בבקר לח / בשנת תש"ח,בערב שבת "אמור אל הכהנים בני אהרן".
נעמד עוכר ישראל גאיון / בתל-אביב במוזיאון,
והכריז על מדינה במלוא הגרון.
התנתקות מהמנדט (ומן הדת), נאמר לאומה!
רבים ברחובה של עיר / רקדו כתיישים בדיר,
"מדינה לנו" – שמחו, בית ישראל ככל העמים.
וגדולי ישראל מחו דמעה סוררת / על כי נשדד שם ישראל תפארת,
והורו להתנזר לכל שומרי הגחלת, כיאה לשלומי אמונים.
התנתקות מהציונות, היתה הסיסמה!
אך נבטו כפטריות / קושיות ואיבעיות.
הכרה דה-פקטו ודה-יורה פיזזו כשדים במחול.מדינה שני / ולחברך לא תעביד דעלך סני.
תלשו בתרים מקודש, כקלישאות בשרות החול.
התנתקות מאגודת ישראל המקורית, התקיימה!
אולם לאחר בקשת סעד כשר במשרה / ושותפות בממשלת זדון ארורה,
וללוין אמרו תומיך ואוריך; אין מקום בקואליציה, אל הרשע לא נחבור.
כך עברו שנים ללא מגע כסף ופז / עדי הגיע המהפך בתשל"ז,
בגין כך הוכרע; אפשר "החלטת מועצת" ישנה לשנות ולשבור.
התנתקות מהמסורת, נהייתה המגמה!
מני אז כל ארבע שנים / גורמים משתנים,
קודם קואליציה וחברי ועדות, חלילה מליטול מישרות.
ואחרי כן לבני ע"מ ס"ט הותר / להחזיר ליושנה עטרת שר.
ו"חינוך עצמאי" יגדיל מכסת אחוזי הכנסה שלא כמקובל מדורות.
התנתקות מעצמאות חינוך אוטונומית, כבר לא מזימה!
כחלוף תקופה הותרה הסגנות / גם לבני אשכנז אין זו גנות.
ואחריות מיניסטריאלית הפכה לכשירה.
רק לא נלך במרץ לישב במצמד / כי לאחר ב"ם שנות גלות קמה לה "ממשלת שמד",
או אז כבר הותרה הרצועה, לקיים רצון ההמון לבחירה ישירה.
התנתקות מהשמאל, זו היא תקומה!
וכך נגס לו סיפוח זוחל / וחוק ז'בוטינסקי וטרומפלדור בדור חילחל.
הלא הימין "מכבד מסורת ודת", ממילא דעותיו חדרו לציבור.
לבסוף חַבֲר סגל למדיניות "אף שעל" / ולמסירת שטחי ארץ ישראל ידו לא תהיה במעל.
כי חרף הבגידה, לא ניתק ארס העכנאי הציוני אימפריאליסטי ונותר קשור כחבל הטבור.
התנתקות מיש"ע, היא התאבדות לשמה!
ועומד לו נער טהור מרבב/ אחרי 56 שנות גלות ערב רב.
ותוהה בכל רם; מדינה וציונות, אסורה או מותרת?
מה המימד / לקביעת שמד / או שותף נחמד.
ואם כאובה, ששיכלה כבר שניים נושרים, נושכת שפתיים וללא תשובה נותרת.
התנתקות ממסורת הדורות, בבתינו פגמה ונקמה!
ושלומי אמוני ישראל / המצפים בכליון עינים לגואל,
רואים כיצד צמח דור בני תורה, מנוער השקפה, שאינו יודע לשאול.
מבולבל משמאל ומימין / תוהה בין המתבולל למאמין,
ונותרת דרישה מתבקשת; בורא עולם, הגיע עת עם תועי לבב לגאול!
התנתקות מחבלי הגלות, רק ביד ימין ה' רוממה...
התחברות אל ה', מבלי "כחי ועוצם ידי" לקוממה!!!!