בשנה האחרונה חויתי את מה שכתוב בכתבה
שכחתי ונבהלתי מזה
הייתי נועל רכב ואחרי 2 מטר שואל את עצמי האם הוא נעול
מיליון דוגמאות של שכחה חוסר אירגון דיכאון קשה התרחקות מחברים ומשפחה וסירוב לעבודות
פיצוצים בראש שלא ייתפסו בהיגיון בכלל שניתן לסבול אותם
רצתי לרופא והודעתי לו חגיגית אני בן 42 ואני על סף אלצהיימר
הוא שאל לתסמינים וסיפרתי לו הכל
הוא אישר שהתסמינים ממש כמו של התחלה של מחלת האלצהיימר
נ.ב טיקים בלילה מתוך שינה שממש היקפיצו אותי מתוך שינה מהמטה לרצפה (כמעט)
הרופה בדק את כל הבדיקות שרק אפשר כולל בדיקה שביקשתי ממנו בדיקה יוצאת קצת דופן שיבדוק את הטוסטסטרון שלי
התשובות היגיעו והבדיקות היו מבהילות
כולל טוסטסטורות בשפל המדרגה
(סירבתי לקבל תוספת טוסטוסטורון מתוך ידיעה שזה עלול לעשות לי מצבי רוח לא מאוזנים ומתוך ידיע שאני בעצמי יכול לבנות את החוסר שייש לי בגוף)
הופנתי לנוירולוג - רופא מוח
הנוירולוג הפנה אותי מייד לסיטי מוח
בדיקה מלחיצה מסוכנת והיום אני מבין שהיא הייתה מיותרת
אחרי זמן המתנה מורט עצבים הוא בישר לי שהבדיקה תקינה לחלוטין
אני מתוך אינקסטינט הגבתי "איזה באסה אז מה יש לי?"
הוא היה בשוק מהתגובה והפנה את תשומת ליבי אל עצם התגובה שלי ואמר
האם רצית שאמצא אצליך צרות במוח? ואני השבתי כנראה שלא אלה שאני כבר מיואש ואני מוכרך שיתייגו אותי כבר במשהו
(חיפשתי שינחמו אותי כנראה שאני מסכן וחולה)
הרופא המצויין שלי סגר את כל הדפים ואמר לי במילה אחת
ס ט ר א ס= אתה אחד האנשים היותר מלאים בסטראס שראיתי בימיי
לך טפל בסטראס ותחזור לחיות חיים מלאים ושופעים
יצאתי מיואש כאילו לא קיבלתי פיתרון לבעיה
משם רצתי לפשיכולוגית שלי והודעתי לך חגיגית שאין סיכוי שאני חוזר לתרופות אנטי דיכאוניות ואו תרופות הרגעה
אני רוצה לחקור ולברר מה מקור הסטראס
אני חייב לומר שחויתי שלושה חודשים של התעסקות עמוקה ברגשות שלי במשפחה שלי בחברים שלי ובחיים שלי בכלל
המון דמעות והמון דמעות והמון דמעות
אבל מתוך כל זה התחיל לצמוח הזיכרון
הפרטים שדיברטי שם היו מהעבר החוק שלי ולאט לאט הבנתי שאני לא באמת מאבד זיכרון
תוך כדי טיפול היא הייתה עושה לי מבחני קשב שתוצאותיהם היו ברצפה
מתוך 10 ספרות שהייתה מקריאה לי שאני כביכול הכי רגוע בעולם הייתי בתחילת הטיפול זוכר 2 וגם אותם אחרי דקה כבר לא יכולתי לשחזר
הייתי נעול בלחץ שלי
,מה קורה לי האם ניתן לתקן את הנזק?
עם הזמן שיתמשכו הפגישות חזרנו לאותה בדיקה פשוטה והיום אני זוכר את כל 10 הספרות וצמא שיבחנו אותי ליותר מזה
הבטחון העצמי חזר ובגדול
כל החברים אומרים שהטון דיבור שלי ירד פלאים וקצב הדיבור שלי איטי מתמיד
אני נשמע להם מאד בטוח בעצמי
מה שנכון
היום למדתי דרך תרגילים קטנים שאין דבר העומד בפני הרצון.
הלחמו בסטראס הלחמו על השקט הנפשי שלכם
פתרו בעיות בזוגיות שנו מגורים שנו עבודה שנו חבר שסוחט אתכם רגשית
אך דבר אחד זיכרו "אם אין אני לי מי לי " זיכרו וישמו זאת .
אתם לא שווים כלום בלי הבטחון שלכם הלחמו עליו והוא יחזיר את הזיכרון
המנעו מבדיקות מציקות ומלחיצות האמינו בגוף האדם שהוא מנצח את כל המחלות
האמינו שזה ניתן מיצאו תחביב קטן שיהיה זמן האיכות שלכם עם עצמיכם
סיגרו טלפון מתוך קנאות לעצמיכם ובכל פעם שתספרו לאנשים שאתם סוגרים את הטלפון כי אתם אוהבים אתכם, את האני העצמי שלכם ,תופתעו כמה אנשים יעריכו את זה ויקנאו באומץ שלכם
תעיזו תתנסו ותצטינו .
זה מה שיבנה את הביטחון שלכם והוא כבר יבנה את הזיכרון שחשבתם בעת הסטראס שהוא נעלם לכם
תהיו בריאים מכל הלב
כל מילה שכתבתי היתה מעומק ליבי מתוך יסורים קשים שעברתי על עצמי ומתוך ניסיון לשתף שאולי זה יעזור לאדם אחד בודד שיפעל בלי לחץ וירפא את עצמו
תהיו בריאים כולם אמן
נ.ב בדיקת הטוסטסטורון שלי עלתה גם היא לגרף הנורמאלי שלה