פטורה מלעמוד למבחן שיפוטי כלשהו. כמה נפלא.

ומירית, כאמור,  "התקשתה להבין מדוע בחורים אינם מתאהבים בה, והסבירה זאת כביש-מזל...". מה פתאום לא להתאהב בי?, חשבה לעצמה מירית, איך הם מעיזים? מה לא בסדר איתם?

כל כך מחמם את הלב. היא, והאישיות שלה, והאופי שלה, לא קשורים כאן בכלל. הסיבה להיותה לבד היא סתם ביש מזל. פתרנו בשתי מילים את כל הבעיות. לא מקסים?

ואילו דנה "החליטה לקחת אחריות". איך זה התבטא? לעולם לא נדע. העיקר שזה הצליח.

מתי הטורים האלה ידברו במפורש על הקושי שיש לכולנו להציב מראה בפני עצמנו, ולבדוק ולגלות, שגם אנחנו לא מושלמים כל כך, ותורמים את תרומתנו הצנועה לכך שאנחנו לבד? תעירו אותי כשתהיה כאן אשה שתצליח לכתוב דברים ברורים בעניין, קודם כל על עצמה.

במקום לעודד רווקות הכתבה רק נותנת להן להרגיש פגומות.

אני יכולה להרגיע את כל הרווקות ולומר להן - אני הכרתי את בעלי בגיל 37.

תוך 3 חודשים החלטנו שאנו רוצים לחלוק את חיינו יחד ולהקים משפחה.

חשבנו שייקח זמן, חשבנו שאולי נגמרו לי הבייציות, שאני מבוגרת מידי, שהוא מבוגר מידי, שאני חייה חיים לא בריאים (עישון, אוכל לא סדיר וכו').

בניסיון הראשון נכנסתי להיריון שהיה קליל ונעים (שאפילו בנות 20 לא חוות כזה היריון ולידה קלים כל כך) ונולדה לנו נסיכתנו המתוקה - בגיל 38.

הגיל לא משנה.

אל תתנו לאף אחד להלחיץ אתכן - זה מגיע כשזה מגיע - ומגיע בענק ובטוב מוחלט.

כשאני חושבת על כל אותן לילות בהם בכיתי לתוך הכרית בייאוש ובפחדים מהעתיד - אני מבינה שהלחץ המשפחתי/חברתי תרם לכך לא מעט.

גברים שחושבים שנשים מעל לגיל 30 הן פשרה מצידם - באמת יותר טוב שייתקעו עם בנות 20 - כי כנראה שהגיל הנמטאלי של אותם גברים תואם לגיל 20 ולא לגיל 30 + - וככה גם ייראו בסופו של דבר החיים שלהם.

התברכתי בבעל נפלא שהוא קודם כל החבר הכי טוב שלי, ובבת נהדרת ומתוקה.

וכשאני קוראת את גיבוב השטויות שבכתבה, מתחשק לי לחבק את כל אותן רווקות שקוראות את הדברים ולהסביר להן שככל שייקראו פחות דברים כאלה - ככה המצב הנפשי שלהן יהייה טוב יותר.

בהצלחה לכולם ולכולן... :-))))

למה שהיא תתבייש?!

כי מה? כי היא רוצה זוגיות וככל שעוברות השנים היא הופכת להרבה פחות אטרקטיבית בעיני עצמה ובעיני החברה. וככל שעוברות השנים העצב מוצא יותר מקום בתוכה כי משהו בה חסר?!

נו באמת?

שנות החמישים?

מה הקשר לגבר בן 35. תצאו מהחשיבה המגדרית. גבר אישה שרוצים למצוא את עצמם בזוגיות אחרי שהם עברו משהו. אין לזה שום קשר למגדר.

חוץ אולי מזה שכדאי שתגשי למטבח ותרתיחי מים. אצלנו בבית גם נשים עושות קפה.

מה חשובה הכותרת?

אולי רק ככלי מגנט?

חשוב התוכן והתוכן מצוין